במרבית המדינות באירופה מדובר בסטנדרט לפיו משלמים עבור שקיות ניילון בקניות בסופר, ועל כן הקונים כבר למדו להצטייד בסל רב-פעמי לקניות. האם גם בישראל נתרגל לרעיון ונתחיל לשמור על הסביבה?
הבוקר (ב') התקיים דיון בוועדת הפנים ואיכות הסביבה בניסיון לגבש סוף-סוף את הנוסח הסופי של חוק השקיות, שיצא לדרכו לפני יותר משנתיים. בכנסת הקודמת, החוק שיזם השר לשעבר, ח"כ עמיר פרץ, קבע בשעתו היטל של 30 אגורות על כל שקית ניילון בסופר, אלא שכעת מדובר בגבייה של 10 אגורות לשקית (בעובי שמעל 20 מיקרון).
השר להגנת הסביבה, אבי גבאי, התייחס להפחתה השנויה במחלוקת, בין היתר משיקולים של יוקר המחיה. "אם נרגיש שזה לא מספק, נעלה את זה", אמר גבאי, כשהוא מציין כי הוא מכיר את הביקורת על הפחתת ההיטל מ-30 אגורות לסכום שעשוי להשאיר את הצרכנים אדישים לנושא. לדבריו, שינוי ההתנהגות הוא שיביא את השינוי המיוחל בהפחתת השימוש בשקיות.
החוק קובע כי הסכום שיגבו הרשתות עבור השקיות יעבור לקרן הניקיון של המשרד להגנת הסביבה - כרגע ללא הגדרה ברורה לייעוד הכסף שיצטבר. עיקר הדיון נע סביב הסכום הסמלי, יש שאומרים מדי, למחיר השקיות, כשהוא טומן בחובו סקפטיות ליעילות החוק.
גם במועצה לישראל יפה ובעמותת צלול גורסים כי "ישראלי לוקח בממוצע כ-10 שקיות בכל קנייה. ההצעה לדרוש מהצרכנים רק 10 אגורות לשקית תסתכם בתוספת של שקל אחד בלבד לחשבון ולא תשנה הרגלים. חוק השקיות עורר תקווה, אך נכון לעכשיו הוא מסתמן כאכזבה".
מאיה יעקבס, מנכ"לית צלול, הגדירה את החוק כ"בדיחה". לדבריה, "זו הטעיית הציבור, בהיעדר תמריצים ויעדים להפחתת השקיות. הרעיון הוא לא כמה כסף יגבו על שקיות, אלא לגרום לציבור להפחית את השימוש בשקיות".
גם ח"כ יעל כהן-פארן (המחנה הציוני) אמרה כי חיוב של 10 אגורות הוא בדיחה, וכי אסור להעביר חוק שמפספס את המטרה העיקרית שלו. לדבריה, במדינות שבהן יש גבייה גדולה יותר נראתה הפחתה של 90% בצריכת השקיות.
"יוקר המחיה לא יושפע מהחוק, אם אנשים ישתמשו בסלים רב-פעמים. במקום להסתכל על זה כהיטל על הציבור, צריך לראות את זה כהטבה לציבור. זה נכון סביבתית, וזה נכון כלכלית", אמרה כהן-פארן, כשהיא מציעה לממן בכסף שייאסף חלוקה של סלים רב-פעמיים.
2.2 מיליארד שקיות מחולקות חינם מדי שנה בישראל - למעלה מ-60% מחולקות ברשתות השיווק הגדולות. לפי סקרים שערך המשרד להגנת הסביבה, יותר מ-70% מהציבור תומכים בהפסקת חלוקת שקיות הפלסטיק בחינם. ישראלי ממוצע צורך כ-275 שקיות פלסטיק בשנה - נתונים הגבוהים משמעותית ביחס להיקפי הצריכה באירופה.
לאחר השימוש קצר הטווח, השקיות מהוות פסולת שאינה מתכלה במשך שנים רבות, או מתפזרות בשטחים פתוחים וגורמת נזקים סביבתיים חמורים לחי ולצומח, נזקים לתשתיות ומפגעים תברואתיים. הן יוצרות נפח גדול משום שנתפסת בתוכן פסולת אחרת או שהן משמשות כשקיות אשפה. בעמותת צלול מזכירים כי שקיות הפלסטיק הן גם המזהם הגדול ביותר של הים, והן אחראיות למותם של אלפי בעלי חיים ימיים בשנה.
