התוכנית שעשויה להוזיל את המזון בעשרות אחוזים

משרד החקלאות ומשרד האוצר בדרך לביטול מכסות הייצור על ביצים, עופות וחלב - כך נודע ל"גלובס". נושא זה נידון בין המשרדים כחלק מתוכנית כוללת להורדת יוקר המחיה. בתמורה, הממשלה תפצה את החקלאים באופן ישיר, בדומה לסבסוד הניתן לחקלאים באירופה. לאורך השנים טענו הקמעונאים כי המועצות אחראיות במידה לא מבוטלת ליוקר המחיה, וכי הן משמשות אכסנייה לתיאום בין המגדלים והחקלאים ומתנהגות כקרטל.

קמעונאי בכיר אומר היום (א') ל"גלובס" כי "אם המועצות יבוטלו, יהיה סוף-סוף שוק שמתנהג באופן נקי, ואני מאמין שתהיה תחרות והמחירים ירדו. יהיה טוב לצרכן, ויהיה טוב לקמעונאי. יהיה טוב יותר גם לחקלאים, כי הם יתנהלו בצורה מושכלת ולא ינוהלו. עכשיו מנהלת אותם חבורת אנשים אינטרסנטים".

מדובר בתוכנית מהפכנית, שבמסגרתה יבוטלו גם המועצות הפועלות היום מתוקף החוק, ובראשן מועצת החלב, מועצת הלול ומועצת הצמחים. ל-3 מועצות אלה יש סמכויות חוקיות. גם יתר המועצות הפועלות היום מתוקף החוק, אך נעדרות כל סמכויות, יבוטלו. כך למשל יבוטלו מועצת הגפן והיין, מועצת אגוזי אדמה, מועצת הכותנה ומועצת הדבש.

בבסיס פעולת המועצות בעבר עמדה הגישה שלפיה יש לנהל משק מתוכנן על-מנת להבטיח אספקה סדירה של תוצרת חקלאית לצרכנים מחד, ולמנוע הצפה של השוק מאידך. אלא שבפועל, שווקים סגורים אלה הפכו לאחד הגורמים ליוקר המחיה בישראל.

הרעיון מאחורי הצעדים שמתכננים משרדי החקלאות והאוצר הוא פתיחה כוללת של השוק והסרת כלל החסמים במטרה להגביר את התחרות ולהוריד את יוקר המחיה. אלא שלצעדים אלה עשויות להיות השפעות מרחיקות לכת על החקלאים.

מקור בממשלה אומר ל"גלובס": "אין דבר שאנחנו לא נוגעים בו. החקלאים מודעים לכך שנשב איתם לאחר שהנושא ייסגר בין המשרדים. מוסכם שהדברים ייעשו בהסכמה, כלומר שלא נלך מעל הראש של החקלאים. המטרה היא לשמור על-כך שלחקלאים יהיה כלכלי לייצר, למרות שפותחים הכול ליבוא".

- איך עושים את זה?

"נותנים ביטחונות. למשל, מורידים את העלויות, נותנים ביטוח הכנסה. אנחנו לא ממציאים את הגלגל. זה נהוג במדינות המפותחות".

עוד נודע ל"גלובס" כי נציגי המשרדים אף קיימו לפני ימים אחדים פגישה עם נציגים מה-OECD והציגו בפניהם את התוכנית.

בממשלה, ראוי לציין, לוקחים בחשבון את כלל המשמעויות של צעדים אלה, ובהם את ההשפעה על ההיצע בשוק. לדברי מקור בממשלה, "יהיו מוצרים ספציפיים שנשאיר מכס ונוריד בצורה הדרגתית עד שהשוק יתאזן, אבל בגדול הכול פתוח. כשמבטלים מכסות, יהיו תקופות של פיקים עד שהשוק יתאזן. יכול להיות, למשל, שיהיה מחסור בביצים לתקופה מסוימת. כשלא מפקחים, המחיר יורד, אבל יכול להיווצר גם מחסור".

למרות זאת, ההערכות הן כי צעדים אלה לא יעברו בלי מאבק של החקלאים, בשל השלכות מרחיקות לכת של צעדים אלה עליהם ועל דור ההמשך שלהם.

