הממונה על ההגבלים העסקיים, עו"ד מיכל הלפרין, תפרסם בימים הקרובים מסמך פומבי המתאר את כל הכשלים שהתגלו לכאורה בעמדת קודמה בתפקיד, דיויד גילה, בנושא "המחיר המופרז".
מדובר בקביעת גילה ורשות ההגבלים העסקיים מלפני שנתיים, לפיה מונופול שמרוויח יותר מ-20% על מוצר עלול לעבור על החוק. בכוונת עו"ד הלפרין לבצע למעשה "שימוע ציבורי" לעמדתו של גילה, אשר עלול להוביל לשינוי עמדת הרשות בנושא או אף לביטול המוחלט של גילוי הדעת של גילה.
בגילוי הדעת של גילה נקבע עוד כי הרשות תטיל עיצומים כספיים על מונופול שגבה מחיר מופרז, וזה יהיה חשוף גם לתביעות מצד כל מי שניזוק מהמחיר המופרז, לרבות תביעות ייצוגיות. גילה ראה בכך חלק ממדיניותו המוכרזת להילחם ביוקר המחיה בישראל.
הרשות, בראשות גילה, קבעה אז 3 מבחנים:
1. מבחן הפער בין מחיר המוצר לעלות הייצור: הנחת העבודה של מבחן זה הוא שקיים גבול נורמטיבי לרווח שמונופול יכול להפיק על חשבון לקוחותיו.
2. מבחן הרווחיות: בבדיקה זו הרשות משווה בין הרווחיות של המונופול בפועל אל מול מדדים חיצוניים ואובייקטיביים.
3. מבחן ההשוואה, בו השוותה הרשות בין המחיר שגובה המונופול לבין המחיר של מוצרים מתחרים, או מחיר הנגבה מלקוחות שונים, או מחיר מוצר דומה בשוק גיאוגרפי אחר.
עמדתו של גילה "זכתה" לביקורת חריפה מהשוק, בטענה כי הממונה מרחיב את סמכותו מעבר לסמכות המוקנית לו על-פי חוק וכן כי מדובר בכללים עמומים שיוצרים אי ודאות בשוק. כך סבורה גם הממונה כיום, עו"ד הלפרין.
עמדתה של הלפרין מועדפת בבירור על-ידי השוק, בקרב המייצגים בתחום ההגבלים. עו"ד ניב סבר, ראש מחלקת הגבלים עסקיים, פרטיות ואנרגיה במשרד מ.פירון ושות', אומר: "דויד גילה עשה ניסוי אקדמי בעולם עסקי, והתוצאה הוכיחה כי הניסוי בתנאי אמת כשל. לגילוי הדעת של גילה היו שתי תוצאות, ושתיהן רעות: ראשית, שורה של תביעות לבתי המשפט שספק רב אם יצליחו להוכיחן; ושנית, אי-בהירות בדבר הדרך בה צריכים מונופולים לנהוג ומהו המחיר הראוי שהם יכולים או צריכים לגבות. ואי-בהירות זה דבר רע לכל שוק ולמשק בכלל.
"כמי שבאה מהפרקטיקה, הלפרין מבינה כנראה שהעולם האמיתי אינו אקדמיה, ושיש להיזהר זהירות רבה ביישום מודלים כלכליים-משפטיים שנויים במחלוקת, כאלה שמרבית הכלכלות המערביות נמנעות מליישם, ולא בכדי. יש להניח כי ביטול עילת המחיר המופרז (או לפחות צמצום משמעותי שלה), תיתפס כקריאת כיוון ברורה של הלפרין, לפיה היא מחזירה את השפיות להנחיות הרשות".
עו"ד שי בקל, שותף ומנהל מחלקת הגבלים עסקיים במשרד תדמור ושות' פרופ' יובל לוי ושות', אומר כי "אם יבוטל גילוי הדעת, תהיה בכך חזרה של הרשות לעמדתה המסורתית בה דגלה מאז הקמתה, שלא לאכוף את האיסור על תמחור בלתי הוגן גם ביחס למחירים מופרזים, אלא להתמקד בתמחור טורפני שמטרתו להביא לדחיקת מתחרים מהשוק.
"עמדה מסורתית זו תואמת את הדין האמריקאי, שכן בארה"ב קיימת פסיקה מפורשת של בית המשפט העליון, הקובעת כי גביית מחיר מופרז אינה עבירה על חוק ההגבלים העסקיים, וגם באירופה עילת המחיר המופרז נחשבת לאות מתה לא מעט שנים".
עם זאת, עו"ד בקל מדגיש כי "ההתפתחויות שחלו בבתי המשפט בשבועות האחרונים, לרבות אישור התובענה כנגד תנובה כתובענה ייצוגית, מבטיחות המשך התדיינות בסוגיית התמחור המופרז. יהיה קשה להחזיר לבקבוק את שד התמחור המופרז".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.