הכמות האדירה של השקיות המחולקות חינם לכאורה מתורגמות לכ-80 מיליון שקל, שמגולגלים אל הציבור בצורה עקיפה. אלא שהעלויות של יישום החוק, בין היתר באמצעות תשלום לקרן או בחובת לייצר שקיות בעובי של 20 מיקרון לפחות - מזהיר ח"כ אורי מקלב - יושתו על הציבור. "שלא נהיה נאיביים, מי שישלם את זה בסוף זה האזרח עם עשרות מיליונים שיושתו על הציבור", טען.
צבי ביידא, ראש אגף לקוחות וקשרי חוץ בשופרסל, לא היתמם באומרו כי "ברור שאם מדובר במוצר שהרשתות גובות עליו כסף - הצרכן יישא בעלויות. השקיות לא ייהפכו להיות מוצר לוס לידר. מחד ברורה המטרה הסביבתית, ומאידך צריך לחשוב גם על להיטיב עם החברות העסקיות".
מה אומר החוק? ראשית אוסר החוק על חלוקה חינמית של שקיות ניילון, ובכל מקרה על השקיות להיות בעובי של 20 מיקרון לפחות. שקיות חד-פעמיות הנכללות בחוק הן אלה שבעובי 20-50 מיקרון. מעבר לכך, השקיות העבות יותר לא נכללות בחוק. בנוסף, רשתות השיווק חייבות לגבות מחיר מהצרכן ולשלם לקרן לשמירת הניקיון.
בשלב הזה של החוק על החנויות הקטנות לא מוטלת חובת תשלום, אבל ייאסר עליהן לחלק שקיות בעובי שפחות מ-20 מיקרון - שקיות דקיקות יותר אסורות לשימוש למעט אלה המוכרות לצורך איסוף ירקות ופירות. עוד קובעת הצעת החוק דיווח רבעוני של הרשתות.
האם הפוקוס על רשתות המזון בלבד הוא מוצדק? ערן מאירי, היועץ המשפטי של שופרסל, הדגיש כי "הפחתת השימוש בשקיות היא מטרה של כולנו, גם של הרשתות", אלא שלטענתו, "לא צריך לעשות את הטעות שנעשתה בחוק המזון. יש עוד רשתות כמו רשתות הפארם, שמגלגלות מחזורים של מיליארדי שקלים, ורשתות ה-DIY, שאין סיבה שהחוק הזה לא יחול עליהן. בדיוק כפי שהן משלמות מע"מ. זה משרת את תכלית החוק להגיע לכמה שיותר גופים".
ההיקש הסביבתי מובן, אלא שלצדו יצרני השקיות גורסים כי החוק יוריד את פעילותן בהיקף של 30% לפחות, מה שיתבטא גם בפיטורי עובדים ובסגירת עסקים. האם אלה ישופו בגין השינוי הצפוי? על כך יצטרכו בעלי המפעלים להילחם. השר גבאי מציע להיעזר במנגנונים שמציע משרד הכלכלה.
חוק ללא אכיפה הוא חוק ללא שיניים, ולכך התייחסה ח"כ מיכל רוזין (מרצ), שהגדירה את החוק כ"חוק מהפכני לפי הקולות הרבים של המתנגדים". לדבריה, "חייבים לקבוע מנגנונים בתוך החוק שיבטיחו את הצלחתו, בכדי שהרשתות לא יהפכו את העניין לחוחא והיטלולא עם משחקים לכאן או לכאן. צריך לקבוע יעדים ברורים. זו הצעת חוק מהפכנית וצנועה, שחשוב בה נושא הפיקוח והאכיפה".
עד אשר נתחיל לשלם על שקיות, יחלוף עוד זמן: הסטטוס כיום הוא שהצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת ועברה דין רציפות בכנסת הנוכחית בדרך לקריאה שנייה ושלישית. כאמור, הנוסח כעת שונה מהנוסח המקורי. יו"ר הוועדה החליט לתת לציבור להעיר הערותיו עד לסוף השבוע הבא. הלשכה המשפטית תציע את הערותיה לקראת הדיון הבא, שיתקיים בעוד כחודש.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
