רה"מ נתניהו הגיע היום (א') ב-15:30 לדיון בבג"ץ על מתווה הגז במטרה לשכנע את שופטי העליון לדחות את העתירות נגד מתווה הגז. מדובר באירוע ראשון מסוגו בישראל - לראשונה מגיע ראש ממשלה לבג"ץ להגן על נושא כלשהו. מוקדם יותר היום, בישיבת הממשלה, התייחס לכך שר האנרגיה יובל שטייניץ ואמר כי מדובר ב"עניין גורלי" ולכן רה"מ הגיע לבג"ץ. נתניהו נשא נאום של כמעט חצי שעה ולאחר מכן עזב מבלי להשיב על שאלות.
נתניהו עמד בפני 5 שופטי העליון ואמר: "אני מודה לכם על ההזדמנות שנתתם לי להופיע בפני הרכב מורחב של בית משפט זה. זו הפעם הראשונה בה ביקשתי להופיע בפני בית המשפט במהלך 10 שנות כהונתי בראש ממשלה. זאת הפעם הראשונה בתולדות המדינה שראש ממשלה מבקש להופיע בפני בית משפט.
"ביקשתי להופיע בפניכם בגלל החשיבות העצומה שאני מייחס לפיתוח מאגרי הגז הטבעי וכי אנחנו נמצאים בנקודת זמן קריטית מבחינת הסיכונים והסיכויים. מבחינה תמציתית: אנחנו נמצאים בדקה ה-90 מבחינת היכולת שלנו לממש את פוטנציאל הגז של מדינת ישראל. כפי שאפרט: כל עיכוב נוסף, כל חזרה לאחור, יכולים להוביל לתוצאות חמורות שספק אם יהיה ניתן לגבור עליהם.
"אני מופיע בשני כובעים: כראש ממשלה וכשר כלכלה שמנצל את הסמכות שמסורה לו בסעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים. אינני משפטן ואני לא מתכוון להחליף את עשרות עורכי הדין שיושבים פה".
נתניהו הזהיר כי "כל עיכוב עלול להוביל לקבירת המתווה". הוא ציין כי "אין לי כוונה לרדת לדקויות של המתווה. בשביל זה יש איתי את שר האנרגיה ד"ר יובל שטייניץ ופקידים בכירים. ההופעה שלי נועדה להמחיש את החשיבות האדירה שאני מייחס להמשך מהיר וחלק של יישום מתווה הגז. החשיבות היא לא רק לכלכלה של מדינת ישראל אלא גם לביטחון הלאומי שלה, לביטחון האנרגטי שלה, ליחסים המדיניים שלה, למעמדנו במזרח התיכון".
נתניהו חזר על דברים שמסר בתצהיר המוקדם שהגיש לבג"ץ ואמר: "למתווה שאושר אין חלופה אמתית ריאלית, ואני חרד מפני ההשלכות של עיכוב נוסף. כל עיכוב יכול להוביל לנזק חמור, משמעותי וארוך טווח למדינת ישראל. ביקשתי גם להופיע בפניכם כדי להרגיע את החששות שעלו בגלל הפעלת סעיף 52, והחששות עלו לאור סעיף היציבות".
בנימין נתניהו / צילום: הדי כהן
נתניהו, כזכור, סלל את הדרך לאישור מתווה הגז לאחר הפעלת סעיף 52 לעקיפת הממונה על ההגבלים העסקיים בטענה שמדובר בסוגיה מדינית-ביטחונית. מצד שני, המתנגדים למתווה טוענים כי מדובר בהנצחת מונופול ופגיעה בתחרות במשק.
אחד הסעיפים השנויים ביותר במחלוקת במתווה הוא סעיף היציבות, לפיו הממשלה התחייבה לא לבצע שום שינוי רגולטורי במשק הגז למשך 10-15 שנים.
