רשות ני"ע פתחה בבדיקת התנהלות אורבנקורפ

לאחר פרסום הכתבה אמש ב"גלובס" אודות התנהלות מוזרה של בעלי השליטה אורבנקורפ אגח א  ושל החברה, רשות ניירות ערך החלה לבדוק את מצבה של אורבנקורפ.

מרשות ניירות ערך נמסר כי הם לא מגיבים בנושא.

אם זה לא מספיק, הרי שהבוקר (א') הודיעה החברה כי חברת דירוג האשראי מידרוג בוחנת מחדש את דירוג האשראי של החברה "עם השלכות שליליות". 

ביום חמישי התברר כי למרות שבעל השליטה בה, אלן סוסקין, התחייב להזרים במהלך ההנפקה 12 מיליון דולר קנדי לעיבוי ההון של אורבנקורפ, הוא העמיד את הכסף כשהיו עליו מגבלות חמורות של הבנק שהלווה לו את הכסף, כך שלמעשה הכסף לא היה בשליטת החברה, ובפועל בעל השליטה לא עמד לכאורה בהתחייבות התשקיפית שלו. החברה ובעל השליטה הסירו את ההגבלות על 10 מיליון דולר קנדי, ונוצר חוסר של 2 מיליון דולר קנדי.

כאן הנושא התחיל להסתבך, כששורה של עסקאות בעלי עניין (שאף הן לא דווחו) הביאו בסופו של דבר לעמידה בהתחייבויות התשקיפיות של סוסקין.

בשוק ההון הורמו גבות סביב העסקאות הסיבוביות הלא ברורות (לכאורה) שהיו צריכים לבצע כדי להשלים הזרמה של 2 מיליון דולר קנדי, סכום פעוט בטח בהשוואה להיקף הגיוס של החברה בישראל שעמד בחודש נובמבר האחרון על 180 מיליון שקל.

 "לא ברור איך חברה שמגייסת בחודש נובמבר 180 מיליון שקל, בעל השליטה בה לא מצליח להזרים 2 מיליון דולר קנדי כדי לעמוד בהתחייבות תשקיפית שלו, ויש צורך בכל מיני עסקאות לא ברורות כדי לעמוד בהתחייבות קטנה יחסית - זה סכום פעוט, וברוד שואו הציגו לנו בעל שליטה איתן. אז מה קרה?", אמר הבוקר פעיל מרכזי בשוק ההון.

יש לציין כי רשות ניירות ערך כבר תקופה אינה שבעת-רצון מההנפקות של חברות זרות בישראל. מבנה ההנפקות יוצרת למעשה מצב בו למשקיעים הישראלים אין שליטה על מה שקורה בחברות האלה, והמידע שהן מוסרות לעיתים לוקה בחסר.

מבנה ההנפקות של החברות הזרות (ברוב המקרים) הוא שהן נרשמות במקלטי מס, מגייסות בישראל, מוציאות את הכסף למקלטי המס ומשם למדינות המוצא. זה יוצר מצב בו במקרה של חדלות פירעון לא ניתן לנהל הליכים משפטיים נגד החברות האלה (לפחות לא באופן אפקטיבי), וקשה עד בלתי אפשרי להביא למימוש נכסים כדי לשלם את החוב למחזיקי האג"ח בישראל.

רשות ניירות ערך עמדה בשנה האחרונה מול לחץ בלתי אפשרי של המשקיעים המוסדיים שרעבים לתשואות ומוכנים ללכת רחוק כדי להשיג אותם. למעשה אין לרשות כלים אפקטיביים למנוע את ההנפקות האלה בישראל, אולם היא מנסה למזער את הסיכונים, ונראה כי מקרה אורבנקורפ עשוי להיות מקרה מבחן של התנהלות רשות ניירות ערך, חברות הדירוג, המשקיעים והחברות הזרות.

יש להדגיש כי אין כל ודאות שבדיקת רשות ניירות ערך תניב תוצאות כלשהן, אולם מדובר במקרה מבחן עבור הרשות ועבור המשקיעים בחברות הזרות - בנוגע לשקיפות שלהן, לממשל התאגידי ולא פחות עבור רשות ניירות ערך, שתיאלץ לבחון מחדש כיצד היא אוכפת את הכללים הנוקשים שלה על החברות הללו.