אולמרט הודה והורשע בשיבוש הליכי משפט במסגרת הסדר טיעון

בעוד פחות משבועיים, ב-15 בפברואר 2016, יתחיל ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, לרצות מאסר בפועל של שנה וחצי שנגזר עליו בגין הרשעתו בשוחד במשפט פרשת הולילנד. בינתיים, היום (ג') הודה והורשע אולמרט בביצוע שתי עבירות של שיבוש מהלכי משפט במהלך המשפטים שניהלה המדינה נגדו.

הפרקליטות וסנגוריו של אולמרט ביקשו מהשופט אביטל חן לאשר את הסדר הטיעון בפרשה, שבמסגרתו הודה אולמרט בביצוע שתי עבירות של שיבוש מהלכי משפט הן במשפט הולילנד והן במשפט טלנסקי. 

כאמור, היום הודה והורשע אולמרט בשיבוש מהלכי משפט. לפי הסדר הטיעון הוא אמור לרצות 6 חודשי מאסר, שירוצו בחופף לעונש המאסר שנגזר עליו בתיק הולילנד; וכן מאסר על-תנאי וקנס בסך 50 אלף שקל. 

ואולם, בית המשפט לא הכריע היום בסוגיית העונש בתיק זה, וקבע כי גזר הדין בתיק השיבוש יינתן ב-10 בפברואר. 

גורלו של עו"ד נבות תל-צור, שהיה חשוד בשיבוש בצוותא עם אולמרט, טרם הוכרע. 

 אהוד אולמרט עם עורך דין אלי זוהר /צילום:גיל יוחנן

"אם אני לא אצא זכאי, אף אחד לא ייצא זכאי"

חקירת פרשת השיבוש נולדה בעקבות חשיפת ההקלטות של שולה זקן, ראש לשכתו לשעבר של אולמרט. 

בכתב האישום, שבעובדותיו הודה ראש הממשלה לשעבר, נאמר כי בין אולמרט לבין זקן, ששימשה כמנהלת לשכתו בתפקידיו השונים, שררה מערכת יחסים הדוקה, במסגרתה גם תמך אולמרט בזקן וסייע לה כלכלית.

במהלך ניהול שני המשפטים נגד אולמרט וזקן בבית המשפט המחוזי בירושלים ובבית המשפט המחוזי בתל-אביב המשיך אולמרט לתמוך כלכלית בזקן והעביר אליה סכומי כסף נכבדים, בין היתר על-מנת לסייע לה במימון שכר-טרחת עורך דין.

באישום הראשון נאמר כי במהלך חודש מאי 2011, לקראת פרשת ההגנה בתיק הולילנד, נפגשו אולמרט וזקן בבית-מלון בירושלים ושוחחו אודות עדותה הצפויה של זקן במסגרת התיק. בפגישה זו הפציר אולמרט בזקן וניסה לשכנע אותה שלא להעיד במשפט.

בין היתר אמר אולמרט לזקן, לפי האישום, כי גורלם המשפטי כרוך זה בזו, וכי אם הוא יורשע, היא בוודאי תורשע גם כן: "תזכרי דבר אחד: אם אני לא אצא זכאי, אף אחד לא ייצא זכאי", אמר, וזאת על-מנת שתפעל בעיקר לטובת האינטרסים שלו.

גם בפגישה נוספת המשיך אולמרט במאמציו להניע את זקן שלא תעיד במשפטם, תוך שהוא מנסה לעורר בה חשש מפני הצפוי לה במהלך חקירתה הנגדית. ואכן, בסופו של דבר הודיעה זקן כי היא בוחרת להימנע מלהעיד להגנתה.

באישום השני נאמר כי בשעה שפרקליטיה של זקן ניהלו מגעים להסדר טיעון בתיק הולילנד, היא נפגשה עם אולמרט בבית-מלון בירושלים. אולמרט - שהבין כי בעקבות הסדר הטיעון תוזמן זקן להעיד כעדת תביעה, וכי הדבר עלול לפגוע בו - ניסה להשפיע עליה שלא לחתום עליו. אולמרט אמר לזקן כי אין מקום בשלב זה להסדר טיעון, וכי הדבר יפגע בו ובסיכויי ההגנה בתיק.

במטרה לשכנע את זקן שלא לחתום על הסדר הטיעון, אולמרט העלה בפניה שלל נימוקים ואמר לה, בין היתר, כי "אני בדעה שכל משא-ומתן עכשיו הוא טעות. תקשיבי למה שאני אומר לך, ככל שהדבר הזה מתרחק מזמן המעשה... זה מקטין את העונש בצורה דרמטית... בינתיים יתייצב המצב, תירגעי...".

אולמרט אף הבטיח לזקן כי ידאג לפרנסתה ולפרנסת בני משפחתה ואף יחפש עבורה סנגור פרטי ויסייע במימון שכר-טרחתו.

בהמשך הזמינה זקן את אולמרט לביתה כדי להראות לו את טיוטת כתב האישום המתוקנת. במהלך אותה פגישה אולמרט המשיך במאמציו לשכנע את זקן ובני משפחתה להימנע מלחתום על הסדר הטיעון. במקביל, ביקש לוודא כי במקרה שהיא תחליט לחתום על הסדר הטיעון, כתב האישום המתוקן בו תודה לא יפגע בו, והציע לה לשם כך תיקונים אפשריים בניסוחו. בסופו של דבר הודיעה זקן לפרקליטיה כי החליטה שלא לחתום על הסדר הטיעון.

בכתב האישום נאמר כי במעשיו אלה עשה הנאשם דבר בכוונה להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין, ועל כן מיוחסות לו עבירות של שיבוש מהלכי משפט.

הצדדים לא הגיעו להסדר בנוגע לערעורים ההדדיים שהוגשו לבית המשפט העליון על פסקי הדין בפרשות טלנסקי, ראשונטורס ומרכז ההשקעות - ועל כן ערעורים אלה, הקבועים לשמיעה למחר, יתנהלו כאמור כסדרם.

המדינה מיוצגת בידי עורכות הדין קרן בר-מנחם ושרון משעל מפרקליטות מחוז מרכז.