איום על תיירות הפנים

באחרונה, בוועידת המלונאים בירושלים, אמר שר התיירות, יריב לוין, כי "אי-אפשר למכור לאדם טיסה ב-100 דולר ולילה במלון ב-1,000 שקל". בתשובותיהם של אלי גונן, נשיא התאחדות המלונות, ונועז בר-ניר, מנכ"ל ההתאחדות, עסקו שני המלונאים בעלויות הגבוהות וביוקר חדרי המלון בארץ, שנובעים לדבריהם מעודף רגולציה ומתפעול יקר, "שאין להם אח ורע במדינות ה-OECD".

המנכ"ל בר-ניר ציין כי "כדי להרוויח סכום זהה לזה שמרוויח מלון בגרמניה שגובה 100 יורו, בישראל צריכים לגבות 160 יורו".

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שהתפרסמו ביום כנס המלונאים, העלו כי מחירי בתי-המלון בישראל ב-2015 היו גבוהים מאשר בשנת 2014. סך הפדיון בבתי-המלון עמד אשתקד על 9.9 מיליארד שקל, עלייה של 600 מיליון שקל, 6%, לעומת 2014.

בשנה שעברה נרשמה ירידה של 11% בלינות תיירים, אבל סך הפדיון ירד באחוז בודד בלבד, והסתכם ב-3.8 מיליארד שקל.

נוסיף כי בשנים האחרונות הישראלים, כרגיל, הצילו את המלונאים - הפדיון מישראלים הגיע ל-6.2 מיליארד שקל, שהם 62% מכלל הפדיון של בתי-המלון. את המחיר הגבוה של בתי-המלון, בגלל עודף רגולציה, עלויות שכר, מסים וארנונות, ועוד, נושאת על כפיים תיירות הפנים.

אולי מחמת הכבוד הישראלי, השר לוין וראשי התאחדות בתי-המלון "שכחו" לציין תופעה מלונאית בולטת, שתופסת תאוצה בשנתיים האחרונות בארץ - מלונאים מעבירים פעילות וקונים בתי-מלון באירופה (אקירוב, פתאל, פפושדו ונוספים) ובארה"ב.

לפעילים בחו"ל יש גם בתי-מלון בישראל, חלקם מפוארים וחלקם ברשתות (לאונרדו). מלונאים אלה הבינו שהרגולציה בחו"ל קלה ומהירה יותר, העלות נמוכה יותר, והתוצאה - רווחית באופן משמעותי לעומת ישראל. כך רואים מבצעי טיסות ללונדון ולברלין בחבילות אירוח זולות יחסית, למלונות בבעלות ישראלים של 4 כוכבים, במחיר זהה לשהות של 3 לילות במלונות 5 כוכבים בישראל. וכך, יותר ויותר ישראלים מעדיפים מלון סביר באמסטרדם לסוף שבוע ארוך מאשר חופשה זהה בירושלים ובאילת.

התופעה של רכישות ובניית בתי-מלון בבעלות ישראלית באירופה תלך תתרחב ועימה אפשרית נדידה של יותר ישראלים לחופשות אירופיות. זאת, גם לאור העובדה שהטיסות הפכו לזולות יחסית במרכיב חבילת החופשות. באירופה אפשר למכור טיסות ב-200 דולר וחדר זוגי ללילה, כולל ארוחת בוקר, ב-125 דולר, שהם כ-490 שקל. כחצי מהסכום שהשר לוין נקב בכנס המלונאים, ועדיין לרשום רווח נאה כפוף לתקופה.

בארץ - זה שנים שהמלונאים מקטרים על הרגולציה, הוצאות הביטחון, השכר הכשרות, המסים העקיפים והישירים, חוסר פעילות בשבתות ועוד טענות שחלקן צודקות. בינתיים, עם השנים, מתחלפים שרי תיירות לרוב, שמזהירים מדי שנה בכנסים שוב ושוב מהרגולציה ומאי-בניית מספיק בתי-מלון חדשים לגל התיירים שיגיע בעתיד ומבושש לבוא.

שנים דיברו כאן על בניית בתי-מלון חדשים, של 3 כוכבים, שיתאימו לכיסו של התייר הממוצע. דיברו, ועשו מעט. כדאי שמשרד התיירות והמלונאים יבינו שתיירות פנים, שעליה מתבסס הענף, אינה יסוד איתן לנצח, וצריך שהפדיון מתיירים יהיה גבוה משמעותית מ-3.8 מיליארד שקל לשנה.

בנוסף, בניית והשקת מלונות בבעלות ישראלים בחו"ל, מהוות סיכון לענף כולו ולמתפרנסים ממנו ישירות ובעקיפין. המשקיעים-המלונאים בחו"ל מקבלים בשמחה נתח הולך וגדל של תיירים ישראלים, במחירים נוחים, דבר שיהווה איום על תיירות הפנים בישראל תוך מספר שנים.

את שני האיומים על ענף התיירות ניתן לפתור, לפחות חלקית, בהורדת העלויות המכבידות והתעריפים לנופשים.

■ הכותבת, כלכלנית, מרצה במרכז ללימודים אקדמיים אור-יהודה (מל"א).