חובות שתופחים באלפי אחוזים: מה קורה בהוצאה לפועל?

איך תפח חוב של 40 אלף שקל ל-2.3 מיליון שקל בתוך חצי שנה בלבד? מדוע חויב אדם בהוצאה לפועל בריבית הגבוהה פי 24 מהריבית שביקש הנושה לגבות ממנו? איך קרה שבתיק שנפתח בהוצאה לפועל על חוב בסך כ-6 מיליון שקל, כ-2.5 מיליון שקל מהסכום היה בגין ריבית בשיעור גבוה מהריבית שהיה מותר לגבות מהחייב? והאם מערכת ההוצאה לפועל מאפשרת הלבנת הון באמצעותה בשל כשלים בפיקוח על התיקים?

כל התשובות לשאלות החמורות הללו מצויות בדוח ביקורת מיוחד על מנגנון גביית חובות בהוצאה לפועל שמפרסם היום (ג') מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, ומגלה כשלים חמורים בהליכי פתיחת וניהול התיקים במערכת ההוצאה לפועל, וכן בשיעורי הריבית המושתת על חייבים הגורמת לחובם לתפוח שלא כדי ולממדים מפלצתיים לעתים ביחס לחוב המקורי.

כך למשל, במקרה אחד מצא המבקר כי באפריל 2015 הגיש בנק תובענה להוצאה לפועל נגד לקוח וביקש כי החוב בסכום של כ-40 אלף שקל יישא ריבית הסכמית של כ-10% לשנה (10.392%), ואולם ההוצל"פ פתחה תיק זה בשיעור ריבית של כ-10,000% לשנה (10,392%). תיק זה תפח בתוך כחצי שנה לכ-2.3 מיליון שקל. עד מועד הביקורת הספיק הזוכה לבצע 13 עיקולים על חשבונותיו של החייב, ולהשית עליו שכר טרחה של כ-57 אלף שקל אשר חושב בהתאם ליתרת החוב העדכנית בתיק הכוללת את הריבית השגויה. רק בספטמבר 2015 הבינו הזוכה והחייב שמשהו אינו כשורה והגישו בקשות נפרדות לבירור סכום החוב בתיק והריבית הנצברת.

במקרה זה, הסבירו בהוצאה לפועל, דובר על טעות אנוש של פקיד הוצל"פ, אך הטעות "הקטנה" הזאת שיבשה משמעותית את חייו של החייב במשך מספר חודשים: הוא נכנס לסחרור, חשבונותיו עוקלו והוא נרדף על חוב שלא לו.

ריבית גבוהה מהריבית בחוק

בבדיקה של שיעור הריבית בתיקים שנפתחו בהוצל"פ ב-8 החודשים הראשונים של שנת 2015 נמצאו 25 תיקים שבעת פתיחתם מספר טבלת הריבית שציין הזוכה הוזן באופן שגוי על-ידי ההוצל"פ כאחוז ריבית. למשל, ביוני 2015 הגישה חברה ממשלתית תובענה נגד לקוח וציינה כי הריבית הסטטוטורית בגין החוב היא ריבית הפיגורים של החשב הכללי, ששיעורה אז היה כ-8%. למרות זאת, ההוצל"פ פתחה תיק זה לפי שיעור ריבית שנתית של 195% - ריבית הגבוהה פי 24 מהריבית הסטטוטורית שביקש הזוכה.

המקרים שמצא המבקר מצביעים על כשלים מהותיים במערכת גביית החובות בהוצאה לפועל, כאשר ההוצל"פ הזינה נתוני ריבית שגויים עקב אי-עדכון מדרגות הריבית וכשלים נוספים בעת פתיחת תיקים, וניהלה בפועל את התיקים, לעתים במשך שנים, בהתאם לנתונים שגויים אלו. הביקורת מצאה עוד כי במשך כחצי שנה - בין יוני 2014 לינואר 2015 - הגישו חלק מהרשויות המקומיות בקשות לפתיחת עשרות אלפי תיקים לצורך גביית חובות בגין תשלומי חובה - ארנונה ועוד - שלא שולמו להן בריבית העולה על הריבית המותרת בחוק הרשויות המקומיות, וההוצל"פ פתחה תיקים אלו כפי שהתבקשה ובכך השיתה על החייבים ריבית גבוהה מהריבית הנקובה בחוק.

בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי אף שמזה 15 שנים ההוצל"פ ערה לתופעה של פתיחת תיקים בריבית שגויה, במועד סיכום הביקורת לא הייתה חסימה במערכת הממוחשבת להזנת נתוני ריבית חריגים ולא קיימה בקרות סדורות על רישום הריבית בעת פתיחת תיקים בהוצל"פ. רשויות מקומיות מנהלות עדיין עשרות אלפי תיקים בהוצאה לפועל בשיעור ריבית שגוי. באוגוסט 2015 תיקנה ההוצל"פ את הריבית בכ-78 אלף תיקים, אולם לגבי כ-78 אלף תיקים נוספים, עד למועד סיום הביקורת מרבית הרשויות המקומיות לא פעלו לתיקון הליקוי. זאת, גם לאחר שההוצל"פ ומשרד המשפטים פנו אליהן כדי לעשות זאת.

142 אלף שקל ריבית במקום 17 אלף

רבות נכתב על כוחן המופרז של הרשויות לגבות חובות מתושביהן, תוך שהן פותחות כלאחר יד כמעט תיקי הוצאה לפועל נגדן. עכשיו מתברר שהן גם גובות יותר ממה שמגיע להן, והכול בסיוע או ברשלנות מערכת ההוצל"פ.

בסוף שנת 2014 נוהלו בהוצל"פ כ-2.5 מיליון תיקים, כמיליון (כ-40%) מהם היו תיקי מימוש שטרות, כ-730 אלף (כ-29%) היו תיקי תובענות (תביעות על סכום קצוב של עד 75 אלף שקל),כ-615 אלף (25%) תיקים לביצוע פסקי דין, וכ-142 אלף תיקים (כ-6%) בגין דמי מזונות ובקשות למימוש משכון או משכנתא. בשנת 2014 נפתחו בהוצל"פ 338,543 תיקים. באוגוסט 2015 היה ההיקף הכולל של החובות בתיקי ההוצל"פ למעלה מכ-650 מיליארד שקל. מתוך סכום זה, כ-63 מיליארד שקל הוא סכום החוב הראשוני בעת פתיחת התיקים; והיתרה (כ-580 מיליארד שקל) כוללת בין היתר ריביות, הפרשי הצמדה, אגרות והוצאות שהצטברו לחוב עד לאוגוסט 2015.

ככלל, שיעור הריבית בתיקי הוצל"פ הוא בהתאם לחוק פסיקת ריבית והצמדה המבחין בין ריבית החלה על חוב בפרק הזמן שעד מתן פסק הדין או עד למועד שנקבע בפסק הדין לתשלום החוב, לפי המאוחר שבהם; ובין הריבית שתחול על החוב ממועד זה - ריבית פיגורים - הגבוהה יותר באופן משמעותי. במועד הביקורת היה שיעור הריבית המשפטית 1% לשנה ושיעור ריבית הפיגורים - 7.5% לשנה.

בבדיקת המבקר נמצא כי במקרים רבים חויבו חייבים בתשלום ריבית פיגורים בגין תקופה בה היו אמורים להיות מחויבים בריבית הנמוכה יותר - הריבית על החוב. וזאת, תוך שמערכת ההוצאה לפועל "מגבה" על טעויות שמבצעים החייבים. במקרה מסוים נמצא כי המרכז הרפואי על שם רמב"ם שתבע 18 מטופלים אשר לא שילמו עבור הטיפול וזכה בפסקי דין לטובתו, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל, מסר את פסקי הדין לחייבים באיחור של שנתיים עד חמש שנים ממועד מתן פסק הדין, אך פתח את תיקי ההוצאה לפועל כנגד המטופלים באופן שריבית הפיגורים נצברה לחוב כבר ממועד מתן פסק הדין, ולא ממועד המצאתו לחייבים. ההוצל"פ פתחה את התיקים כמבוקש.

