העליון דחה את ערעורי המורשעים בפרשת פלד-גבעוני

בית המשפט העליון החליט היום (ג') לדחות פה-אחד את הערעורים שהגישו דוד הבי, אריה גבעוני, טל יגרמן ומפכ"ל המשטרה לשעבר רפי פלד, בפרשת פלד-גבעוני, הן ביחס להכרעת הדין והן ביחס לחומרת העונש שהוטל עליהם.

בנוסף, השופטים קיבלו את הערעור שהגישה המדינה בעניין עונשם של פלד ויגרמן, והחליט להחמיר בעונשו של יגרמן, כך שיושת עליו עונש של 6 שנות מאסר בפועל (במקום 4 שנים); וכן יוגדל הקנס שיושת על פלד, כך שיעמוד על סך של 200 אלף שקל (במקום 100 אלף שקל).

בנוסף נדחה ערעור המדינה על עונשם הבי וגבעוני, והם ירצו עונשי מאסר בפועל של שנה (הבי) ושנתיים (גבעוני), בצד מאסר על-תנאי וקנס כספי שהושת עליהם בבית המשפט המחוזי. 

ב-2002 פרצה הפרשה, כאשר קבוצת של 8 חברות, חלקן ציבוריות, שנשלטה על-ידי פלד, יחד עם קבוצת משקיעים ובהם אריה גבעוני, דוד הבי וטל יגרמן, קרסה והותירה אחריה בור של חובות בסך של יותר מ-800 מיליון שקל.

גבעוני, הבי ופלד שימשו בתפקידים שונים בחברות והיו בעלי השליטה בחברות הציבוריות משב תעשיות, פויכטינגר תעשיות ופויכטינגר השקעות. יגרמן, שנחשב רשמית ליועץ של החברות, היה המוציא והמביא בקבוצה ולפי ההרשעה, והוא זה שהגה את התכנית הפלילית בפרשה.  

הבי, גבעוני ויגרמן הורשעו בכך שנטלו במירמה עשרות מיליוני שקלים מכספי הקבוצה, באמצעות העברות כספים לחברות הפרטיות. הם הורשעו בעבירות של גניבה בידי מורשה ועבירות נוספות.

פלד לא הואשם וגם לא הורשע במעשים עצמם, אך הורשע במירמה ובהפרת אמונים בתאגיד, בשל העובדה שכיו"ר דירקטוריון פויכטינגר תעשיות ומשב תעשיות קירור הוא ידע על המעשים, או היה אמור לדעת עליהם, אך לא דיווח עליהם לחברות בזמן ולא פעל בצורה תקיפה מספיק כדי לעצור אותם.

טענתו של פלד בערעור הייתה כי לא ידע על המעשים עד לאמצע 2002, ומרגע שידע, פעל כדי לברר את החשדות. ואולם, בית המשפט העליון אישר היום את קביעתו של השופט חאלד כבוב מבית המשפט המחוזי בתל-אביב כי פלד התעלם מחלק מ"נורות האזהרה" שנדלקו, ולא בירר מספיק עוד בחודשים קודם לכן את העובדות.

בגין מחדליו בתקופה זו הורשע פלד בעבירות המיוחסות לו, וערעורו נדחה היום. כאמור, היום הוחמר גם הקנס שהוטל על פלד, כשבית המשפט העליון נימק את ההחמרה בצורך להגביר את ההרתעה בכל הנוגע לעבירות כלכליות. 

לצורך הכרעה בערעורים השונים נדרש בית המשפט העליון לפרשנות הראויה למונח "בעל שליטה" - והדגיש כי המבחן העקרוני לקיומה של שליטה הוא המבחן האיכותי - המבחן של הכוונת פעילות התאגיד. 

"מסר ברור למנהלים"

התובעים בתיק, עו"ד חנה קורין, סגנית מנהלת מחלקת ניירות ערך, ועו"ד יוני לבני מפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) מסרו בתגובה: "בית המשפט העליון שולח היום מסר ברור לכלל המנהלים, נושאי המשרה ובעלי השליטה בחברות הציבוריות בישראל כי כספי ציבור אינם הפקר, וכי יש לראות בחומרה ניצול משאבי חברה ציבורית לטובת אינטרסים פרטיים. עוד עולה כי כללי הממשל התאגידי אינם בגדר המלצה, ובעלי תפקידים בחברה - יהא תארם אשר יהא, שלא ינהגו על-פיהם, עלולים למצוא עצמם מורשעים בפלילים".

יצוין כי הפרשה נחקרה על-ידי מחלקת החקירות של רשות ניירות ערך.