לדברי נתניהו, "אני נושא בתפקיד ראש הממשלה 10 שנים וקודם לכן הייתי שר אוצר שנתיים וחצי. בתקופה הזו הובלתי רפורמות משמעותיות במשק הישראלי - שחרור מגבלות על מטבע חוץ, תחרות בטלפונים, תחרות בתחבורה הציבורית, בתעופה, תחרות בשוק האשראי, וכמובן שהרפורמה בנושא הריכוזיות מתוך אמונה שכלכלת ישראל דורשת תחרות ככל שניתן וצמצום הריכוזיות ככל שניתם. לכן, אינני זקוק לדחיפה כלשהי להגברת התחרות וצמצום הריכוזיות. השקעתי מאמצים עצומים ומאבק באינטרסים כדי להגביר את התחרות ולצמצם ריכוזיות.
"תמכתי במתווה שגובש כי אנחנו נמצאים במצב דוחק מאד ואין לנו חלופה אחרת. ללא ספק, אם אין מתווה לא תהיה תחרות, לא תהיינה השקעות, לא יהיה פיתוח של שדות קיימים או חדשים. אבל עם המתווה יש סיכוי ריאלי לכל היעדים האלה.
"מרוב כוונות טובות, אנחנו יכולים להחמיץ הזדמנות פז היסטורית. אנחנו יכולים לעזור למדינת ישראל למצות את אוצרות הטבע שלה. פיתוח שדות הגז של מדנית ישראל הוא אחד היעדים המרכזיים שהממשלה מטפלת בהם בשנים האחרונות.
"לטובת פיתוח השדות והביטחון האנרגטי שלנו, ההכנסות העצומות שמחכות לנו, והעצמת מעמדנו באזור - אנחנו נדרשים לדבר אחד מרכזי; מילה אחת והיא אמון. אמון בינלאומי, אמון של החברות, של המדינות, של הבנקים. אני יכול להגיד שבמהלך השנים האחרונות איבדנו את האמון. במהלך החודשים האחרונים כנראה שהצלחנו להתחיל לשקמו.
"אנחנו צריכים לייצר מערכת יחסים ארוכת טווח עם החברות. צריכים שיתוף פעולה. בשנים הקרובות נדרשים חוזים ארוכי טווח לייצוא גז על מנת שניתן יהיה לממן את פיתוח השדות. זה לא עוד פרויקט כלכלי. כדי לפתח גז שנמצא בעומק עצום - כמעט של 2 ק"מ - ובמרחק של עשרות קילומטרים מהחופים, זה דורש השקעות עצומות, ידע, מומחיות והשקעה כה אדירה, שבלי שיתוף פעולה לא ניתן לממשה".
בנימין נתניהו / צילום: הדי כהן
"למה איבדנו את האמון?", שאל נתניהו וענה: "עשינו 6 שינויים עזים שגרמו לטלטלה עזה במדינת ישראל. דבר ראשון שעשינו, בהובלת ידידי שר האנרגיה, הוא שינוי מדיניות המסים. העברנו חלק גדול מהכנסות החברות למדינת ישראל. הדבר השני זה ועדת צמח שהגבילה את הייצוא. אח"כ המתווה שהטיל עוד מגבלות על החברות, אח"כ הממונה על ההגבלים העסקיים שחזר בו; הדבר החמישי זה מערכת הבחירות והדבר השישי הוא מה שקרה עד המפגש הזה".
לפי נתניהו, "יש יתרונות בדברים שעשינו, אבל לצד היתרונות אנחנו ערערנו את האמון שלנו מול חברות האנרגיה, מול הבנקים שאמורים לממן את ההשקעות והחברות שאמורות להיות הלקוחות של הגז הישראלי. משכנו את החבל אלינו וטוב שכך, עשינו את זה יותר מכל מדינה מערבית אחרת ואני לא מתכוון להחזיר את החבל חזרה. אך אני חושש שאם נמתח אותו עוד יותר החבל עלול להיקרע, והוא כמעט נקרע. עובדה שעברו 5 שנים ולא פותח שדה גז, ואף חברה לא באה, אף אחד אפילו לא התעניין.
"החברות הלכו לשדות זרים, כולל במדינות אויבות. הלכו לשם, ואיש לא בא לכאן. מה שקרה הוא שפיתוח שדות הגז, כמו גם פיתוחם של שדות גז חדשים, נפסק לחלוטין. אחת הסיבות לכך היא הטלטלה הרגולטורית החזקה שיצרנו במו ידינו מסיבות שחלקן מובנות ומוצדקות. אני חשבתי שיש צורך להתערב. ראיתי שאף אחד לא בא. השיח בינינו לא מתקיים רק בינינו. אנחנו חיים בשוק. אנחנו יכולים להחליט בינינו כל דבר, אבל בסופו של דבר אנחנו נמצאים בעולם כלכלי. ומה שראיתי הוא שאנחנו קופאים על שמרינו וצועדים אחרונה במקום קדימה.
