שר האוצר משה כחלון שוקל שוב להוריד מסים

שר האוצר משה כחלון ימתין לנתוני הכנסות המדינה ממסים בחודשיים הקרובים לפני שתתקבל החלטה על הורדת מסים נוספת, כך העריכו היום במשרד האוצר. כחלון אמר שלשום בראיון לערוץ 10 כי "אם אני אוכל אני אמשיך להוריד את המסים. צריך לצמצם את זה למינימום, גם מס הכנסה וגם מע"מ, איפה שאוכל".

האפשרות להורדת מסים נוספת צפויה לעורר התנגשות בין כחלון לכלכלני בנק ישראל בראשות נגידת הבנק קרנית פלוג, שסבורים כי יש מקום להעלות מסים. על רקע זה שיגרו היום גורמים במשרד האוצר עקיצה לכיוון בנק ישראל וטענו כי "מי שקורא להעלאת מסים הם אותם גורמים שקראו להעלאת מסים ב-2015 וטענו שהגירעון יעמוד על 3.4%, כשבפועל השנה הסתיימה בגירעון של 2.1%". בנק ישראל הודה היום, במסגרת דוח המדיניות המוניטרית, כי שגה בתחזית ההכנסות ל-2015, לאחר שהגבייה בפועל עלתה ב-6 מיליארד שקל על תחזיותיו.

כחלון תקף בעבר את הערכות הכלכלנים לגבי הצורך בהעלאת מסים. כך למשל אמר בוועידת ישראל לעורך "גלובס" חגי גולן: "תראה איזו שגיאה הייתה פה. אם הייתי מעלה מסים בעוד 6 מיליארד ולא הייתי מוריד מסים, היינו בעודף של 24 מיליארד שקל. למה שהכסף הזה לא יהיה אצל הציבור שיצמיח את המשק? מה אני צריך אותו באוצר?".

בתגובה לעקיצה של הגורמים באוצר, אמרו היום בבנק ישראל: "גורמים בבנק ישראל הציעו שהמקורות העלומים אשר אמרו את הדברים ל'גלובס' יתמקדו בהכרת העובדות: הנגידה לא קראה להעלאת מסים ב-2015, ב-2016, כידוע, נפתרה הבעיה על ידי העלאת יעד הגירעון, והנומרטור של משרד האוצר בעצמו מראה את עומק הבור שאיתו הממשלה תצטרך להתמודד ב-2017".

גביית שיא

הכנסות המדינה ממסים ואגרות רשמו בינואר שיא של כל הזמנים לחודש בודד והסתכמו ב-27.4 מיליארד שקל, סכום גבוה בכ-1.9 מיליארד שקל מהתחזיות. כתוצאה מכך החל האוצר את 2016 בעודף תקציבי של 3.9 מיליארד שקל, והגירעון התקציבי ב-12 החודשים האחרונים עומד על 2.2% תוצר.

מדובר בעלייה ריאלית של 10% לעומת הנתון המקביל לינואר 2015 (שגם הוא עלה על התחזיות ב-1.7 מיליארד שקל). העלייה מוסברת בזינוק חד-פעמי במיסוי על כלי רכב, אך מצד שני חולשה גדולה בהכנסות ממיסוי שוק ההון, על רקע הנפילות החדות בבורסה.

הנתון מפתיע במיוחד לאור הירידה בקצב הצמיחה והפחתת המסים שנכנסה בחלקה לתוקף בינואר. כזכור, הודיעו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון ב-3 בספטמבר על הורדת מסים בניגוד לעמדת נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג, שבצעד נדיר פרסמה הודעת ביקורת על המהלך, דקות ספורות לפני ההכרזה עליו. לפי ההחלטה ירד שיעור המע"מ בנובמבר בשיעור של 1% ל-17% ומס החברות ירד מינואר בשיעור של 1.5% ל-25%. למרות הורדות מסים אלה, ההכנסות ממע"מ בינואר היו גבוהות יותר, במונחים מוחלטים, בכ-200 מיליון שקל מההכנסות בינואר 2015 (גידול ריאלי של 7% בניכוי הפחתת המס) וההכנסות ממס החברות (3.7 מיליארד שקל) זינקו בשיעור של 9.8% לעומת ההכנסות לפני שנה (בעת ששיעור המס עמד על 26.5%).

