"נובל אנרג'י לא יכולה להרשות לעצמה לפתח את 'לוויתן'"

"צלילת מחיר הנפט משפיעה על חוזי הייצוא של חברות הגז בצורה משמעותית. במציאות של היום קשה יותר לפתח מאגרים וגם כדאיות הייצוא מישראל יורדת". כך אומר בשיחה עם "גלובס" דיוויד ארון, מנכ"ל חברת הייעוץ הבריטית PDC, ביחס לצלילה האחרונה במחיר הנפט בימים האחרונים. "אם המדינה רוצה שמאגר לוויתן יפותח במועד שנקבע לו, עליה לשקול להקל במסי ששינסקי" הוא טוען.

עודף ההיצע העולמי, התחזקות הדולר והחשש מהאטה כלכלית בסין שתביא לירידה בביקוש העולמי לנפט - הובילו את מחיר הנפט לשפל של 12 שנים. בעוד שצלילת המחירים טובה לצרכנים, היא פוגעת קשות בחברות הגז. פירמת עוה"ד Haynes & Boon העריכה כי 30 חברות אנרגיה קטנות בארה"ב כבר הגישו בקשות להגנה מפני נושים במסגרת פשיטת רגל. בעוד שבשנה שעברה פעלו בארה"ב 1,600 אסדות קידוחים בארה"ב, השנה פועלות כ-600 אסדות.

"חברות גז ונפט גדולות כקטנות מושפעות מצלילת המחירים, אך בעוד שהחברות הענקיות, ביניהן של, אקסון ו-BP, מצליחות להתקיים בסביבה כזאת (בייחוד כי הן פועלות לכל אורך השרשרת, החל בקידוח וכלה בבעלות על בתי זיקוק ובעלות תחנות דלק, ה.כ), חברות בינוניות שואלות את עצמן עשר פעמים לפני שהן משקיעות בפרויקטים", טוען ארון, ומסביר שחברה בסדר גודל בינוני כמו נובל לא יכולה היום להרשות לעצמה לפתח את לוויתן שדורש השקעה של כ-7 מיליארד דולר.

"לנובל אין היום הכסף, ויהיה לה קשה להשיג היום את המימון הנדרש לפיתוח. במובן מסוים, הפלונטר במשק הגז בישראל שהתחיל עם החלטת הממונה על ההגבלים העסקיים לחזור בו מהצו המוסכם בדצמבר 2014, הועיל לנובל שלא ביצעה השנה השקעות גדולות".

ארון מכיר את השוק הישראלי היטב. חברת הייעוץ שלו ייעצה במשך שנים לרשות הגז וללשכת הממונה על הנפט במשרד האנרגיה. כמו כן, הוא ייעץ לחברת החשמל בהסכם בינה לבין שותפויות תמר ולוועדה ממשלתית לבחינת מבנה משק הגז בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה שאול צמח.

"זה האינטרס של הממשלה לעשות כל מה שהיא יכולה על מנת להבטיח את פיתוח לוויתן ואת ייצוא הגז", טוען ארון. "ישראל חייבת להבין שהיא מתחרה מול ממשלות אחרות, כמו מצרים, שבה התגלה מאגר גז לפחות בסדר גודל של לוויתן, וכך גם בקטאר, אוסטרליה, צפון אמריקה ואפילו מזרח אפריקה, שם התגלו מאגרי גז גדולים בערך באותו הזמן שגילו את לוויתן".

ארון מסביר, כי הדרך שבה עוזרות ממשלות לחברות גז היא באמצעות הקטנת התמלוגים שמשולמים על ידן. "תמלוגים הם מס רגרסיבי ואין להם קשר למידת הרווחיות של החברות. באנגליה ביטלו אותם בדיוק מהסיבה שהם הקשו על פיתוח מאגרים, בעיקר מאגרים קטנים".

כשהוא מתבקש להעריך מה יקרה למחיר הנפט, טוען ארון כי לא ניתן באמת לדעת. "זה מאוד תלוי במערכת היחסים בין איראן לערב הסעודית", הוא אומר. "ככל שהן ימשיכו להתכתש ביניהן, מחיר הנפט יישאר נמוך, וככל שהוא יישאר נמוך, ארה"ב תתקשה להמשיך להפיק נפט, בעיקר משום שעלות ההפקה במזרח התיכון נמוכה בהרבה מזו של ארה"ב. ככל שיקטן היצע הנפט, כך גם יעלה מחירו".

לרוב, כשקיים קונפליקט בין מדינות מפיקות, מחיר הנפט עולה, אך במקרה של סעודיה ואיראן התוצאה היא הפוכה. סעודיה, שנחשבת למפיקת הנפט הגדולה בעולם, עושה כל שביכולתה למנוע את הגדלת היצע הנפט מאיראן. יש לה קופת מזומנים של כ-700 מיליארד דולר, כך שהם עדיין מוכנים להפיק כמויות עצומות של נפט גם במחיר נמוך (הפער יכול להגיע לפי 7)".

התרחיש הפסימי/ אד מורס, ראש יחידת מחקרי הסחורות בסיטיגרופ, FT

"תידרש סדרה בלתי רגילה של הפרעות להיצע כדי לשנות את התוואי של התנהגות המחירים. בטווח הקצר התחזית לנפט קודרת למדי. אחרי שנה שבה המלאים עלו כנראה בקצב של 1.4 מיליון חביות ביום, הם ממשיכים לעלות כאשר הביקוש נשאר חלש על רקע צמיחה כלכלית עולמית איטית מהצפוי, עם ביקוש ללא שינוי למוצרי נפט בסין.