"לכן עד לפני שנה אפשרתי לרגולטורים להתנהל באופן עצמאי למדי. אבל ההחלטה של הממונה הקודם על ההגבלים העסקיים (דיויד גילה - ה.כ.) לחזור מהצו המוסכם עם חברות האנרגיה הובילו למשבר קשה וכמעט בלתי הפיך, לא רק עם חברות האנרגיה, אלא עם המדינות השכנות. הן רואות איך אנחנו לא מצליחים להפיק תועלת מהמתנה היקרה שקיבלנו".
נתניהו המשיך להשתלח בגילה ואמר: "עמדנו לחתום על הסכם עם ירדן וכשהגיעה ההחלטה של הממונה - ההסכם בוטל. אם החוזה היה נחתם לפני שנה, זה היה מסייע רבות לשכנתנו ירדן שנאבקת עם מיליון וחצי פליטים. זה מטיל משקולת כבדה מאד על ממלכת ירדן, ונושא הגז היה מקל עליה באופן משמעותי. זה לא רק אינטרס ירדני אלא גם אינטרס ישראלי.
"כשהממונה חזר בו מהמתווה, זה אילץ אותי לטפל באופן רוחבי בכל הקשיים הרגולטוריים שיוציאו את משק הגז מהקיפאון, כל זאת על מנת להחזיר את האמון בממשלה. השתכנעתי שאנחנו עומדים בפני איבוד הזדמנויות, והמשקיעים והמדינית לא יחכו לנו. זה התחיל להתרחש. הן ילכו לאויבים שלנו, למקומות שמציעים הגבלים הרבה פחות מחמירים.
"לכן אנחנו ברגע מכונן. הדבר המעניין ביותר הוא מה שקרה אחרי שהעברנו את מתווה הגז. אם אף אחד לא בא קודם לכן, עכשיו מתחילים להתעניין. חברות ענק באות, כולל נובל אנרג'י שהציעה מתווה מהיר לפיתוח לווייתן. אנחנו בנקודת שיווי משקל והצלחנו לצאת מהבאר העמוקה שנכנסה והתחלנו לטפס. אבל אם לא נעביר את המתווה ניפול לתוך תהום. המתווה הוא לא המטרה אלא האמצעי להבטחת הביטחון האנרגטי שלה. בהיעדר ביטחון אנרגטי, יהיה תוצאות ביטחוניות כלכליות חמורות למדינת ישראל".
הקלף הביטחוני שוב נשלף
נתניהו הוסיף כי "אני רוצה להתמקד להיבטי החוץ והביטחון ששלובים זה בזה. מדינת ישראל נסמכת על אסדת גז טבעי אחת. היא כבר מאוימת המבחינה ביטחונית. היה ניסיון תקיפה נגדה בצוק איתן, וגם בדרכים אחרות שאני לא יכול להרחיב עליהן. במצב הזה של אסדה אחת, זה מעמיד את ישראל בפני בעיית יתירות משמעותית שמסכנת את המדינה והבטיחון האנרגטי שלה. יותר ממחצית החשמל בישראל מיוצר מגז טבעי.
"אתן הקבלה מתחום ייצור החשמל: נניח בישראל הייתה תחנת כוח אחת שפוגעים בה. זה יהיה חמור מאד. האויבים שלנו יודעים היטב שיש לנו אסדה אחת. אני מדבר על אויבים גם מצפון, גם מדרום וגם ממזרח, רחוקים כקרובים, והם אינם דורכים במקום".
בשלב זה, המשנה לנשיאת העליון, אליקים רובינשטיין, האיץ בראש הממשלה לסיים את עדותו.