מאחורי התוכנית ניצבת גם השאלה מה יקרה למחירי מוצרי החלב והביצים המפוקחים. ההערכות הן כי בשלב הראשון לפחות הממשלה לא תסיר את פיקוח המחירים, וזאת עד שהיא תוודא כי הרפורמה בכללותה מובילה לירידה במחירים.

החלב: גבוה ב-40% לעומת אירופה

היום, מתוקף החוק, קיים תכנון ופיקוח על גידולי התוצרת הטרייה, ובכללם החלב, הביצים והעופות. מועצת החלב, שהוקמה מתוקף החלטת ממשלה מ-1956, היא הגורם האחראי בפועל לתכנון משק החלב בישראל. המועצה פועלת מתוקף חוק תכנון משק החלב, שנועד להבטיח אספקה סדירה של חלב ומוצריו בכל ימות השנה.

במועצה חברים נציגי הממשלה, ארגוני יצרנים, משווקים וצרכנים, והיא זו שאחראית על חלוקת מכסות ייצור החלב לרפתנים וגם על חלוקת מכסות החלב ליצרניות מוצרי החלב. למועצה יש שלל תפקידים נוספים, ביניהם למשל עידוד צריכת החלב בישראל.

התקציב השנתי של מועצת החלב עומד על 50 מיליון שקל בשנה, כשהמקורות לו הם המגדלים מחד, ויצרניות מוצרי החלב מאידך. למעשה, מועצת החלב מקבלת 3.8 אגורות מכל ליטר חלב גולמי המהווים 2% ממחיר החלב הגולמי, העומד היום על 1.88 שקל לליטר. מרגע שהמועצה תבוטל, מחיר החלב הגולמי יירד באופן אוטומטי. ביטול מכסות הייצור צפוי להביא לירידה נוספת במחיר בשל התחרות שתיפתח בין הרפתות. תוצר נלווה לפתיחת התחרות יכול להיות גם אינטגרציה בין רפתות והתייעלות.

מיולי 2015 ירד מחיר החלב הגולמי בישראל, המהווה מרכיב עיקרי בעלות מוצרי החלב, ב-22 אגורות, ומחירו היום הוא כאמור 1.88 שקלים. עם זאת, מחיר זה עדיין גבוה ביחס למדינות רבות באירופה. נכון לסוף 2014, מחיר החלב הגולמי ברומניה עמד על 1.5 שקלים, בספרד על 1.7 שקלים, ובצרפת על 1.79 שקלים. בהינתן שתקופת ההשוואה זהה, הרי שבישראל מחיר החלב הגולמי גבוה בעד 40% בהשוואה לאירופה.

ל"גלובס" נודע כי בדיון בנושא שהתקיים בעבר בין משרד האוצר והחקלאים, ואשר פרטיו לא פורסמו, דובר על רצון להשוות את מחיר החלב הגולמי בישראל למחיר הממוצע של החלב הגולמי בארגון המדינות המפותחות, ה-OECD. אז דובר על סבסוד ישיר של סכום כסף לליטר חלב שיינתן למחלבות בפריפריה, וכן על האפשרות שהמחלבות במרכז הארץ לא יקבלו סובסידיה וייאלצו להתמודד עם התחרות הפתוחה.

בשל המורכבות מול החקלאים, ההערכה היא כי בכל מקרה המדינה תיישם את התוכנית בשלב הדרגתי, כשברור כבר כעת שהמדינה היא גם זו שתממן את הסבסוד. התקציב שהמדינה תצטרך להקצות לנושא תלוי בגובה הסבסוד עליו יוחלט ובהיקפו הגיאוגרפי.

די להסתכל על מחיר הגבינה הצהובה המיובאת בהשוואה למחיר הגבינה הצהובה המפוקחת בישראל, כדי להבין את הפוטנציאל להורדת המחיר שתחול בעקבות הרפורמה. "אם יצרניות החלב יקנו את החלב הגולמי במחיר הנמכר באירופה, לא תהיה שום סיבה שמחיר הגבינה הצהובה בישראל יהיה גבוה יותר מהמחיר באירופה", אומר גורם בשוק.