"בצד ההיצע, במדינות שאינן באופ"ק שהיו אחראיות לרוב הגידול בהיצע משנת 2010, ההפקה נמשכת בתנופה. היא ממשיכה לעלות בקנדה וברזיל, וכמעט שאינה יורדת בארה"ב. מבין מדינות אופ"ק, סעודיה החליטה לטווח הארוך לשמור על נתח השוק שלה מול התחרות הגוברת, הפקת הנפט בעיראק עולה, ואיראן אמורה לחזור לשוק כאשר העיצומים עליה יוסרו כנראה בכל יום כעת.

"כאשר מלאי הנפט הגולמי ומוצרי הנפט בעולם ממשיכים לעלות, תעשיית האנרגיה נראית ללא יכולת אגירה נוספת, וזה יחליש כנראה עוד יותר את מחירי הנפט שעלולים לרדת גם לרמה של 20 דולר.

"שוק הנפט העולמי יתאזן בסופו של דבר, אבל כשזה יקרה התנאים יהיו שונים בצורה דרמטית מהיום. המחירים הגבוהים בתחילת המאה ה-21 עודדו ניצול של נפט חולות, נפט מים עמוקים ונפט פצלים. כל אחד מהמקורות הללו התברר כאדיר ממדים, וטכנולוגיות חדשות ביחד עם עלויות נמוכות יותר הביאו תקופה שבה דפלציית העלויות החמורה לא צפויה להיעלם בזמן הקרוב.

"בצד הביקוש, ההיקף של תעשיית האנרגיה העולמית בכלל, ותעשיית הנפט בפרט, יורד במהירות בהשוואה לתמ"ג. הנפט מאבד במהירות את המונופול שלו כדלק לתחבורה בעולם רגיש לאיכות סביבה. למרות ההיצע הזול והשופע של נפט, ההעדפה היא להפיק את הנפט ולא להותיר אותו באדמה או מתחת למי הים. חלק חשוב מהחישוב הזה נובע מהדינמיקה של הפקת הנפט והגז מפצלים".

התרחיש האופטימי / פול הורסנל, ראש יחידת מחקרי הסחורות בסטנדרד צ'רטרד, FT

"השוק לא מתנהל על בסיס נתוני יסוד כלשהם, ולכן אין לו תחתית כלשהי בטווח הקצר. הוא יכול לרדת כל הדרך ל-10 דולרים לחבית. זו תהיה רמה טיפשית לכולם.

"אבל יש חיץ קטן מאוד של עודף יכולת הפקה בת-קיימא, בערך 1%, ורמה גבוהה של הפרעות לא צפויות בהיצע, שלוב היא הגדולה שבהן. השוק חושש, לעומת זאת, יותר מעודפי תפוקה, ולכן פרמיית הסיכון הגיאופוליטי שואפת לאפס. אנחנו צופים שהמהירות וההיקף של ההתאוששות מהפרעות ההפקה יאכזבו.

"סעודיה יכולה לאזן את השוק בן רגע, אבל היא אינה מעוניינת בכך ללא קואליציה של מפיקות מאופ"ק ומחוץ לאופ"ק. בהעדר קואליציה כזו, ההיצע ממדינות שאינן באופ"ק יצטרך לאזן מחדש את השוק, שאנחנו צופים שיירד ביותר ממיליון חביות ביום ב-2016, בעיקר בנפט הפצלים בארה"ב. הפקת הנפט בארה"ב כבר ירדה בחצי מיליון חביות ביום מהשיא שלה באפריל 2015, והיא צריכה לסייע להחזיר את השוק לאיזון באפריל, ולהעביר אותו לגירעון משמעותי במחצית השנייה של השנה.

"אבל ההפחתה הדרמטית בהפקה ממדינות שאינן באופ"ק אומרת שיידרשו הרבה שנים כדי להחזיר אותה. זהו שפל גדול מהרגיל, והתוצאה תהיה גאות גדולה מהצפוי, כאשר התוצאות של קיצוצי ההשקעה בסך 300 מיליארד דולר יורגשו במלואן ב-2017 ומעבר לה.

"המהירות של ירידת ההפקה בארה"ב יכולה להפתיע את כולם, כמו גם משך הזמן שיידרש לתעשיית הפצלים להחזיר לעצמה את שיא ההפקה הקודם. הפקת פצלים אינה הקלקה על מתג חשמל. אנחנו חושבים גם שההעדר היחסי של הפקה נוספת מאופ"ק יפתיע. בחזית הגיאופוליטית השוק לא מאמין כעת שההיצע יכול לרדת כפי שהוא יכול לעלות, והוא יופתע מכל הפרעה משמעותית להיצע.

"לפני שנה הציפיות לביקוש הסיני לנפט היו פסימיות מאוד, ורוב ההערכות דיברו על ירידה חדה בגידול בביקוש ב-2015, ל-2%. הגידול בפועל היה של מעל 6%. אנחנו צופים שהגידול בביקוש הסיני יפתיע לטובה גם השנה". 

 המסלול של מחיר הנפט