נתניהו המשיך: "בצד המדינה - אני מבקש לרתום את הגז הטבעי לשיתוף פעולה אזורי. אנחנו יכולים לאבד את שיתוף הפועלה עם ירדן, הפלסטינים, קפריסין, מצרים והאיחוד האירופי. היה פה לאחרונה נציג שבא לדבר על הגז. האפשרויות הללו מתבררות משום שנפגשתי לאחרונה בדאבוס לאחר אישור המתווה עם סגן הנשיא ביידן וחלק גדול דיברנו על גז. הוא הביא מומחה של גז מארה"ב וזה אומר הכל על רצונו.
"נפגשתי עם ראש ממשלת יוון ועם קפריסין וחלק ניכר מהדיון שלנו היה על נושא הגז. זה מהווה מנוף מדיני ראשון במעלה, ומשנה את פני האזור".
נתניהו הסביר את הבהילות בגיבוש המתווה הנוכחי: "מכיוון ששבירת הכלים שהתרחשה בסוף שנת 2014 - התוצאה של הקפאת הפיתוח לשנים נוספות הייתה עלולה לבסס מונופול בתחום, להעמיק את הריכוזיות הכלל-משקית - אינני יכול להסכים לכך. מכיוון שהמדינה עמדה לפני בחירות הטלתי על יוג'ין קנדל להציג לי את ההמלצות שלנו. לאחר הקמת הממשלה בחודש מאי ביקשתי משטייניץ להוביל את הנושא ולגבש מתווה. אני אישית ומנכ"ל משרדי הקדשנו לזה הרבה שעות.
"פעלנו בחוסר בריריה ובתחושת דחיפות. הפתרון של המתווה הוא שלם ומאוזן. הפתרון מאפשר שיקום האמון בממשלה. זאת בלי לוותר על אינטרסי הציבור ובכלל זה האינטרס של התחרות. הפטור שנתתי בסמכותי על פי סעיף 52 כפוף להסדר מבני חריג שבו בעלי חזקות תמר ולוויתן מחויבות למכור חלק ניכר מזכויותיהן במאגרי גז למתחרים. עשינו את זה כדי להכין תשתית לתחרות וצמצום הריכוזיות.
"זה מהלך חדשני. אני רוצה להבטיח לבית המשפט שלדעתי מדוב במקרה ייחודי שמתאים לעשיית שימוש בסעיף 52. אני מודע לטענותש הועלו כאילו מדובר על התבססות של נורמה חדשה לעקיפה של הממונ העל ההגבלים העסקיים אבל אין לכך בסיס. עובדה שבכל 10 שנותיי זו הפעם הראשונה שביקשתי לעשות שימוש בסעיף כזה.
"גם עמדתו של הממונה על ההגבלים בפועל אורי שוורץ טוען שהדרך לטפל בבעייתית שנוצרה היא באמצעות הפעלת סעיף 52, ולא חזרה לבית הדין. לא קיבלתי את ההחלטה על שימשו בסעיף 52 כלאחר יד".
"בישראל יש רגולציית יתר"
נתניהו דיבר גם על היציבות הרגולטורית ואמר: "ישראל נתפסת בעולם כמדינה עם רגולציית יתר. הדוח האחרון של ה-OECD אומר זאת בצורה הכי קשה. אנחנו גם מדורגים כך בכל ימני מדרגים בינלאומיים, ולכן אנחנו עומדים בפני בעיה של רגולציית יתר בתחום הגז. שוק הגז שונה מאד משוק אחר כמו שוק ההיי-טק. בהיי-טק ההשקעה קטנה יותר וההחזר מהיר מאד ואין כמעט רגולציה. בשוק האנרגיה ההשקעה היא אדירה, עשרות מיליארדי שקלים, החזר ארוך טווח ורגולציה מכבידה מאד. ללא מתווה הגז אי אפשר לגייס את הסכומים הדרושים לפיתוח השדות ולהחזיר את אמון המשקיעים".
גם כאן השופט רובינשטיין נזף בנתניהו ואמר כי "אלה דברים שביהמ"ש מכיר כבר".
לסיכום אמר נתניהו: "אני מודע לכך שלא מדובר במהלך שגרתי, אבל הרגולציה אמורה להסדיר את השוק ולא לחנוק אותו. אני מבקש לחזור ולומר את הדבר העיקרי שבשבילו רציתי להגיע: אני חושש שכל שינוי ועיכוב במתווה הגז עלול לקלוע את התחום כולו למערבולת קשה שלא נוכל להתאושש ממנה. השווקים הבינלאומיים לא ממתינים לנצח למדינת ישראל. אם נעכב ונשנה את המתווה פעם נוספת, עלול להיגרם למדינת ישראל נזק רב. נשק שיש לו משמעות אסטרטגית - הוא משפיע על הביטחון, הכלכלה, הצמיחה ומעמדה של ישראל במזרח התיכון.
