בחודש שעבר הודיעה חברת הנדל"ן אנגל משאבים, בדיווח שלא משך תשומת לב רבה, על פסק בורר בו נקבע שעל ההסתדרות להשיב לחברה ולשותפיה בחברת "ארבל ייזום" סכום העומד על כ-40 מיליון שקל. אנגל הוסיפה כי אומדן חלקה בסכום פסק הבוררות עומד על בין 15.5 מיליון שקל ל-17 מיליון שקל.
מאחורי הדיווח הלאקוני של אנגל משאבים - חברה למודת כישלונות עסקיים ומאבקי שליטה - מסתתר סיפור שהסעיר את שוק ההון המקומי לפני כמעט 20 שנה, וכעת מגיע לסופו בקול דממה דקה, לאחר שנה של בוררות שהתקיימה בפני עו"ד רם כספי. סיפורו של פרויקט הנדל"ן הגרנדיוזי שתוכנן לקום במתחם איצטדיון הכדורגל בקריית חיים.
בינואר 1998 הצטרפה אנגל משאבים, אז בשליטת הקבלן יעקב אנגל, לאיש העסקים רובי שפירא, בעלי קבוצת הכדורגל הפועל חיפה, בעסקה בה רכשו הצדדים מידי ההסתדרות (באמצעות החברה המשותפת ארבל) מחצית מהזכויות להקמת פרויקט נדל"ן יומרני במתחם איצטדיון הכדורגל של הקבוצה.
היזמים דיברו על בנייה של כ-3,000 יחידות דיור ושטחי מסחר נרחבים על שטח של 185 דונם במתחם האצטדיון, פרויקט שהיקף המכירות הצפוי בו הוערך בזמנו בעד חצי מיליארד דולר ורווחיו בעד 100 מיליון דולר. במסגרת ההסכמים בין הצדדים, העניקה ארבל להסתדרות הלוואה של כ-30 מיליון שקל ללא מועד פרעון. בנוסף, אמורה היתה ההסתדרות ליהנות מ-50% מרווחי הפרויקט, מבלי שתשא בכל תשלום הכרוך בו.
אלא שמה שנראה היה בתחילה כבוננזה נדל"נית שתצדיק את השקעות הענק של שפירא בהפועל חיפה ותעלה את אנגל לליגת העל של יזמי הנדל"ן בישראל, הלך והתמסמס עם השנים, תוך גרימת הפסדים כבדים ליזמים, בשל התנגדות מנהל מקרקעי ישראל לשינוי ייעוד הקרקע. התאבדותו של שפירא והעברת השליטה באנגל משאבים מיד ליד בשנים האחרונות - תחילה לחברת אזורים ובהמשך לידי איש העסקים דיוויד מוריס - השכיחו לגמרי את הפרויקט המתוכנן.
גם מצבה של אנגל משאבים לא שפר מאז, בלשון המעטה. בשנת 2011 נחתם בחברה הסדר חוב בשל הסתבכותה במשבר הנדל"ן במזרח אירופה. במסגרת ההסדר, שכלל תספורת של 50% על חוב של 260 מיליון שקל, עברה השליטה בחברה לידיו של מוריס, אך בתחילת 2014 היא הוצאה מידיו והמניות עברו לכונסי נכסים מטעם הבנק הזר לויאל בנק (Loyal Bank), שהלוואה שהעמיד למוריס לא הוחזרה לו. מאז ניטש מאבק שליטה בין כמה גורמים המבקשים להניח את ידם על מניות השליטה בחברה, ובראשם מוריס עצמו.
הפסדים כבדים
בדוחות אנגל משאבים נכתב לאחרונה בהקשר לפרויקט האיצטדיון כי "בפברואר 2013 העביר המנהל להסתדרות טיוטת הסכם חכירה חדש הכוללת סעיפים רבים שיגבילו את השימוש בקרקע, את האפשרות לשינוי ייעוד הקרקע למטרת מגורים ואת ביצוע הפרויקט... החברה בחנה את תנאי טיוטת הסכם החכירה החדש ואת הסיכויים לשינוי תנאי החכירה, וזאת בהתחשב, בין היתר, בהחלטת בג"ץ מאוגוסט 2012 שנוגעת להעברת זכויות ולשינוי ייעוד בקרקעות שהוחכרו למטרות ציבוריות ללא מכרז.
"בפברואר 2014 פנתה ארבל להסתדרות והודיעה לה כי מאחר שלא התקיימו התנאים המתלים כפי שנקבעו במערך ההסכמים, וכן לאור פסק הדין, לא צפוי שניתן יהיה לקבל את אישור המנהל להעברת הזכויות במחצית הנכס לארבל ואת אישור המנהל לשינוי הייעוד. לפיכך, יש לראות את מערך ההסכמים כבטלים, תוך שעל ההסתדרות להשיב לארבל את כל הכספים שקיבלה בפועל על פי מערך הסכמים אלו או מכוחם, לרבות החזר הלוואה שהועמדה לה על ידי ארבל, השבה של סכומים ששולמו לצדדים שלישיים עבורה וכן סכומים ששולמו לצורך קידום הפרויקט. בהתאם להסכם בין הצדדים נקבע כי כל חילוקי הדעות ביניהם בקשר לפרויקט יידונו במסגרת הליך בוררות".
פסק הבוררות ניתן כאמור לאחורנה, ובעקבותיו עתידה אנגל משאבים לרשום ברבעון הרביעי של 2015 הפסד חשבונאי של 2-3.5 מיליון שקל בגין השקעתה בארבל, שיתווסף להפסד כבד של כ-15 מיליון שקל שנצבר באנגל לאורך השנים כתוצאה מהרפתקת האיצטדיון.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.