רשמית: רשות ההגבלים בוחנת את תקנת המחיר המופרז

כפי שפורסם אתמול (א') ב"גלובס", רשות ההגבלים העסקיים החליטה להעמיד את המדיניות בנושא איסור על גביית מחיר מופרז על-ידי מונופולים לבחינה מחודשת ולשימוע ציבורי.

הבוקר (ב') מפרסמת הרשות, בראשות עו"ד מיכל הלפרין, מסמך גילוי דעת חדש המעמיד לשימוע ציבורי את מסמך המדיניות האמורה, ובין היתר מבקש לבחון האם המדיניות ברורה ומעניקה וודאות, והאם יש לצמצם את המדיניות לאותם מקרים חריגים, במסגרתם המחיר המופרז מתווסף לפעולות אסורות נוספות שבהן נוקט המונופול כדי לדחוק את מתחריו מהשוק. 

מדובר בבחינה מחודשת של גילוי הדעת שהיווה את ה"בייבי" של הממונה על ההגבלים העסקיים דאז, פרופ' דיויד גילה. גילוי הדעת פורסם לפני שנתיים בדיוק, ובמסגרתו נקבע, בין היתר, כי הרשות תטיל עיצומים כספיים על מונופול שגבה מחיר מופרז, וזה יהיה חשוף גם לתביעות מצד כל מי שניזוק מהמחיר המופרז, לרבות תביעות ייצוגיות. המסמך היווה המשך ישיר למדיניותו המוכרזת של גילה, לפיה יש להילחם ביוקר המחיה בישראל. 

גילוי הדעת היווה בסיס להליכים משפטיים שהוגשו בשנתיים האחרונות כנגד מונופולים בתחומים שונים, ולאחרונה ניתנה על-ידי בית המשפט המחוזי החלטה העוסקת בגביית מחיר מופרז. 

5 שנים אחרי מחאת קיץ 2011, שזכתה ולא במקרה לשם "מחאת הקוטג'", אושרה בראשית החודש בקשה לניהול תביעה ייצוגית נגד תנובה, בטענה לגביית מחיר מופרז על קוטג' בין השנים 2008 ל-2011. התובענה הוגשה לאחר שמחיר הקוטג' טיפס לכמעט 7 שקלים - מה שהוביל למחאה. אחרי המחאה ירד מחיר הקוטג', וכעת הוא עומד על כ-6 שקלים בממוצע.

עד ליולי 2006 הייתה נתונה גבינת הקוטג' תחת פיקוח מחירים ממשלתי, אך מרגע שיצא ממטריית הפיקוח מחירו של הקוטג' עלה, ולפי הטענות המובאות בתביעה, גם כאשר מחיר המטרה של החלב ירד. טענת התובעים היא כי תנובה ניצלה את כוחה המונופוליסטי בשוק מוצרי החלב בכלל ובקטגוריית גבינת קוטג' בפרט.

השופטת אסתר שטמר התרשמה כי יש בסיס להכרה בבקשה, כשהיא קבעה בהחלטתה כי "קיימת אפשרות סבירה שהשאלה אם תנובה ניצלה לרעה את כוחה המונופוליסטי, בכך שגבתה בתקופה שבין מארס 2008 לבין יולי 2011 מחיר גבוה מ-6 שקלים לגביע קוטג', שהוא מחיר בלתי הוגן, תוכרע בתובענה לטובת הקבוצה". את קבוצת הצרכנים הגדירה כ"כל מי שרכש קוטג' בתקופה האמורה".

בהקשר זה מציינים ברשות ההגבלים כי "העמדת גילוי הדעת לעיון ושימוע מחודשים אינה באה לחתור תחת פיתוח הדין על-ידי בתי משפט במסגרת של הליכי התדיינות פרטיים, ובכלל זה תובענות ייצוגיות המוגשות בנושאים אלה. גילוי הדעת עוסק במדיניות האכיפה של הרשות והאופן שבו היא אמורה לפרש את הדין".