"אני מבקש שתאפשרו לנו להמשיך במתווה, ורוצה להאמין שתתחשבו במכלול השיקולים שהצגתי בפניכם".
רובינשטיין מטיל פצצה
אחרי הפסקה של יותר משעה, חזרו השופטים לאולם. השופט רובינשטיין טען כי בזמן זה הוצגה להם חוות הדעת הסודית של משרד עורכי הדין הבינלאומי שמסבירה מדוע חשופה ישראל לבוררות בינלאומית מול נובל במידה ולא יאושר מתווה הגז.
בשלב זה חל מפנה דרמטי. רובינשטיין הציע למדינה להעביר את סעיף היציבות כחוק ולא כהחלטת ממשלה. "אנחנו מתמקדים כעת בסעיף היציבות - ותוהים האם הוראות המתווה בעניין זה אפשריות בלי חקיקה ראשית. השאלה היא האם אין מקום, כדי להסיר ספקות ולמנוע סיכון שצריך להביא בחשבון - ללכת לחקיקה ראשית" - כך הפתיע יו"ר הרכב השופטים, השופט אליקים רובינשטיין.
השופט הציע למדינה לשקול את ההצעה - ולהשיב לבג"ץ בתוך שבוע.
בא כוח המדינה, עו"ד הנר הלמן, השיב כי אינו יודע האם הנושא ניתן להיות מאושר בחקיקה. על כך השיב השופט עוזי פוגלמן, כי "כדי להימנע בפסיקה, נדמה לנו שהאינטרס הציבורי לפחות מחייב שקילה של זה. כאמור, אנחנו לא מגובשים עדיין בדבר הזה".
"חייב להיות קשר סיבתי וקריטי להפעלת סעיף 52"
עו"ד דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים ומי שמייצג בבג"ץ את התנועה לאיכות השלטון, תקף את דבריו של ראש הממשלה שלא דיבר על ההצדקה המדינית-ביטחונית להפעלת סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים, אלא על ההצדקה הכלכלית להפעלתו: "הוא דיבר על אמון המשקיעים, זה היה הנרטיב העיקרי. חייב להיות קשר סיבתי וקריטי להפעלת הסעיף, משהו בטחוני. לא צריך להפעיל את סעיף 52 בגלל שיקולים כלכליים. זה לא יכול להיות שינוי לקוד הגנטי של חוק ההגבלים העסקיים".
עו"ד גלעד ברנע, שמייצג את המחנה הציוני, התייחס לדבריו של ראש הממשלה בנוגע להסכם הגז עם ירדן, וטען כי "לא היה הסכם, אלא רק מכתב כוונות. מעבר לזה, עדיין אין צינור לירדן".
עוד דיבר ברנע על חלופות מחיר הגז שהוצגו במתווה וטען כי הן לא הוצגו בצורה מדויקת. כך למשל עם חלופת ההצמדה למחיר הנפט. "לא צוין במתווה, כי יש מחיר רצפה ותקרה. למשל, ברגע שמחיר הנפט יורד מ-60 דולר, כבר אין השפעה על מחיר הגז".
עו"ד אביגדור פלדמן ממטה מאבק הגז, תקף את הליך עקיפת הממונה על ההגבלים העסקיים, וטען, כי "לא יעלה על הדעת שאדם אחד יכפה את דעתו על כל מי שקשור לעניין. אנחנו נוהגים לחשוב על עצמנו כחברה דמוקרטית, שיש בה ממונה על הגבלים עסקיים, שרים בעלי תפקידים שונים, בית דין ומערכת שלמה של סמכויות. כל מכלול נקודות המבט שנוגעות למתווה הגז התמקדו אצל אדם אחד, וזו סיטואציה קשה, גרועה, שאיננה הולמת את המשטר הדמוקרטי במדינת ישראל".
כתבות
ני"ע
