האם שבע השנים השמנות של וול סטריט הגיעו לקיצן?

שוק המניות האמריקאי נהנה משבע שנים שמנות, והוא בדיוק מציין שבע שנים מהשפל שרשם מדד S&P 500 ב-9 במארס 2009, בעקבות קריסת בנק ההשקעות ליהמן ברדרס. ההתאוששות שנרשמה מאז הייתה מרשימה בכל קנה-מידה, אך יש ראיות גוברות לכך ששבע השנים השמנות כבר הסתיימו.

העליות במחירי המניות האמריקאיות התרחשו בסביבה של אינפלציה נמוכה באופן קיצוני, ולכן מדובר בעליות משמעותיות עוד יותר. בהשוואה גם לאג"ח וגם לזהב, הסתכמו העליות במחירי המניות מאז השפל של ה-9 במארס 2009 בכ-250%.

אך העליות הללו במחירי המניות הוגבלו לארה"ב בלבד. מאז השפל האמור, מדד S&P רשם ביצועים טובים ב-66% ממדד המניות הכלל עולמי של FTSE בניכוי ארה"ב. מרבית העליות נרשמו לאחר הצניחה הקצרצרה בת 20% בשנת 2011, שנבעה מהחלטת סוכנות הדירוג סטנדרד אנד פור'ס להנמיך את דירוג האשראי הריבוני של ארה"ב.

בשוק עצמו היו 10 מניות שערכן זינק פי 10 או יותר (ten baggers). מדובר בקבוצה מגוונת של חברות, כולל "מלאכים שנפלו מגדולתם", דוגמת Fifth Third, הבנק הפועל מסינסינטי שהיה הבנק האמריקאי בעל הדירוג הגבוה ביותר בשנות ה-90 ושמחיר מנייתו קרס. הקבוצה כוללת גם חברות צמיחה מבוססות מאוד כגון סטארבקס , שערכה נשחק ב-2009, כשהשוק היה בשפל, ביותר מ-80% לעומת השיא. התאוששותה לאחר מכן הייתה מדהימה.

על בסיס נקודות מדד, החברות שהגדילו הכי הרבה את שווי השוק שלהן היו כצפוי ענקיות הטכנולוגיה אפל , מיקרוסופט  ואלפאבית  (לשעבר גוגל), ומעט אחריהן ניצבה אמזון . לכולן היה מעמד מבוסס מאוד בשוק ב-2009, והן היו ממוצבות היטב לצמיחה בתקופה של התאוששות. מרוויחים גדולים נוספים היו ג'יי. פי מורגן ו-וולס פארגו, שני הבנקים הגדולים שהיו החזקים ביותר עם פרוץ המשבר, ושהצליחו להפוך את המשבר להזדמנות צמיחה באמצעות רכישות.

במהלך תקופה זו הנפט  התאושש בתחילה ומחירו זינק, אך לאחר מכן נכנס לתקופה ממושכת של ירידות. אחת הסיבות העיקריות לכך היא העובדה שביצועיה של ארה"ב עלו על ביצועי שאר העולם. יש לציין כי גם לאחר ההתאוששות שנרשמה בשבועות האחרונים, עדיין נמוך מחיר הנפט הגולמי ממחירו בתקופת השפל הפיננסי של 2009.

היחלשות מחירי האנרגיה השתקפה גם בביצועים הסקטוריאליים, שהשתנו מאוד ממגזר למגזר. מניות מוצרי הצריכה הלא-חיוניים הובילו בכל המגזרים - למרות תחושה שהצרכנים עדיין נמנעים מהוצאות - אך מגזר האנרגיה היה החלש מכולם.

מכפילי הרווח ברמה מדאיגה

האם השוק השורי הזה עתיד להימשך? חולשתן של שאר מדינות העולם בתקופה שבה החברות במדד ה-S&P מייצרות חלק ניכר מרווחיהן והכנסותיהן מחוץ לארה"ב, היא סיבה לדאגה: כפי שמראים הגרפים, מדד פוטסי העולמי בניכוי ארה"ב נמצא כעת בשוק דובי וברמה נמוכה ב-20% מהשיא. קשה לראות כיצד זה יכול להתקיים במקביל להמשך הרווחים בארה"ב.

בנוסף לכך, רבים חוששים מהאופן שבו עליית ה-S&P 500 מתרחשת בקורלציה עם הגידול במאזנו של הבנק המרכזי של ארה"ב (פדרל ריזרב). התקדמות עקבית זו הוחלפה בסחר תנודתי ברמת 2,000 נקודות ומעלה, בדיוק כשהבנק חדל מרכישות האג"ח שביצע בסוף 2014.

שווי החברות ורווחיהן מעוררים גם הם דאגה. השוק הגיע לתחתית כשתחזיות הרווח הונמכו חדות, ומכפילי הרווח היו הרבה מתחת לרמות השפל ההיסטוריות; כעת קרובים מכפילי הרווח לנקודת השיא של 2007, והם מעל הנקודה הגבוהה ביותר שנרשמה בשוק הדובי שהגיע לשיאו ב-1966. במקביל, מתכווץ הרווח למניה באיטיות במשך יותר משנה.

אינדיקטור נוסף לכך שהשוק השורי מזדקן, ואולי כבר נעצר לחלוטין, הוא השינוי החד בביצועיהן היחסיים של מניות החברות הקטנות. מניות אלה רשמו ביצועים טובים יותר משל מניות החברות הגדולות, ובייחוד חברות הענק, במדד ראסל טופ-50 לאורך מרבית תקופת ההתאוששות, אך ב-24 החודשים האחרונים רשמו מניות החברות הקטנות ביצועים גרועים משמעותית מביצועי החברות הגדולות וחברות הענק.

 מה עבר על השוק האמריקאי בשבע השנים האחרונות