מיליארדר ישראלי מוכר, שהונו מוערך במיליארדים רבים ושבבעלותו חברות אנרגיה ועסקי נדל"ן ומלונאות בישראל ובחו"ל, לא יחלוק את העושר הרב שלו עם בת זוגו לשעבר, שעימה חי 18 שנים ואף הביא לעולם 3 ילדים - כך נקבע לאחרונה בפסק דין של בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב, שסיים מחלוקת ארוכת-שנים ורבת-תהפוכות בין המיליארדר לבין בת זוגו.
הסיפור הזה כולל אלמנטים עסיסיים ויצריים שמהם מורכבות דרמות הוליוודיות. גיבור הפרשה הוא המיליארדר, שמתנהל בעסקיו, כמו גם בחייו הפרטיים, תחת מעטה כבד של חשאיות, וטוען לאורך שנים כי הוא לא עונה כלל לתואר "מיליארדר" ואינו עשיר כפי שטוענים שהוא.
גיבורת המשנה בפרשה היא הידועה בציבור, בת זוגו לשעבר, שניסתה להסיר חלק מהערפל שאופף את המיליארדר המסקרן, והעלתה טענות על כך שבן זוגה לשעבר יושב על ערימות של כסף ועומד בראש שרשרת חברות שהבעלות עליהן לא ידועה, אך האיש נמנע מרישום נכסיו, בין היתר כדי להונות לכאורה את רשויות המס.
גם התיאור של המיליארד - שיכול לחיות חיי רווחה ששמורים לאלפיון העליון - כמי שמנהל אורח-חיים סגפני כמעט, נוהג בקמצנות רבה ומפקח על כל שקל שמוציאה בת זוגו ואם שלושת מילדיו, מוסיף נופך של מסתורין לפרשה.
ההליך משך עניין ציבורי גם נוכח קשריו של המיליארדר עם בכירי המשק והממשל, ואישיות פוליטית בכירה מאוד אף התייצבה בבית המשפט להעיד לטובתו.
אולם, מאחר שמדובר בהליך שהתנהל בבית המשפט למשפחה, חל איסור על פרסום שמותיהם של הצדדים ושל העדים שהעידו בתיק העסיסי.
בני הזוג - שלשניהם ילדים מנישואים קודמים - ניהלו משק-בית משותף משנת 1992 ועד שנת 2010, אך לא נישאו זה לזה. לשניים נולדו 3 ילדים משותפים. הם התגוררו בבית שרכשו בכפר שמריהו, אשר נרשם על-שם שלושת ילדיהם.
פסק הדין בפרשה, שנתן השופט יהורם שקד, סובב סביב תוקפו של "הסכם פירוד" שעליו חתמו בני הזוג בעת ששהו בחופשה משפחתית בטוסקנה בשנת 2010, ואשר לאחר שינויים קלים בו שבוצעו על-ידם, אושר בבית המשפט.
בהסכם נקבע כי הגבר ישלם לאישה מזונות בסך 30 אלף שקל בחודש, עד שבתם הצעירה תגיע לגיל 21; האישה תתגורר בבית שנרכש בכפר שמריהו וכן תקבל את תכולת הבית ורכב מסוג "האמר" שבבעלותם, ולא תהיה זכאית לדבר מלבד זאת. המיליארד, כך נקבע בהסכם, יישאר הבעלים היחיד של מניותיו בחברות שונות.
כעבור חודשיים שינו הצדדים את ההסכם מעט והסכימו כי המזונות יעמדו על סך 33 אלף שקל בחודש, ולאחר מכן על 10,000 שקל, עד דצמבר 2029. הסכם סופי זה אושר על-ידי בני הזוג בבית המשפט.
אולם בתביעה שהגישה בת הזוג של המיליארדר לבית המשפט, היא טענה כי הסכם זה נעשה למראית-עין בלבד, לבקשת בן זוגה, לאחר שטען בפניה כי הוא נרדף על-ידי רשויות המס, ולכן היה עליו ליצור מצג שלפיו העתיק את מרכז חייו אל מחוץ למדינת ישראל.
מנגד, המיליארדר טען כי ההסכם שיקף את ההסכמות ביניהם, עם תום הקשר הזוגי ביניהם בשנת 2010, וכי מאז הוא מתגורר בחו"ל.
את פסק דינו פתח השופט בניתוח יחסי הצדדים ויחסי הממון שקיימו במהלך הזוגיות ארוכת-השנים. זאת, תוך שהוא מציין כי אין די בהיותם של בני זוג כמי שחיים יחד ומקיימים משק-בית משותף כדי לקבוע שיתוף בנכסים, ויש לבחון האם התכוונו לשיתוף או להפרדה. בעניין זה, לאחר שבחן את כלל הראיות בתיק, הגיע השופט שקד למסקנה כי לא התקיימה ביניהם כל מערכת יחסים של שיתוף כלכלי ו/או כוונה ליצור שיתוף מסוג זה.
