הלוואות בלי חשבון

היקף נטילת המשכנתאות לרכישת דירות הולך וצומח גם בתחילת 2016. זאת, אחרי שהוא שבר בדצמבר 2015 שיא חודשי של 5.6 מיליארד שקל, לעומת 5.2 מיליארד שקל בנובמבר 2015. שיא שנתי נוסף שנשבר אשתקד הוא רכישת דירות. הישראלים רכשו כ-120 אלף דירות בשנת 2015, חלקם תוך שימוש במשכנתאות בהיקף משמעותי. לאחרונה פורסם כי מספר לא קטן של לווים מתקשים לעמוד בהחזרי המשכנתא.

לפי סיכום של "עמותת ידיד", ב-2015 טיפלה העמותה ב-4,591 משפחות, שלא עמדו בהחזרי המשכנתא, עד כדי סכנת פינוי מהבית, לעומת 3,700 משפחות ב-2014 - גידול של 24%. 33% מהמתקשים בהחזרי ההלוואות הם בני 50 עד 65, חלקם אנשים שפוטרו מעבודתם. 38% הם בני 31 עד 50, ו-12% בני 20 עד 30. ההכנסה הממוצעת של 95% מהמתקשים לעמוד בתשלומי המשכנתא נמוכה מ-8,000 שקל לחודש.

בעמותת ידיד טוענים כי הממשלה נכשלה בסיוע לאוכלוסיות מעוטות יכולת, גם בתחום הטיפול בשכר-דירה שאותו מקבלות 120 אלף משפחות. הסיוע לשכ"ד לא עודכן כבר חמש שנים, וזה יהיה אחד הגורמים שידחוף השנה, 2016, אלפי משפחות נוספות למצוקה ולחובות.

לפי דוח היציבות הפיננסית של בנק ישראל, מאז 2007 מחירי הדירות הכפילו את עצמם, ובמקביל היקף המשכנתאות צמח בשיעורים חדים. גורמים שונים ועמותות חברתיות פנו למשרד השיכון בדרישות להקל על בעלי משכנתאות שלא עומדים בהחזרים, באמצעות הפחתת הריבית בהלוואות הזכאות לדיור, וקביעה שהריבית תהיה לפחות 1% פחות משיעור הריבית הממוצעת במשק.

אך ספק אם משרד השיכון יכול לפעול בנושא שאינו בסמכותו. במשך השנים המערכת הבנקאית העניקה מימון לרכישת דירות בהיקף של כ-80% משווי הנכס, ולעיתים אף 90%. יתרת החוב הכוללת של משקי-הבית הסתכמה בספטמבר 2015, ב-456 מיליארד שקל. כ-42% מסך כל התוצר של המשק הישראלי. חלקו של החוב נובע מגידול משמעותי בלקיחת משכנתאות.

משבר אישי בנוסף לכלכלי

ונחזור למתקשים לעמוד בתשלומים. כל משפחה מ-4,591 המשפחות שעומדות בפני סכנת פינוי מביתם, היא סיפור שעלול להתפתח למשבר אישי ומשפחתי קשה. משבר כזה יוצר מועקה אצל בני-הזוג שיכולה להביא לבעיות בזוגיות ולנסיגה אישית בהתפתחות בעבודה וברווחה. משפחות עם ילדים שייאלצו לפנות את דירתם יגרמו גם לילדים בעיה שעלולה לפגוע בהתפתחותם.

והשנה - הגידול בהיקף המשכנתאות שמסתמן בחודשים האחרונים עלול להשפיע על גידול מקביל בהיקף הלווים שיעמדו בפני סיכון של פינוי מביתם גם ב-2016. אם סכנת המשכנתאות תתרחב, היא תשפיע גם על יציבות המערכת הבנקאית. אם נוסיף לכך את האפשרות, שכיום עדיין אינה קיימת אך עשויה להתקיים בעתיד, של ירידה במחירי הדירות (כהבטחות שר האוצר משה כחלון), אזי בנקים שנתנו משכנתה בגובה של 80% ויותר משווי הנכס, ייקלעו לבעיה ולצורך בביצוע הפרשות (לחובות מסופקים) בגין אשראי לדיור.

חגיגת המשכנתאות מסוכנת כיום יותר מתמיד, בשל ההאטה המסתמנת במשק ואפשרות לפיטורי עובדים לצורך התייעלות בעסקים רבים. המשבר בכלכלה העולמית ישפיע לרעה גם על ישראל ובהכרח על התעסוקה והדיור. הבנקים לא צפויים לגלות רחמים כלפי לווים לדיור, שלא יעמדו במספר תשלומים.

לכן, חשוב שבנק ישראל ינחה מיידית את הבנקים להדק עוד יותר את הביטחונות, ולהבהיר ללווים באופן ברור את היקף הסיכונים ומשמעותם הרחבה גם מהיבט אישי ומשפחתי.

הכותבת היא כלכלנית, מרצה במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה (מל"א)