במשרד האוצר הסבירו היום את הגידול בהכנסות ביבוא מוגבר של כלי רכב, שהביא לזינוק של 133% בהכנסות מסעיף זה (1.1 מיליארד שקל) לעומת ינואר 2015 (שבו נרשם שפל זמני ברכישת כלי רכב, עקב כניסתן לתוקף של הוראות מיסוי חדשות). ואולם מניתוח הנתונים עולה כי הגידול בהכנסות הגיע כמעט מכל תחומי הפעילות הכלכלית, בחריג בולט אחד, שוק ההון.

כך למשל גדלו ההכנסות ממיסוי מקרקעין בשיעור של 29%. הגבייה בחודש ינואר היא בגין עסקאות שהתבצעו בחודשים נובמבר ודצמבר 2015, ובחודשים אלה הייתה פעילות מוגברת בעסקאות בדירות מגורים, לפי האוצר. הגבייה ברוטו ממס הכנסה מחברות ומעצמאים הסתכמה בחודש ינואר 2016 בכ-6.3 מיליארד שקל, עלייה בשיעור 12.8% בהשוואה לינואר 2015. בגבייה מעצמאים נרשמה עלייה בשיעור של כ-16.6%. לעומת זאת הגבייה משוק ההון הסתכמה ב-136 מיליון שקל, ירידה בשיעור של 59% לעומת ינואר 2015. הנתון מורכב מירידה בשיעור של 26% בגבייה מריבית ובעקבות הירידות החדות בשוק ההון - ירידה בשיעור של 98% בגבייה מני"ע.

בנק ישראל מודה בטעות

גביית המסים ב-2015 הייתה גבוהה בכ-6 מיליארד שקל מהתחזית שחטיבת המחקר הכינה בתחילת השנה, הודה היום (ב') בנק ישראל בדוח המדיניות המוניטרית למחצית השנייה של 2015 שפרסם. הבנק המרכזי מציין כי ההכנסות ממסים גדלו ריאלית ב-6.1% בהשוואה לאשתקד.

הבנק מציין כי גם תחזית האינפלציה של חטיבת המחקר, שפורסמה במחצית 2015 וצפתה שהאינפלציה תחזור לשיעור שנתי של 2% באמצע 2016, הייתה "אופטימית".

התחזית הנוכחית של הבנק עודכנה בדצמבר האחרון בעקבות נתוני צמיחה חלשים מהצפוי ברבעון השלישי ועדכון כלפי מטה של התחזית לסחר העולמי. לפי תחזית זו, בסוף 2016 תימצא האינפלציה מעט מתחת לגבול התחתון של היעד על רקע המשך צלילת מחירי הנפט ב-25% נוספים והצעדים המנהליים החד-פעמיים שנקטה הממשלה ובהם הפחתות המסים, הורדת תעריפי החשמל והמים ואגרות הטלוויזיה.

בבנק המרכזי מעריכים שצעדים אלה של הממשלה הביאו להפחתה מצטברת של 0.6% בקצב האינפלציה ברבעון האחרון של השנה ותרמו תרומה מכרעת לכך ש-2015 הסתיימה באינפלציה שלילית של 1%. התחזית המעודכנת של בנק ישראל מדצמבר עדכנה כלפי מטה את תוואי הריבית של בנק ישראל: היא צפתה שהריבית תחל לעלות רק ברבעון השני של 2016 ובסופה תעמוד על 0.5% (לעומת 1.25% בתחזית שניתנה ביוני).

 האוצר מציג