תביעה: רשות ני"ע "נרדמה בשמירה" כשלא עצרה פעילות יוטרייד

רשות ניירות ערך "נרדמה בשמירה" בכל הקשור לאי-עצירתה את פעילות חברת יוטרייד, באי-מניעת המשך גיוס הלקוחות לחברה לאחר שאסרה על כך, ולכל הפחות באי-הזהרתה כראוי את לקוחות החברה בדבר פעילותה הבלתי חוקית של החברה - ולכן היא אחראית להפסדי לקוחות יוטרייד - כך, נטען בתביעה, בהיקף 800 אלף שקל, שהגישו אתמול (א') שני משקיעים בחברת יוטרייד כנגד רשות ניירות ערך בטענה לאחריותה להפסדים שנגרמו להם.

לטענת המשקיעים, לו הייתה הרשות פועלת כמצופה מרשות רגולטורית סבירה האמונה על הגנת המשקיעים, מרבית נזקיהם והנזקים שנגרמו ללקוחות רבים אחרים היו נמנעים.

"בגין מחדלי הנתבעת והירדמותה בשמירה, ניצבים התובעים ולקוחות יוטרייד האחרים בפני שוקת שבורה, כאשר כלל חסכונותיהם רוקנו על-ידי בעלי החברה, אשר נכון למועד זה שוהה במעצר ונמצא תחת חקירת הרשות", נכתב בתביעה. 

עד לפני כמה חודשים חברת יוטרייד שהקים וניהל אביב טלמור הציעה ללקוחותיה פלטפורמה למסחר במטבע חוץ באמצעות אלגוריתם ממוחשב, ללא צורך בהתערבות אנושית (אלגו-טריידינג).

קריסתה של יוטרייד החלה בשנה שעברה, עם פרסומה של סדרות כתבות ב"גלובס" על משקיעים שביקשו למשוך את הכספים שנותרו בחשבונות ההשקעות שלהם, אך נתקלו בקשיים שהערימה עליהם החברה, בתירוצים שונים.

בהמשך נקלעה החברה לפירוק על רקע ניסיונותיהם הכושלים של המשקיעים לפדות את כספם. גם בעל השליטה, טלמור בעצמו, נקלע מאז להליך של פשיטת-רגל, על רקע ערבות אישית לחובות החברה שנתן לחלק מן הלקוחות.

בחודש מאי אשתקד החלה רשות ניירות ערך להתערב בנעשה בחברה ודרשה מטלמור להפסיק את פעילות המסחר של יוטרייד לאלתר ולהפסיק לגייס משקיעים. טלמור הגיע לסיכום בעניין עם הרשות - סיכום שאותו, כפי שהתברר לרשות בדיעבד, לא כיבד לכאורה. מבדיקת רשות ניירות ערך עלה כי מאז מאי 2015 ועד להיקלעות החברה לפירוק בדצמבר האחרון, גייסה החברה 3.5 מיליון דולר נוספים מלקוחות חדשים, כספים שחלקם הגדול ירד כנראה לטמיון.

בספטמבר אשתקד יצא טלמור לקפריסין, ובהמשך הוא טס לאנגליה, ונשאר שם עד לאחרונה - חרף הודעת רשות ניירות ערך כי טלמור מבוקש לחקירה. בשבוע שעבר הגיע טלמור לארץ לצורך חקירתו, לאחר משא-ומתן שניהל מול רשות ניירות ערך באמצעות עורך דינו, ד"ר חיים גבאי. הוא נעצר לחקירה, ומעצרו הוארך.

מהודעת המעצר שהגישה רשות ניירות ערך בעניינו עולה כי הפער בין כמות הכספים שהיו אמורים להיות בחשבונות המשקיעים - לפי המצגים שהציגה יוטרייד ללקוחותיה - לבין יתרות חשבונותיה של יוטרייד עומד לכאורה על 12 מיליון דולר.

החשדות נגד טלמור כוללים ניהול תיקים ללא רישיון לפי חוק הייעוץ, אי-קיום דרישות להפסקת הפעילות של החברה, המהווה עבירה על חוק ניירות ערך, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, מירמה והפרת אמונים בתאגיד, עבירות מנהלים בתאגיד, שיבוש מהלכי משפט ועבירות על חוק איסור הלבנת הון.

לדברי רשות ניירות ערך, מאות משקיעים מתוך 600 המשקיעים שסחרו במט"ח באמצעות יוטרייד נפלו קורבן למעשיו של טלמור.

בדצמבר האחרון, עם התפוצצות הפרשה וחסימת פעילות החברה באמצעות בית המשפט, העלה "גלובס" את השאלה המרכזית בפרשה, והיא: איפה היה המבוגר האחראי בסיפור הזה? איפה הייתה רשות ניירות ערך עד דצמבר, ומדוע לא ביקשה את הפסקת פעילותה של יוטרייד באמצעות בית המשפט חודשים ארוכים קודם לכן, כאשר החלו להצטבר תלונות המשקיעים? מדוע התאפשר ליוטרייד לגייס עשרות לקוחות חדשים, שהשקיעו עוד כ-3.5 מיליון דולר בחברה בין מאי לדצמבר 2015?

תגובתה הראשונית של הרשות לדברים אז הייתה כי "הרשות אינה יכולה להתייחס לפעולות אכיפה ספציפיות. הרשות שבה ומפנה לאזהרות שפרסמה בדבר השקעות בגורמים לא מפוקחים, על הסיכונים הכרוכים בהן". ואכן, הרשות פרסמה באתר האינטרנט שלה אזהרה לציבור שלא להשקיע בבתי השקעות לא מפוקחים - אך האם זה מספיק?

לטענת המשקיעים התובעים את רשות ניירות ערך, זה ממש לא מספיק. לטענת התובעים, אחד מהם, ש' בן ה-75, העביר ליוטרייד את חסכונותיו בסך 300 אלף שקל במהלך חודש יולי 2015, ולאחר כשבוע, כאשר התברר לו כי הוא זקוק לכספו, ביקש למשוך אותו חזרה. ואולם, לטענתו, בדומה לשאר לקוחות החברה, עד כה טרם קיבל כל תשלום.

התובע השני, נ', בן ה-63, טוען, כי העביר ליוטרייד את חסכונותיו בהיקף של חצי מיליון שקל בסוף חודש אפריל 2015. במהלך חודש דצמבר, נטען, התעורר התובע נ' עם יתר לקוחות החברה למציאות בה בעליה של יוטרייד נמלט מהארץ, וחשבונות החברה מרוקנים לחלוטין.

בתביעה נטען כי על אף קביעתה של רשות ניירות ערך במאי אשתקד כי חברת יוטרייד מפרה את החוק בכך שהיא מגייסת משקיעים ללא רישיון, ועל כן חייבת להפסיק לגייס לקוחות חדשים - נמנעה הרשות מלהתייחס ולשמור על הלקוחות הקיימים של החברה באותו המועד ועל זכותם לדעת האם כספם מנוהל על-פי חוק.

לטענת ש' ו-נ', אילו רשות ניירות ערך הייתה נותנת פומביות להחלטתה עוד במועד קביעתה, ש' כלל לא היה משקיע בחברה, ו-נ' היה פועל למשיכת השקעתו בטרם רוקן חשבונו, וכן נמנע מלשעות לניסיונות השכנוע של נציגי החברה להשאיר את כספו בה.