העוף: התייקר בגלל ההיצע

מועצה משמעותית אחרת היא המועצה לענף הלול, העוסקת הן בתחום בפטם והן בתחום ביצי המאכל. במועצה, הפועלת אף היא מכוח החוק, מיוצגים מגדלים, משווקים, צרכנים, תעשייה ומשרדי הממשלה. מועצת הלול אחראית לתכנון משק הלול בכללותו, לרבות מכסות הייצור.

בשנתיים האחרונות נמתחה ביקורת קשה על מועצת הלול, בשל החלטתה לשלוט בהיצע באמצעות תיאום מכסות ייצור הפטם, שגרם בפועל לעלייה במחיר העוף לצרכן. עוד התברר כי המגדלים לא עמדו בהתחייבות שנתנו בכנסת להורדת מחיר הפטם.

תחום נוסף שבו עוסקת המועצה הוא גידול ביצים למאכל. כיום רשאי לגדל ביצים לשיווק רק חקלאי שיש לו אישור ומכסה מוקצית. המכסה עוסקת במספר המטילות שיש בכל לול. לפי נתוני משרד החקלאות, בישראל יש 1,950 מגדלי פטם, כשהגיל הממוצע של רובם הוא 64.

גידול הביצים מהווה הכנסה עיקרית עבור חלק גדול של החקלאים. מגדלים אלה צפויים לקבל סבסוד מהמדינה עבור הביצים, בתנאי שהם יתחייבו שלא להוריד את מכסת הגידול. המדינה, מצידה, תתחייב שההכנסה שלהם מגידול הביצים לא תקטן. 

פגיעה בחקלאים 

ואולם, ל"גלובס" נודע כי מאחורי צעד זה מתוכננת פגיעה בחקלאים. כיום, המכסה היא נכס כלכלי שהחקלאי יכול להוריש לילדיו אחרי מותו. לפי התוכנית, עם ביטול המכסות, הרי שערכו של נכס כלכלי זה, שמניב היום הכנסה של אלפי שקלים בחודש ללול ממוצע, יירד לאפס, כיוון שהסבסוד יינתן רק כל עוד החקלאי בחיים. הוא לא יועבר לילדיו.

"המהלכים האלה משנים את השוק לחלוטין", אומר מקור באחד המשרדים. "מועצות הייצור יבוטלו. הן יוכלו לפעול כמועצות וולנטריות של ארגוני מגדלים, אבל לא יהיו על-פי החוק. אם, למשל, המגדלים ירצו לעשות פרסומת, קידום שיווק וביטוח יחד - למה לא. כל עוד יש שוק מפוקח - צריך את המועצות שישלטו על הפיקוח. ברגע שהשוק לא מפוקח - כל אחד מגדל מה שהוא רוצה, ולא צריך גוף שיסדיר את העניינים ביניהם".

 המועצות החזקות

המועצות - ירושה מימי מפא"י, אך לא חסרות היגיון / פרשנות - משה ליכטמן

קיצן של מועצות הייצור וביטול משטר מכסות הייצור והסבסוד הוא חלומם הרטוב של חקלאים רבים, שניהלו, כל אחד בתחומו, מאבקים נגד השיטה. זו השיטה שאותה המציאו בימי מפא"י, כשהקיבוצים והמושבים החזיקו בהגמוניה הפוליטית. הם גם החזיקו בשליטה על המערכת הכלכלית הענקית של שיווק מוצרי מזון מן החי ומן הצומח. למשל, המונופול של תנובה בחלב ובעוד תחומים, ומונופול יצוא הפירות וירקות אגרקסקו.

העובדה שתנובה נמכרה וכבר איננה מקור בטוח לג'ובים לאנשינו מהמפלגה הנכונה, והעובדה שאגרקסקו התמוטטה עם חובות בהיקף של כחצי מיליארד שקל, רובם לחקלאים ששיווקו באמצעותה, הביאה למחשבה מחודשת על מבנה מערכת אספקת המזון במדינה.

התוכנית להמהפכה בחקלאות מסתדרת יפה עם תרבות ההכרזות הבומבסטיות של הממשלה, אבל אי-אפשר לצאת לדרך בלי דיון רציני בכל המרכיבים שצריך להביא בחשבון.

