ענבל אור: מישכנתי תכשיטים, אבל הבנק סירב לקבל את הכסף

קרב האשמות חריף בין ענבל אור לנאמן בהקפאת ההליכים של חברת אור סיטי נדל"ן, עו"ד איתן ארז. אור האשימה את הנאמן בהפצת "פרשת הדולרים" לתקשורת. ארז, מצדו, לא נשאר חייב והאשים את בעלת השליטה בקשר לסיפור המוזר של הצעת ההשקעה המפתיעה באור סיטי נדל"ן. "מי שמעסיק יועץ תקשורת זאת ענבל אור", מסר הנאמן, "מעניין אותי מאיפה היא משלמת לו".

שלשום (ב') הגיעו אחיה ואחותה של אור לסניף בנק לאומי בתל-אביב וניסו להעביר כספים לתיק ההקפאה. 73 אלף דולר במזומן, "ירוק". ואולם, האחים נתקלו בהתנגדות מצד פקידים בסניף, וזאת בשל הוראות החלות על הבנק לצורך מניעת הלבנת הון האוסרות על העברת סכום כסף שכזה במט"ח ובמזומן.

בבקשה שהגישה אור היום (ד') לבית המשפט, היא מספקת הסבר לסיפור. לדבריה, מקור הכספים במתנות ותכשיטים שהפקידה אצל משכון, כדי להציל את חברתה.

הפרטים נחשפו לאחר שהנאמן, עו"ד ארז, הגיש בקשה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, בה טען כי ענבל אור לא עמדה בתשלומים לקופת הקפאת ההליכים, כפי שהתחייבה במסגרת בקשה ההקפאה שהגישה חברת אור סיטי נדל"ן לבית המשפט.

אור התחייבה להעמיד 1.5 מיליון שקל למימון הקפאת ההליכים, ועד כה אמורה הייתה להעביר, לטענת ארז, חצי מיליון שקל לקופת ההקפאה. ואולם, אור טרם העבירה את מלוא הסכום, ועד כה העבירה כ-100 אלף שקל בלבד.

בתגובה לטענות הנאמן הגישה אור אתמול (ג') הודעה לבית המשפט, בה טענה כי עו"ד ארז הורה לה להעביר רק 400 אלף שקל לתיק ההקפאה עד כה, וכי היא העבירה באופן אישי 110 אלף שקל לתיק. את היתר ניסו אחיה ואחותה להעביר לחשבון הנאמן, אך נכשלו בניסיונם כאמור.

היום מסרה אור הסבר נוסף לתקרית כולה. לדבריה, את 1.5 מיליון השקלים שהייתה אמורה להעמיד לקופת ההקפאה היא אמורה הייתה לקבל מעסקה שעמדה על הפרק למכירת מניותיה בשלד הבורסאי אור סיטי החזקות. ואולם לטענתה, "לאחר מתן צו ההקפאה הודיעו הקונים כי הם מבקשים שהות לבדיקות נוספות לפני חתימתם על ההסכם".

לאור "העיכוב" במשא-ומתן למכירת המניות, טוענת אור כי "משכנה את תכשיטיה האישיים, מתנות חתונה וכו', על-מנת שיהיה בידה הסכום שהתחייבה להפקיד בידי הנאמן", אך "כאשר הגיעה המבקשת עם הכסף שהיה בידיה לבנק, הוא סירב לקבלו, היות והיה במט"ח ובמזומן".

אור האשימה את הנאמן באחריות לכותרות על פרשת הניסיון להפקיד את הדולרים במזומן. "מסע השיסוי בתקשורת במבקשת נמשך, ואין לי יום או שעה של מנוחה", טענה.

הנאמן ארז מסר בתגובה ל"גלובס" כי "בניגוד לדברי אור, לא מסרתי לתקשורת דבר ואף סירבתי לראיונות בכל כלי התקשורת. מי שמעסיק יועץ תקשורת צמוד זו ענבל אור, שמעסיקה את רונן צור - שאגב, מעניין אותי מאוד מאיפה היא משלמת לו בזמן שהיא חוסה תחת צו הקפאת הליכים".

ארז הוסיף והאשים את אור גם באחריות לסיפור הצעת ההשקעה התמוהה של המשקיע משה שחר, שהתגלה כי שמו האמיתי משה סבח (ראו ידיעה בנושא). ארז מסר כי "חבל שאור מנסה לייצר מניפולציות תקשורתיות דוגמת ההצעה שהציגה אור לבית המשפט ולתקשורת מצד משקיע מאנגליה כביכול שמוכן להפקיד בנאמנות 50 מיליון שקל לטענתו. אותו משקיע התברר כמשה סבח מאשקלון, שמסר כי אור הוליכה אותו שולל, וכי הוא יורד מכל העניין".

דובר מטעם אור הכחיש את הקשר הנטען לסבח-שחר.

סבח אל אור: מיהו "המחלץ" המסתורי?

אתמול דיווחנו על הצעה תמוהה שנשלחה לנאמן חברת אור סיטי נדל"ן, עו"ד איתן ארז, מצדו של מתעניין אלמוני כביכול ברכישת החברה של ענבל אור, שהציג את עצמו בשם משה שחר. שחר הציג את עצמו כנציגה או בעליה של חברה זרה שמושבה בלונדון, אך ניכר היה ממכתב ההצעה ששלח לנאמן - שמשהו אינו כשורה. ל"גלובס" נודע כי האדם שזיהה את עצמו כמשה שחר (בין היתר במסמכים בכתב) הוא משה סבח. סבח אינו אלמוני לחלוטין - מדובר באיש עסקים אשקלוני שנחשב גם פעיל פוליטי מוכר בשורות הליכוד.

