עוה"ד של גיא אליהו: "שרה נתניהו מבקשת להרתיע את ביה"ד"

"בקשתה של אשת ראש הממשלה, שרה נתניהו, לפסול את נשיאת בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, דיתה פרוז'ינין, מלדון בתביעה שהגיש גיא אליהו נגד משרד ראש הממשלה, מהווה שימוש לרעה בהליך משפטי, שנועד להרתיע את בית הדין לעבודה מלמלא את תפקיד ולבחון ללא חשש את הנעשה באמת במעון ראש הממשלה" - כך אמרה היום (ג') ל"גלובס" נאוה פינצ'וק-אלכסנדר, עורכת דינו של גיא אליהו, בתגובה לבקשת הפסילה שהגישה נתניהו לאחרונה.

פינצ'וק-אלכסנדר ועורכת הדין הנוספת של אליהו, נעמי לנדאו, צפויות להגיש מחר (ד') לבית הדין את תגובתו הכתובה של אליהו לבקשת הפסילה של נתניהו.

"הטענה של שרה נתניהו, כאילו מותב בית הדין בראשות הנשיאה פרוז'ינין כבר החליט בתביעה, איננה אלא ניסיון נפסד ופסול במיוחד להשפיע על התוצאה השיפוטית", טוענת עו"ד פינצ'וק-אלכסנדר, ומציינת כי ככל הידוע לה מדובר בבקשה חסרת תקדים מצד עד לפסול שופטת, שאין לה כל בסיס משפטי, ולכן היא צריכה להידחות על הסף.

נתניהו טוענת כי על השופטת פרוז'ינין לפסול את עצמה מלדון בתביעתו של אליהו, בשל העובדה שהיא כבר גיבשה עמדה בנוגע להתנהלותה של נתניהו כשקיבלה את התביעה שהגיש עובד אחר במשרד ראש הממשלה, אב הבית לשעבר מני נפתלי, וקבעה כי רעיית ראש הממשלה ביצעה כלפיו "העסקה פוגענית".

בדומה לנפתלי - המיוצג גם הוא בידי עורכות הדין פינצ'וק-אלכסנדר ולנדאו - אליהו, שעבד כאיש תחזוקה במשרד ראש הממשלה, הגיש לבית הדין האזורי בירושלים תביעה בסך 650 אלף שקל נגד משרד ראש הממשלה וסמנכ"ל המשרד, עזרא סיידוף, בשל מה שהוא מכנה "העסקתו בתנאים פוגעניים ובשל הפרת חוקי העבודה".

"עובדים שסבלו"

עו"ד פינצ'וק-אלכסנדר מציינת כי אכן קיימו נקודות דמיון בין עניינו של אליהו לזה של נפתלי. "אחרי הכול, מדובר בשני עובדים שסבלו תחת ידה של גברת נתניהו מהעסקה פוגענית, וקיימת גם חפיפה בתקופה שבה הם הוסקו במשרד ראש הממשלה", היא אומרת.

עם זאת, היא מבהירה כי תביעתו של אליהו היא תביעה עצמאית ונפרדת. "כל אחד מהשניים נקלע למצבים שונים ומסוימים. כפי שאנחנו עומדות לכתוב בתגובה שנגיש מחר, אם מדובר בסוגיית ההעסקה הפוגענית, הרי שנפתלי ואליהו עברו חוויות שונות, ועל בית הדין מוטל לבחון לגופו של עניין את מכלול החוויות שעבר כל אחד ולהחליט האם כל אחד מהם בנפרד היה חשוף להעסקה פוגענית".

עו"ד פינצ'וק-אלכסנדר מוסיפה כי "בקשתה של שרה נתניהו לפסול את השופטת פרוז'ינין חותרת תחת סמכות הפרקליטות לייצג את משרד ראש הממשלה ואת סיידוף, שהגישו לאחרונה סיכומים בתיק".