החקלאים והלובי החקלאי יקפצו מיד ויסבירו באותות ובמופתים, שעם כל הכבוד לכלכלה החופשית ולתחרותיות - אספקת מזון לציבור חייבת להיות בפיקוח ממשלתי. מילות המפתח הן "תכנון מרכזי". הם גם יטענו - ובמידה לא קטנה של צדק - כי חקלאות הוא ענף עתיר סיכונים, החל מתהפוכות מזג-אוויר ועד למשבר צרכני ברוסיה, שהפיל את יישובי הערבה.

מיד תצוץ גם שאלת הסבסוד. כל מדינות המערב מסבסדות את החקלאות, כל אחת בשיטתה - החל מיצרני החיטה והתירס בארה"ב ועד יצרני החלב בשווייץ.

בישראל יש חשיבות מיוחדת במינה לעיקרון של מחויבות המדינה לאספקת מזון טרי. האם מישהו בחן את השפעת המהלך של האוצר על יציבות הספקת מוצרי המזון למשק? מה יהיה על מחירי המים לחקלאות, והאם יימשך הסבסוד שלהם? על מי תהיה האחריות לטיפול בבעיות מזיקים ובריאות? מה תהיה חלוקת האחריות במקרה של נזקי טבע? מה עושים במשבר וטרינרי?

מי שהניע את צורת המחשבה החדשה הם מגדלי מטעים, שהתארגנו למרד של ממש נגד מנגנון מועצת הצמחים. מנגנון זה גובה מהם היטלים גבוהים, אבל בפועל, לטענתם, לא מספק למגדלים שום שירות רציני. מנהיג המורדים, דוגי ישראלי, עקר בצעד של מחאה 50 דונם מטעים, אבל זה לא הרשים את יו"ר מועצת הצמחים, צבי אלון, שאחראי על כ-65% ממניות אגרקסקו.

היסטורית, בזכות עקשנותו של שר החקלאות, רפאל איתן, בתחילת שנות ה-80 במאה שעברה, שני ענפים זכו לחופש פעולה מחוץ למערכת - מגדלי הפרחים והפרדסנים. הם מסתדרים לא רע ופועלים בשווקים של אירופה בלי פוליטרוקים ובלי "תכנון מרכזי".

ככל שמדובר במוצרים צמחיים, אין ספק שהגיע הזמן לסגור את מועצת הצמחים, שאין לה אפילו מעמד או יכולת להשפיע על "מכסות" גידול של ירקות ופירות. שטחי הגידול קטנו באופן דרמטי, ונותרו כיום רק כ-5,000 פעילים בענף, כ-10% מהפעילים לפני 25 שנים. אין סיבה שימשיכו לממן את משכורותיהם של עובדי מועצת הצמחים, אלה שלא מנעו את הקטסטרופה של אגרקסקו.

בתחומי החלב, הביצים והפטם, המצב הרבה יותר מסובך. בענפים אלה עדיין מתקיים המשטר של מכסות הנחשבות כנכס קנייני של החקלאי עד יומו האחרון. במועצת החלב עדיין פועל המנגנון של "מחיר מטרה" מובטח לרפתנים לליטר חלב, ובמועצת הלול עדיין פועל מנגנון המחיר המובטח לביצה של מגדלי הביצים.

מכסות הביצים הן גם מנגנון לחלוקת הטבות לאוכלוסיות מסוימות, למשל החקלאים בגבול הצפון (חוק הגליל אחרי מלחמת לבנון). בנוסף, מחלה של בעלי חיים מזכה את החקלאי בפיצויים. המדינה השקיעה עשרות מיליונים בהקמת לולים ורפתות ענקיים, בלי להודות שמדובר בחיסול המשק המשפחתי, והנה מדברים על יציאה מוחלטת מהמשטר הישן.

כמו כן יש נושאים שיעלו בפעם הראשונה לדיון, כמו למשל הזכויות של החקלאים על הקרקע החקלאית, וכמובן מה צריכה להיות השיטה של הקצאות קרקע לחקלאות.

המחשבה על חקלאות ללא מנגנוני שליטה של עסקנים, בעיקר פוליטיים, היא מחשבה משמחת ביסודה. אבל רפורמה כזו והשלכותיה על אספקת מזון טרי מחייבת מחשבה ובחינה רצינית. אנו בעלי ניסיון רע לגבי הפער בין ההכרזות לבין הביצועים של הממשלה.