עוד צוין כי עיון בהחלטה בתובענה הייצוגית, אשר כללה דיון מקיף בעילת התמחור המופרז, מלמד כי בית המשפט הציף שורה ארוכה של שאלות פתוחות באשר לאופן חישוב התמחור המופרז והנושאים שאותם יש לקחת בחשבון בהקשר זה.

"כך, על פני כ-21 פסקאות של פסק הדין מביא בית המשפט המחוזי את עמדות המומחים הכלכליים שהעידו בפניו, תוך שהוא מעלה אחת לאחת את השאלות שעשויות להתעורר בעת בחינת שאלת התמחור המופרז ואופן חישובו. הגם שבשלב הדיון באישור התובענה כתובענה ייצוגית לא מצא בית המשפט לנכון להכריע בכל השאלות הכלכליות שהונחו בפניו, יש בריבוי השאלות ובמורכבותן כדי ללמד עד כמה קיים קושי בביסוס השאלה העובדתית בדבר מחיר מופרז על נסיבותיו הספציפיות של מקרה".

עוד נכתב בהודעת הרשות לציבור כי "מסמך המדיניות שפורסם לפני כשנתיים על-ידי הרשות עורר ויכוח ציבורי רב והעלה שאלות רבות, הן בנוגע לעצם הגדרת המחיר המופרז כהפרה של החוק והן בנוגע ליכולת לאכוף באופן אפקטיבי את האיסור. השאלה העקרונית העיקרית שהתעוררה בעקבות מסמך המדיניות היא האם ראוי שרשות ההגבלים תתמקד בפיקוח על מחירים אותם גובים מונופולים, או האם עליה להתמקד במבנה השוק וביצירת תנאים לתחרות - הורדת חסמים, פעולה נגד מונופולים שדוחקים את מתחריהם ועידוד כניסתם של מתחרים לשווקים שבהם קיים מונופול".

כן צוין כי "אחת הסוגיות המרכזיות שעלו לדיון בהקשר זה היא הוודאות הרגולטורית שיש לחברות בבואן לתמחר את המוצרים שלהן. בעוד שבמשטר של פיקוח מחירים (שמוחל לרוב על מוצרי יסוד באופן נקודתי) בעל עסק יודע מראש מה הוא המחיר המפוקח, והאם הוא עובר על החוק - הרי שבמסגרת המדיניות שהציגה הרשות בחינת חוקיות המחיר תהיה בדיעבד, ללא יכולת של בעל עסק לדעת בוודאות בזמן אמת האם מחיר שקבע עבור מוצר מופרז או לאו".

בנוסף לסוגיות העקרוניות, נטען, הרי שבמסגרת ניסיונות הרשות ליישם את המדיניות מאז אפריל 2014 עלו מספר קשיים מעשיים ביישום הכללים, ובין הקשיים איתם התמודדה הרשות התעורר הקושי לקבוע קו גבול ברור למחיר הוגן, הקושי לייצר ניתוח כלכלי של רווחיות תפעולית בנוגע למוצר מסוים (בניגוד לרווחיות של חברה) והבעייתיות המובנית בהשוואת מחירים ביחס לאזורים גיאוגרפיים שונים.

מעת פרסום גילוי הדעת השקיעה הרשות משאבים משמעותיים לצורך יישומו, אולם המאמצים נתקלו בקשיים לא מעטים, ובסופו של יום, חרף המאמצים שהושקעו, לא ננקטו צעדי אכיפה בפועל נגד אף גורם.

לכן, צוין בהודעת הרשות, מעמידה רשות ההגבלים מעמידה לשימוע ציבורי את מסמך המדיניות ובין היתר בוחנת את השאלות (1) האם המדיניות ברורה ומעניקה ודאות? (2) האם הגנת "נמל המבטחים" (20% רווח) מפורשת בטעות כרף שגביית מחיר החורג ממנו מהווה הפרה של החוק? (3) האם לצמצם את המדיניות לאותם מקרים חריגים, במסגרתם המחיר המופרז מתווסף לפעולות אסורות נוספות שבהן נוקט המונופול כדי לדחוק את מתחריו מהשוק.

הרשות מזמינה את הציבור להעיר את הערותיו עד ליום 16 ביוני 2016.