בבקשת הפסילה טענה נתניהו, באמצעות עו"ד יוסי כהן, כי קביעות בית הדין לעבודה ביחס אליה בפסק הדין בתיק נפתלי מחייבות את פסילת השופטת פרוז'ינין ואת הימנעותה מלדון בתיק אליהו. "לאחר שבית הדין קבע בפסק דין נפתלי כי מעון ראש הממשלה נוהל באופן העולה כדי העסקה פוגענית, כל שנותר לו הוא להכריע בתיק אליהו באופן זהה", נכתב בבקשה.

לדברי נתניהו, "דעתו של בית הדין בהקשר לשאלת ההעסקה הפוגענית כבר הובעה מפורשות, עמדתו ידועה, נהירה, ברורה, קביעותיו הנחרצות והחד-משמעיות בפסק הדין מחייבות את המסקנה הבלתי נמנעת כי בתיק אליהו חייב הוא למעשה לקבוע קביעות זהות בכל הקשור לטענת העסקה פוגענית. למעשה, תפקידו של בית הדין בתיק אליהו מתמצה לכל היותר במתן 'חותמת-גומי' לאותן קביעות שקבע בפסק הדין (בעניין נפתלי - ח'מ')".

לפיכך, לטענת שרה נתניהו, בית הדין לעבודה בירושלים, בהרכבו הנוכחי, "אינו פתוח לשכנוע ואינו יכול להכריע בתיק אליהו באופן שונה מהאופן בו הכריע בתיק נפתלי", ולכן עליו לפסול את עצמו מלדון בתיק אליהו.

בדומה לתביעתו של נפתלי, במרכז התביעה של אליהו, שהחל לעבוד במעון ראש הממשלה ביוני 2011, ניצבה התנהגותה של שרה נתניהו ויחסה לעובדים. הטענות שמעלה אליהו בתביעה זהות כמעט לחלוטין לאלו שהעלה נפתלי.

אליהו טוען בתביעתו כי "סביבת העבודה במעון ראש הממשלה יצרה תנאי העסקה פוגעניים שאין הדעת סובלת. מסדרי ניקיון המלווים צעקות, חרפות ועלבונות היו במעון עניין שבשגרה והטילו מורא על כל העובדים. לא פעם הפכו תקריות פעוטות להתפרצויות זעם קשות שיכלו אף להסתיים באירועים חריגים, כמו השלכת כלים שלא הונחו במקומם לרצפה לנגד עיניהם המשתאות של העובדים".

הסכסוך בין נפתלי למעון ראש הממשלה ולשרה נתניהו נמשך כבר כשנתיים. נפתלי הגיש תביעה נגד משרד ראש הממשלה, בה טען כי המדינה קיפחה את זכויותיו בעת שהועסק במעון כאב בית. כן העלה נפתלי טענות קשות נגד התנהלותה של אשת ראש הממשלה כלפיו. בית הדין האזורי לעבודה קיבל, כאמור, את התביעה ופסק לנפתלי פיצוי בסך 150 אלף שקל מהמדינה וכן הוצאות, תוך שהוא מבקר את התנהלות נתניהו כלפי עובדיה.

בהמשך ערערו הפרקליטות ושרה נתניהו על פסק הדין, כשנתניהו הכחישה כי התעמרה בנפתלי. "נתניהו לא הייתה צד לתביעה אלא עדה שנצטוותה על-ידי בית הדין להעיד בתצהיר. לפיכך, לא יכולה הייתה להביא עדים, חיזוקים או ראיות לתמוך בדבריה. למרות זאת, בית הדין קבע שהיא כשלה באי-הבאת חיזוקים לעדותה, זאת תוך שבית הדין הוא שמנע ממנה לחזק את ראיותיה", טענה נתניהו בערעור.

גם נפתלי ערער בהמשך על מספר קביעות של בית הדין האזורי בעניינו, וביקש להגדיל את הפיצוי שנפסק לטובתו ל-240 אלף שקל.