כבר לא דוד

בתוך 48 שעות, שתי יממות, קיבל מהפך התדמיות בינינו לבין הפלסטינים הוכחה כפולה; כבר לא דוד קטן, מתוחכם, ו"בתחבולות תעשה לך", אלא גוליית, כבד, מגושם, אולי מותש. זהו הקשר הפנימי, המתחייב, בין מעצרו והעמדתו לדין של מג"ד עווידה, מהנדס מחשבים בן 23 מעזה, לבין הירי בחברון של חייל צה"ל על מחבל פצוע שהיה מוטל בזירת הפיגוע.

עווידה מואשם עתה בבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע, כי הצליח לחדור למערכת המזל"טים של צה"ל, המקיימת תצפיות קבע מעל רצועת עזה. צריך לקרוא פעמיים כדי להאמין. זאת לא איראן וגם לא מעצמות גדולות שגולשות באזורנו. בחור צעיר, שעיקר עיסוקו היה בכלל מועדון לאיתור כישרונות מוזיקליים ברצועה, מתגלה ככישרון אחר לגמרי. שועל סייבר שחודר לתשדורות מוצפנות של צה"ל, ומספק למפעיליו מידע על מה שמעניין את צה"ל, והיכן משייטים המזל"טים שלו. ובין היתר, הוא גם מכין תוכנות למעקב אחר מצלמות-כבישים בישראל, כדי לדעת בעיתות חירום, מה הפגיעה בהם, וכיצד ניתן לשבשה ואולי עוד.

ואת כל זה הפלסטיני מעזה עושה מול מערך של אחת המדינות המתקדמות בעולם בתחום זה. כי ישראל נחשבת ל"מעצמת סייבר". כמעט 20 שנה, אומר אתר מטה הסייבר, ישראל נערכת בתחום זה. מן הראשונות בעולם. לפני ארבע שנים הושק מטה הסייבר הלאומי, בשנה שעברה, התקבלו בזו אחר זו שתי החלטות רבות משמעות: בפברואר אשתקד הממשלה מחליטה על הקמת רשות סייבר לאומית; וביוני הרמטכ"ל מודיע על הקמת זרוע סייבר בצה"ל.

בין לבין מפתחת המדינה תשתיות טכנולוגיות לאומיות, משיקה תוכניות לעידוד מחקר-ופיתוח לתעשייה, מפעילה את "מגשימים לאומית", הכשרת צעירים בפריפריה למקצוע הסייבר. היקף ההשקעה הכספית בפעילויות אלה מעולם לא פורסם, אבל הוא מוערך במאות-מליוני שקלים לפחות.

ישראל פעילה בהגנה ובהתקפה. על-פי מקורות זרים, ישראל הפעילה אפילו התקפות סייבר, כמו משלוח של "תולעי סייבר" לתוך הסבסבות האיראניות כדי לשבש את פעילותן, ואולי היו עוד.

והנה מתחת לאף שלנו, בלי אמצעים, בלי תשתית, בהשקעה פעוטה, אבל עם הרבה יצירתיות, החמאס מלמד אותנו, שוב, מהי מלחמה א-סימטרית, כיצד עם לא כלום אפשר לנסות ולגרד את השכן העשיר רב-העוצמה ממזרח. זה לא ניצחון ולא תבוסה, אבל זאת הוכחה כי גם לגדולים יש נקודות-תורפה, והאויב ממול, כפי שכבר הוכח, מיטיב לאתר אותם, כפי שהוא עשה ב"צוק איתן".

ומכאן לפרשת החייל היורה - האירוע בחברון, שנחקר כרגע, שבו חייל יורה במחבל שרוע למרגלותיו, משלים את המהפך התדמיתי. אנחנו טענו תמיד, כי הננו דוד המקראי. קטנים אמנם, ואמצעינו דלים, אך נחושים, יצירתיים, נועזים. מכאן גם זכינו בנקודות זכות בקהילה הבינלאומית, מיום הקמת המדינה ואילך. בצדק נשענו על עוצמתנו המוסרית, על צדקתנו, על ערכינו, על ה"מעטים מול רבים".

כעת בא האירוע הזה ולימד על הכשל שנכשלנו בו. מולנו ניצבים הפלסטינים והם בלבד, כבר לא עולם ערבי גדול. הם מציגים טרור של בודדים, ללא תשתיות וארגון, ללא פיקוד והנחיות. הם קמים ויורים, דוקרים, ודורסים. זה חמור, זה רע, וישראל משיבה ובצדק. אבל צריך להודות, כי שוב איננו מקבלים על כך אשראי. אמנם ראש-הממשלה מנסה להכניס אותנו מתחת לשמיכת הטרור שמכסה עתה את אירופה, ולהטיל גזירה שווה, בין הפלסטינים למפלצת הטרור הדאע"שי, אך לפלסטינים יש מלחמה אחרת, וכך היא נתפסת בעולם.

מי כמונו זוכר את תבוסת גוליית, שהרי היה לו רק כוח פיזי, ולכן הובס בידי קלע דוד. לא את כוחנו הפיזי עלינו לחדש עתה, הוא קיים, אלא את עוצמתנו המוסרית.

* הכותב הוא ח"כ מטעם המחנה הציוני