שמו של סבח עלה בתיק הקפאת הליכים גדול קודם, זה של קבוצת אי.די.בי. בתקופה שסביב הסדר הנושים של אי.די.בי, סבח הגיש הצעה לרכישת החברה בקרוב למיליארד שקל, דבר שגרם לכמה מן המעורבים לתמוה מיהו סבח המסתורי.

סבח מסר לנו בשיחה אתמול כי בשבועות האחרונים הוא התעניין גם ברכישת מניות חברת כלכלית ירושלים שהיו שייכות לאליעזר פישמן (גילוי נאות: פישמן הוא בעל השליטה ב"גלובס" - ג'מ') ושנמכרו על-ידי בנק לאומי, אך לדבריו המגעים לא צלחו.

כשנשאל על המקורות הכספיים להצעות הללו, הסביר סבח כי הוא עומד מאחורי "קבוצת משקיעים זרים, אנשים פרטיים שאין להם שום עסק בישראל". את הפער בין אלמוניותו היחסית לבין להיקף מקורותיו הנטען הוא מסביר בכך ש"אנחנו אנשים שאוהבים לנהל את העניינים שלנו בדיסקרטיות ובצניעות".

סבח הסביר גם מדוע השתמש בשם "משה שחר" בהצעה שהגיש לנאמן. לטענתו, "מכירים אותי כסבח וכשחר - 'סבח' בערבית זה בוקר, ובוקר זה שחר - אז זה אותו הדבר. אין הבדל".

סבח טען כי אין כל קשר בין פעילותו הפוליטית לבין זו העסקית. ואולם, נראה כי מערכת קשריו הפוליטית דווקא סייעה לו ליצור את הקשר הראשוני, לפחות, לענבל אור במקרה הזה. סבח הסביר כי יזם קשר עם יועץ התקשורת שמלווה את אור בימים האחרונים באופן צמוד - רונן צור. "בגלל שהוא (צור) היה חבר כנסת, אז יכולתי להשיג את הקשר איתו דרך חבר משותף", אמר סבח.

מסע עולמי

כאמור, אתמול פרסמנו ב"גלובס" את סיפור ההצעה המפתיעה של "משה שחר", שהתעניין כביכול ברכישת אור סיטי נדל"ן ואפילו היה מוכן כביכול ("כביכול" גדול) להפקיד 50 מיליון שקל בנאמנות.

שחר המסתורי שלח שלשום מכתב לנאמן על דף פירמה של חברה בשם Shilet LTD, שכתובתה לפי אותו מכתב בלונדון. לצד הכתובת הזרה הופיע מספר הטלפון של אותו שחר - מספר טלפון נייד ישראלי.

במכתב פירט סבח-שחר את הצעתו, לפיה עורך הדין של החברה בלונדון ימסור מכתב שלפיו הוא מחזיק בנאמנות ערבות בנקאית בסך 50 מיליון שקל לפקודת הנאמן, עו"ד איתן ארז, וזאת בתנאים הבאים: תקופת הקפאת ההליכים תהיה בת 90 יום, במהלכה תערוך חברתו בדיקת נאותות; במהלך התקופה לא ייעשו פעולות בחברה, וגם - בתנאי שדוח הנאמן, שהשופט אורנשטיין הורה לעו"ד ארז להגיש ביום חמישי הקרוב - יוגש לעיונו של בית המשפט ולעיניו בלבד. כלומר, ההצעה התיימרה למנוע את פרסום דוח הנאמן.

ניסיון לברר מה משמעות הערבות שבמרכז ההצעה - כלומר - באילו תנאים תחולט, העלה כי אין תנאים כאלה - משום שהערבות פשוט לא תחולט, כך לפחות לפי תנאי ההצעה שנמסרו. במילים אחרות - הערבות חסרת כל ערך.

פנינו בתחילה לאיש העסקים משה שחר (כך עוד סברנו שקוראים לו אז) - וזה מסר בתחילה כי הוא אינו רוצה לדבר "עד שהעסקה לא תבשיל".

בהמשך נודע ל"גלובס" כי משרד הנאמן ארז פנה לאותו "שחר", וזה סירב למסור פרטים מזהים אודותיו, כמו מספר תעודת זהות או מספר תאגיד של חברתו. במשרד הנאמן לא התייחסו ברצינות יתרה להצעה, כפי שאף עלה מתגובה שהוגשה על-ידי הנאמן לבית המשפט מאוחר יותר.

כשעה לאחר חשיפת הסיפור המוזר באתר "גלובס", פנה שחר (סבח) ל"גלובס" ומסר כי הודיע לנאמן ארז כי הוא מושך את הצעתו לרכישת אור סיטי נדל"ן. "התכוונתי להציע הצעה רצינית, אבל ענבל אור התנהגה בצורה לא רצינית. עכשיו אני רואה שההצעה שלי הודלפה לתקשורת, ולכן החלטתי לרדת מהעניין", מסר.

בשיחה מאוחרת הסביר סבח כי ההצעה ששלח לנאמן היא בסך-הכול "שאילתא, שאולי לא נוסחה בצורה מוצלחת מבחינה משפטית, ולכן הובנה לא נכון".

כששאלנו אותו מיהו עורך הדין הלונדוני המוזכר במכתב לנאמן ארז, מסר שחר (סבח): "אין עורך דין בלונדון - עורכי הדין שלנו בכלל בהונג-קונג".

אז מה יצא מכל המסע הזה על פני חצי גלובוס? מצאנו את עצמנו עם עסקן אשקלוני שלו אי-אלו קשרים במפלגת השלטון שלנו, כאן בישראל.