הוקם צוות בינמשרדי למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה

הגזענות שמופנית כלפי הישראלים יוצאי אתיופיה, התגלתה בשנים האחרונות בישראל בצורות ובאופנים רבים. בין אם מדובר ביחס מפלה של המשטרה כלפי יוצאי העדה, בין אם מדובר באפליה בקבלה לעבודה, ובתחומים אחרים.

המלחמה בגזענות צריכה להתחיל בבית ובבית הספר וספק אם ועדות וצוותים למיניהם יצליחו למגרה. ובכל זאת, צריך לנסות. ובניסיון למגר את הגזענות כלפי יוצאי אתיופיה מינתה היום (ג') ועדת שרים בראשות ראש הממשלה את מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור, לעמוד בראש "צוות בינמשרדי למיגור הגזענות כנגד יוצאי אתיופיה".

לפי הודעת משרד המשפטים, "הצוות יפעל, בין היתר, על מנת לאסוף מידע אודות התבטאויות, מקרים ואירועים, המכוונים כנגד יוצאי אתיופיה בשל מוצאם או צבע עורם, לרבות בזירה האינטרנטית; לגבש נהלי פעולה וכלים להתמודדות עם מקרים של גזענות או אפליה, לרבות אמצעים בהם ניתן לנקוט במשרדים לצמצום ממדי התופעה ולהגברת ההרתעה; להגדיל את נוכחותם של יוצאי אתיופיה במרחב הציבורי במטרה להשפיע על התודעה בנוגע ליחס שווה בחברה הישראלית; ולגבש קריטריונים לעידוד פעולות חוץ ממשלתיות למיגור התופעה".

בצוות יהיו חברים נציגים מקרב קהילת יוצאי אתיופיה בנוסף לנציגים בכירים מקרב משרדי הממשלה השונים, ביניהם משרד ראש הממשלה, האוצר, הביטחון, ביטחון הפנים, הבינוי והשיכון, הבריאות, החינוך, הכלכלה, העלייה והקליטה, התרבות והספורט, הרווחה והשירותים החברתיים והמשרד לשוויון חברתי.

נוסף על אלה, יהיו חברים בצוות גם נציגים מנציבות שירות המדינה, צה"ל, משטרת ישראל ונציבות שוויון הזדמנויות בעבודה. הנציגים יתמקצעו בנושא ויובילו את החשיבה ואת הטמעת מסקנות הצוות במשרדיהם.

עם מינויה לתפקיד מסרה פלמור, כי "מיגור הגזענות ושילוב קהילת יוצאי אתיופיה הוא אינטרס חברתי ראשון במעלה, ועלינו, כשליחי הציבור, מוטלת החובה להרכיב ארגז כלים באמצעותו יתאפשר טיפול שורשי בסוגיה". לדבריה, "לשם כך, אנו מבקשים את עזרת הציבור לשתף אותנו במידע שנצבר בנוגע לביטויי גזענות ואפליה כלפי יוצאי אתיופיה ודרכים להתמודד איתן ולהציע לנו אמצעים מעשיים להגברת הנוכחות של יוצאי אתיופיה בציבוריות הישראלית ולהרחבת התודעה הציבורית בנוגע ליחס שווה בחברה הישראלית".

פלמור והצוות הבינמשרדי פונה אם כן לציבור ומבקש סיוע ושיתוף פעולה, באמצעות מסירת מידע ופרטים והבאתם בפני הצוות:

1. הצעות למדידה נכונה ותיעוד של היקף גילויי האפליה והגזענות כנגד יוצאי אתיופיה.

2. מה המענה שראוי שהמדינה תתן למי שמדווח על תקריות כגון אלה?

3. הצעות למיגור התופעה.

4. אילו כלים נוספים דרושים וכיצד נכון להנגישם?

5. הצעות להגברת הנוכחות של יוצאי אתיופיה בשיח הציבורי בהקשרים חיוביים והבאה לתודעה של הצלחות, מנהיגות והובלה של בני ובנות הקהילה.

6. אילו פעולות ו/או צעדים ניתן לבצע בחברה הישראלית כדי לקדם יחס שוויוני וקידום המאבק כנגד גילויי אפליה, גזענות, בורות וחוסר שוויון הזדמנויות?

נושא ההתמודדות עם גילויי אפליה וגזענות כנגד יוצאי אתיופיה עלה בעוצמה במחאה של בני ובנות הקהילה במאי 2015, במהלכה נשמעו עדויות רבות על גילויי אפליה וגזענות חוזרים ונשנים.