רשות המסים לבנו של הרב עובדיה יוסף: שלם 19 מיליון שקל

רשות המסים נגד בנו של הרב עובדיה יוסף: דורשת מהרב משה יוסף, בנו הצעיר של המרן המנוח, תשלום מס בסך 19 מיליון שקל בשל תנועות בהיקף מיליוני שקלים שנרשמו בחשבונות הבנק שלו.

מדובר במחלוקת מס המתנהלת מזה כ-5 שנים בין הרב משה יוסף לרשות, עוד טרם פטירתו של אביו, הרב עובדיה יוסף, ב-2014.

המחלוקת סובבת סביב השאלה האם מדובר בהכנסה חייבת במס או בפעילות גמילות חסדים ומתן הלוואות ללא ריבית וללא רווח, אותה ייסד הרב עובדיה יוסף לפני למעלה מעשור, ונוהלה על-ידי בנו, משה.

בעוד הרשות טוענת כי יש לשלם מס על כספים בהיקף מיליונים שנכנסו לחשבונות הבנק של הבן, טוען עו"ד מאיר מזרחי, המייצג הרב משה יוסף מול מס הכנסה, כי "מדובר בפעילות של גמילות חסדים ומתן הלוואות ללא רווח (גמ"ח), אשר נוסדה על-ידי מרן הרב עובדיה יוסף ונוהלה על-ידי בנו, הרב משה יוסף. פעילות זו הייתה ידועה ומפורסמת באופן שאינו ניתן להכחשה, ומעוטי יכולת רבים נהנו ממנה במשך שנים רבות". 

לטענת עו"ד מזרחי, מדובר בסכומי הלוואה נמוכים, המגיעים לכדי כ-2 מיליון שקל, אך "גולגלו" מספר פעמים לטובת לווים שונים, ועל כן נרשמו תנועות של מיליונים לכאורה בחשבון, כאשר בפועל מדובר באותו סכום ראשוני נמוך.

עוד אומר עו"ד מזרחי כי "על-פי חוק, פעילות צדקה זו אינה חייבת במס, ואכן היא לא מוסתה על-ידי רשות המסים במשך שנים, על אף שהרשות הייתה מודעת לה". 

עו"ד מזרחי - שהגיש לרשות השגה על שומת המס שהוצאה לרב משה יוסף, וזו נדחתה - עתיד להגיש לבית המשפט ערר על החלטת הרשות בעניין, כאשר בין היתר בכוונתו להסתמך בטיעוניו על פסק דין שניתן לאחרונה על-ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין דומה. "בפסק דין בעניין פולק יהודה נחום נקבע כי לא ניתן לראות במי שהעמיד את חשבונו לטובת ניהול גמ"ח כבעל הכספים, ולפיכך לא ניתן לחייבו במס בגינם", אומר מזרחי ל"גלובס".

עוד לטענתו, "כיון שהפעילות מגובה במסמכים ברורים, אנו מקווים שהעניין ייבחן פעם נוספת על-ידי רשות המסים, לאחר שיימסרו לידיהם מלוא העובדות, ושלאחריה יתברר שאין להטיל חבות במס בגין הפעילות".

בקרוב תגיע מחלוקת זו אל כתלי בית המשפט, אשר יידרש להכריע האם מדובר בפעילות גמילות חסדים הפטורה ממס או בהכנסה של הרב משירותי דת.

כפי שפורסם ב"גלובס", לפני כחודש פרסמה רשות המסים חוזר לפיו שירותי דת שמעניקים רבנים ומקובלים ימוסו. החוזר מסדיר את מיסוי התקבולים בגין שירותים הניתנים על-ידי רבנים, מקובלים, מוהלים, חזנים ובדצי"ם, כגון עריכת חופות, בריתות, תפילות, "הילולות", "תיקונים", מתן ברכות, ייעוץ, חלוקה או מכירה של קמיעות, מים קדושים ותשמישי קדושה שונים ושירותי כשרות. 

החוזר, שגובש בהמשך לדוח מבקר המדינה בנושא, מגדיר את האופן בו תיבחן החבות במס הכנסה ובמע"מ של התקבולים המתקבלים בידי נותני שירותי הדת. 

בהתאם לחוזר, סיווג ההכנסה כחייבת במס הכנסה תיקבע על סמך המבחנים השונים שנקבעו בפסיקה לסיווגה של הכנסה כהכנסה מעסק או משלח-יד, ובהם, בין היתר, על-פי הקריטריונים הבאים: האם השירותים נובעים ממקור קבוע?; האם נותן שירותי הדת מעניק את שירותיו בתדירות גבוהה?; האם פעילותו נמשכת לאורך זמן?; מומחיות ובקיאות נותן השירות בתחום; ההיקף הכספי של הפעילות וכן מידת ההיעזרות במנגנון ארגוני רחב ושווק הפעילות; האם לנותן שירותי הדת יש כישורים מיוחדים המאפיינים את עיסוקו והכנסתו הנובעת מאותם כישורים מיוחדים או מהסגולות הרוחניות המיוחסות לו? 

התקיימותם של המבחנים תתמוך בכך שהפעילות נושאת אופי עסקי, ויש למסות אותה כהכנסה מעסק או משלח-יד. על-פי החוזר, אין הכרח שכל המבחנים יתקיימו בכל מקרה נתון, וכל מקרה ייבחן בהתאם לנסיבותיו.