"התחרות חשובה, אבל היא לא חזות הכול"

מתווה הגז הוא דוגמה בולטת לתוצאה של התנהלות כלכלית ללא תכנון ארוך טווח ומחשבה תחילה - כך סבור פרופ' מאיר חת. "התחרות בעיני היא חשובה, אבל היא לא חזות הכול", אמר חת באירוע להשקת ספרו "הבנקאות הישראלית במנהרת הזמן", ביום חמישי האחרון. לדבריו, "התחרות חשובה, צריך לעודד אותה, אבל לא צריך לראות בה ערך בפני עצמו. משברים עוד יבואו ולכן לא צריך לזלזל בעניין של יציבות, אלא למצוא את שיווי המשקל הנכון בין יציבות לתחרות. המשבר הבא יבוא, זה טבעם של דברים, אין מה לעשות. שאלו אותי פעם באיזו מידה הבנקים לומדים לקח - אז לפעמים הם לומדים ולפעמים הם לא לומדים".

חת התייחס בדבריו לקריירה המקצועית הארוכה שלו שהחלה באמצע שנות ה-60. "עברתי במהלך הקריירה המקצועית שלי שלושה משברים: משבר בנק ארץ ישראל בריטניה, משבר ויסות המניות ומשבר הדירקטוריון של בנק לאומי. אחד הדברים שמאוד מאפיין את המשק הישראלי הוא היעדר תכנון, היעדר חשיבה מראש על מה שאנחנו רוצים להשיג. ועדת בייסקי (לחקירת ויסות מניות הבנקים - ע"ב) מכתירה את פרק הסיכום שלה ב'סוף מעשה ללא מחשבה תחילה'. זו דרך שמאוד מאפיינת הרבה מהלכים בהתפתחות הכלכלית של ישראל. אני לא מתכוון לתכנון בולשביקי, אלא לחשיבה מה צפוי לנו בעוד עשר או עשרים שנה. אם תסתכלו על מתווה הגז - זה מקרה קלאסי של מעשה ללא מחשבה תחילה. זה מאוד עגום".

לדבריו, "אפשר לראות תופעות שונות שאנחנו חיים איתם היום מתחילות להתפתח לפני 40 או 50 שנה". הוא נתן שתי דוגמאות: התפתחות הריכוזיות - "יכול מאוד שאם היו חושבים בזמן על התפתחות הריכוזיות היא לא הייתה מתפתחת כפי שהתפתחה. דוגמה שנייה היא יעילות המערכת הבנקאית. כתבתי ב-1975 שבהיעדר מנגנון כלכלי, התופעה שאנחנו צפויים לחיות אותה היא תמחור של קוסט פלוס לשירותים פיננסיים. מדוע? מפני שאין מנגנון תחרותי שיגביל את המערכת הזו. אנחנו רואים היום לא רק בבנקים אלא בשירותים הציבוריים איך אפשר לסחוט תנאים טובים על חשבון הצרכן - זה דבר שתחילתו לפני 40 שנה".

לגבי כהונתו בדירקטוריון בנק לאומי התייחס חת למנכ"ל הבנק המיתולוגי ארנסט יפת מבלי להזכירו בשמו, ואמר כי "היה לי הכבוד אבל לא העונג להיות יו"ר הדירקטוריון של הבנק למשך תקופה לא ארוכה. זה היה פרק עגום בהיסטוריה שלי. אחד הדברים שאפשר ללמוד שם זה איך אדם שיש לו חשיבה שמתייחסת רק לקידום האישי שלו יכול להחריב ארגון".

חת לא חסך את שבטו גם מאיכות הסיקור התקשורתי לאורך השנים, וציין כדוגמה את הסיקור של פרשת בנק ישראל בריטניה: "בכל אחד ואחד מהמשברים שלוויתי היו תופעות משעשעות. במשבר בנק ישראל בריטניה עמדו מצד אחד זנבר (נגיד בנק ישראל לשעבר, משה זנבר - ע"ב) וחת שנחשבו לכלכלנים מוכשרים, אנשים הגונים, ומצד שני היו אנשים כמו יהושע בן-ציון ופרקליטו שלא היו בדיוק סמל היושר וההגינות והתקשורת והעיתונאים קיבלו את מילתם של בן-ציון ופרקליטו ולא את מילתם של זנבר וחת". על בן-ציון אמר כי "הוא היה נוכל שכל אדם רציני שהסתכל על מה שהוא טוען מגוחך ולא מתקבל על הדעת (אבל), העיתונאים מאוד אהבו לראיין אותו".