החישוב הנ"ל גורם לחוב לתפוח במידה בלתי ראויה והשית על החייבים סכומי כסף ניכרים שלא היו אמורים לשלם. באחד התיקים, למשל, הוזן תאריך מתן פסק דין כתאריך הקובע לחישוב ריבית הפיגורים, אף שפסק הדין הומצא לחייב יותר מ-4 שנים לאחר מכן. עקב כך לחוב המקורי, שבמועד מתן פסק הדין עמד על כ-355 אלף שקל, התווספו לא פחות מ-142 אלף שקל בגין ריבית פיגורים. לו הייתה מושתת על החייב ריבית פיגורים רק ממועד מסירת פסק הדין לחייב ועד מועד זה ריבית משפטית בלבד, היה החוב נושא ריבית של כ-17 אלף שקל בלבד.

ליקוי מערכתי נוסף נמצא בניהולם של תיקים לגביית חובות בגין הלוואות שנתנו בנקים. במשך יותר מעשור, תיקים לגביית חובות בגין משכנתאות שנתנו הבנקים על דירות מגורים - נוהלו בריבית גבוהה מהמותר על-פי צו הריבית.

בסיכום הדוח מבהיר המבקר כי הביקורת מעלה כשלים בניהול תיקים במערכת ההוצאה לפועל שיש בהם "כדי להביא להפרת האיזון הראוי בין זכויות החייבים לזכויות הזוכים". המבקר שפירא מציין כי מאז שקיבלה את טיוטת דוח הביקורת נקטה רשות האכיפה והגבייה פעולות לתיקון הליקויים, אך המערכת עדיין חייבת לערוך רפורמה יסודית בתהליך פתיחת התיקים בהוצל"פ ולתקן את הליקויים שטרם תוקנו.

רשות האכיפה והגבייה מסרה בתגובה: "רשות האכיפה והגבייה מודה לצוות מבקר המדינה על כך שהאיר מספר נושאים הראויים לתיקון. כמעט כל התקלות המערכתיות שאובחנו על-ידי המבקר מצאו את תיקונם עוד לפני פרסום הדוח הסופי, והשאר, ככל שהדברים תלויים ברשות, נמצא בהליך תיקון מתקדם. עמדת הרשות לגבי חלק משמעותי מהתיקים שנבדקו הינה כי אין המדובר בתיקים שגויים. משכך, סך-כל התיקים השגויים נמוך מזה שקבע המבקר. על-פי הערכת הרשות, היקף התיקים השגויים עומד על כמחצית מכמות התיקים השגויים לדעת משרד מבקר המדינה".

הלבנת הון בחסות ההוצאה לפועל?

במהלך הביקורת עלתה שאלה נוספת ובעייתית באשר לאפשרות לנצל את מערכת ההוצאה לפועל לצורכי הלבנת הון. בביקורת נמצא כי שלא לפי הנוהל פתחה ההוצל"פ תיקים ללא האישור הנדרש ממרשם נותני שירותי מטבע, גם כאשר מבקשת הביצוע והמסמכים שצורפו עלו אינדיקציות לעיסוקו של הזוכה בניכיון צ'קים.

כך למשל, במאי 2015 הגיש זוכה בקשה לגביית 7 צ'קים בסכום כולל של 94,200 שקל, כאשר לבקשתו צירף קבלות שכותרתן "קבלת צ'קים לניכיון" ובהן אף צוינה עמלת הניכיון שנגבתה עבור חלק מהצ'קים שהוגשו לביצוע בהוצל"פ. לבקשת הביצוע שהוגשה להוצל"פ לא צורף אישור תקף המעיד על רישומו של הזוכה במרשם נותני שירותי מטבע, ולמרות זאת פתחה ההוצל"פ את התיק כמבוקש.

"בהיעדר הקפדה על הדרישה לצרף אישור ממרשם נותני שירותי מטבע קיים חשש כי מנגנון ההוצל"פ מנוצל לרעה לגביית חובות בגין ניכיון צ'קים אשר בוצע שלא לפי חוק איסור הלבנת הון", כתב מבקר המדינה בדוח. 

 דמות החייב מול דמות הזוכה