שבירת הקסם של דאע"ש

עוד בטרם התבררו ממצאי חקירת פיגועי הטרור האחרונים בבריסל, ניתן כבר לקבוע, כי אמנם מדובר בכישלון מודיעיני ברמה הטקטית-סיכולית, אך לא מדובר בהפתעה אסטרטגית. הכתובת הייתה כבר מזמן ועודנה נמצאת על הקיר: ארגון דאע"ש נאלץ להתאים עצמו לנסיבות אסטרטגיות חדשות, ולכן הוא מגביר את מאמציו לפגוע במערב; ובלגיה הופכת ל"רכזת הטרור" של אירופה.

המציאות שבפניה ניצב דאע"ש מזמנת לו כמה אתגרים משמעותיים, שיחייבו את הארגון לחשב מסלול מחדש: בבסיסה, האסטרטגיה הנוכחית של המדינה האסלאמית נותרה בעינה: השלב הבא של הג'יהאד הוא מערכה באמצעות תאי-טרור קטנים, עצמאיים הפועלים במספר רב של זירות, במטרה לערער את המשטרים הכופרים.

בעניין זה, אירופה היא מטרה מרכזית ונוחה. באמצעות פיגועי טרור בעלי תהודה, הארגון מנסה וימשיך לנסות לערער את הרקמה החברתית העדינה של החברות האירופיות המקוטבות, הסובלות משסעים אתניים, דתיים ומעמדיים, החופפים זה את זה.

בהקשר זה, חזונו של הארגון הקיצוני הוא לשסע את היבשת מבפנים על-ידי יצירת מלחמות-אזרחים, בין הקהילות הנוצריות לבין אלה המוסלמיות, ובין הנוצרים והמוסלמים לבין עצמם. במקביל, במזרח התיכון מתפתחת דינמיקה העשויה לערער את תפיסות היסוד של המדינה האסלאמית: המערכה נגד הארגון בסוריה ובעיראק, לצד חסימת ערוצי המימון שלו, מגבילים מאוד את יכולתו לבסס חליפות אסלאמית באמצעות כיבוש שטחים וביסוס מערכת ריבונית-אדמיניסטרטיבית.

הקושי הגובר של דאע"ש לקיים שליטה ריבונות-טריטוריאלית, לצד אפשרות כי בשנה הקרובה יפעלו כוחות שונים (כורדים, סעודים, טורקים, אמריקנים ואחרים) לכיבוש מרכזי הכוח של הארגון בא-רקה שבסוריה ובמוסול שבעיראק - מחייבים אותו להתאים עצמו אל מציאות חדשה, שבה יכולתו לכבוש שטח ולהחזיקו לאורך זמן, תהיה מוטלת בספק.

המדינה האסלאמית נאלצת כבר עכשיו - ותיאלץ ביתר שאת בעתיד הקרוב - לחפש זירות מערכה אחרות המאופיינות בוואקום שלטוני (לדוגמה, לוב), שיאפשר לארגון לבסס ריבונות; ובמקביל, לפעול בדרך "מתאימה" יותר לארגון טרור. קרי, ביצוע פיגועי ראווה ברחבי העולם.

בלגיה מספקת את תנאי היסוד האידאליים הנחוצים להפיכתה למוקד אירופי ליצוא טרור: כ-90% מהמובטלים בבריסל אינם דוברים פלמית. במחוז פלנדריה (שבריסל היא בירתו) יותר ממחצית מבני הדור השני למהגרים, מובטלים. הצטרפות לארגוני טרור - ודאע"ש בראשם - היא אלטרנטיבה אטרקטיבית ביותר (ולעתים היחידה) לחיים של פשע ועוני. לפי הערכות, יותר מ-500 צעירים בלגים הצטרפו לדאע"ש משנת 2010, רובם הוכשרו בשדות המערכה בסוריה ובעיראק ושבו לבלגיה במטרה להרחיב את גבולות המאבק הג'יהאדיסטי.

אל זאת יש לצרף את המתירנות היחסית של השלטונות בכל האמור למתן חופש ביטוי ופעולה לקבוצות רדיקליות; ואת אוזלת-היד של הרשויות בנוגע לטיפול מערכתי בטרור, גם בשל הביזור הרב של המערכת האדמיניסטרטיבית, והמספר הרב של ארגוני ביון ושיטור הפועלים במדינה. זאת ועוד, דומה כי שלטונות בלגיה לא הפנימו את הצורך במאבק חסר פשרות בהברחות האמל"ח אל המדינה. להערכת מומחים, 90% מכלי הנשק המצויים באופן בלתי-חוקי במדינה - מקורם בבלקנים (קן-צרעות טרוריסטי פוטנציאלי בפני עצמו); ואלפי כלי נשק נוספים נגנבים מדי שנה, בלי שלרשויות יש יכולת לאתרם.

לאור זאת, על מדינות מערב-אירופה ובלגיה בראשן, לאתחל מחדש את תפיסתן האסטרטגית בנוגע לאתגר שמציב בפניהן דאע"ש; ולקשור את פעילותו של הארגון למציאות החברתית הפנימית הבעייתית. הרוגים ונזק הם תוצאה טראגית, אך החשש האמיתי עמוק יותר: ביכולתו של דאע"ש להעמיק את הקיטוב בין הקהילות השונות ביבשת. ביחד עם איום הפליטים המתמשך ותגובת-הנגד של הימין הקיצוני-הלאומני, אירופה עלולה להתדרדר אל מחוזות אפלים, שישלחו גלי-הדף גלובליים.

לפיכך, על האירופים, הן בדרג האיחוד והן בדרג המדינתי, כאחד, לנקוט את שיטת המקל והגזר: מחד גיסא, להגביר את עוצמת המערכה בטרור, כולל הקלת המגבלות החוקיות על ריגול והפעלת כוח נגד אזרחים. מאידך גיסא, ומקביל, לפעול להפחתת המתחים הפנימיים, להעצים את האוכלוסיות המוחלשות, ולספק להן מערכת ערכים אלטרנטיבית לזו של האסלאם הרדיקלי, באמצעות מתן אפשרויות להשתלבות בחברה.

מעל לכול, הצעירים האירופים המוסלמים זקוקים לתקווה לעתיד. למרבה הצער, טבעם של מהלכים אלה, שהם אורכים זמן, ולכן בעתיד הקרוב דאע"ש ימשיך להיות הגורם האטרקטיבי ביותר לצעירים מוסלמים מתוסכלים; ובלגיה תמשיך להיות מוקד מרכזי לפעילות טרוריסטית במערב אירופה.

הכותב הוא מרצה למדע המדינה באונ' תל אביב ובר-אילן