השופט ציין כי מערכת היחסים שאליה נחשף במקרה זה היא חריגה. "התמונה אשר הצטיירה בפניי במהלך שמיעת התובענה לימדה אותי כי קיימות מערכות יחסים, יש שיאמרו נדירות ובלתי מייצגות, שקשה לאדם מן היישוב להאמין כי כך ובאופן זה חיה לה משפחה משך כמעט שני עשורים", כתב.
בדברים אלה התייחס השופט לכך שבמשך כל שנות יחסיהם המשותפים ניהלו בני הזוג התחשבנות על כל שקל ושקל ששילם מי מהם לטובת התא המשפחתי ומחוצה לו. כך, הדגים השופט, ניהלו הצדדים למשל כל חייהם המשותפים רשימות בכתב-יד - מעין "רשימות מכולת" - שבהן הייתה האישה רושמת מה רכשה ובאיזה עלות, ולאחר מכן הייתה מקבלת החזרים מדויקים, ו"הכול ברזולוציה של שקלים בודדים", כותב השופט.
על תמונת מצב זו כתב השופט כי הגם שאין זה מתפקידו לחלק ציונים למערכות יחסים או למי מהצדדים, הוא מחויב לבחון את אופיים הנכון והאמיתי - "ואלה התגלו בפניי 'במלוא הדרם' (בלשון סגי נהור), כמערכת יחסים עם סממנים פתולוגיים של ממש".
על יחסי ההפרדה הרכושית שניהלו הצדדים למד השופט גם מהעובדה שהשניים לא ניהלו חשבונות משותפים, ואף לא היו בעלי זכות חתימה בחשבונות זה של זה, לא היו להם כרטיסי אשראי משותפים, מעולם לא נרכש על-ידם כל נכס משותף, ונכסי המיליארדר היו רשומים על-שמו בלבד לאורך כל השנים, וכך גם דירתה של האישה מנישואיה הקודמים רשומה רק על-שמה. כמו כן, הם הגישו בנפרד דוחות מס ולא נחשפו לדוחות זה של זה, ואין להם חובות או זכויות משותפות.
בפסק הדין מתוארת גם התנהלותו הסגפנית - שלא לומר קמצנית - של המיליארד, אשר בחן כל הוצאה שהוציאה האישה במשך כל שנות חייהם המשותפים. האישה הייתה מביאה לעיונו רשימות בכתב-יד של מצרכים שרכשה והוצאות ששילמה - ורק לאחר שכל הוצאה נבחנה בדקדקנות, היא הייתה מקבלת החזר הוצאות.
המיליארד אף ציין על גבי הרשימות באילו הוצאות הוא אינו מוכן לשאת. הוא הגיש לבית המשפט חלק מהרשימות הללו. באחת הרשימות, שכוללת הוצאה על רכב, הוצאות עבור הילדים והוצאות נוספות, שהגיעו לסך כולל של כ-9,000 שקל, ביקשה האישה החזר עבור הוצאות "ועד הבית" בסך 700 שקל - אך הוצאה זו לא אושרה על-ידי המיליארד. המספר 700 נמחק על-ידו, והוא כתב הערה לצד המספר: "לחייב את האישה. דירה פרטית שלה".
"'מצעד רשימות' והתחשבנויות"
המיליארד הציג כך בפני בית המשפט מאות מסמכים, שמהם עולה כי הוא התחשבן על כל שקל ושקל עם האישה. בהמשך לכך קבע השופט כי דווקא עדויותיה של האישה על קמצנותו של הגבר מוכיחות כי הוא לא התכוון לחלוק איתה את רכושו. על בסיס כל אלה נקבע כי מערכת היחסים בין המיליארדר לבת זוגו לשעבר אופיינה בהפרדה רכושית מוחלטת.
לדברי השופט, "לא ענייני מוסר או מה שצריך להיות עומדים על הפרק, אלא שיקוף מערכת היחסים שהקימו הצדדים". השופט כתב והוסיף כי "אמנם ייתכן כי גבות תורמנה, ואף תיתכן הבעת פנים כזו או אחרת למשמע דרך הילוכם של הצדדים שבפניי משך כמעט שני עשורים, אולם לא זה העיקר. תהא תחושתי אשר תהא מהתנהלותם של הצדדים, מ'מצעד הרשימות' ומההתחשבנויות שבין הצדדים - עדיין יש לזכור ולהזכיר על מה ולמה ניתן פסק דין זה.
"מערכת היחסים, כפי שהשתקפה בפניי, יש ותתואר בשמות רבים, אולם אינני סבור כי שיתוף, אחווה כלכלית, ערבות ההדדית וכו' יכולים להיות חלק מאותה רשימה".
שקד הוסיף וקבע כי האישה אף לא הוכיחה את טענתה כי ההסכם שעליו חתמה בטוסקנה נעשה למראית-עין, וכן הוסיף כי "הטענה כי התובעת הייתה בגדר 'האישה הקטנה' שלא ידעה דבר, ואשר הובלה בכחש לחתום על ההסכם, אינה נהנית מאמינות יתרה".
בעקבות מסקנותיו לגבי ההפרדה הרכושית, השופט לא סקר בפסק הדין את כל העדויות שנשמעו בתיק, כאשר אחת מהן הייתה, כאמור, של אישיות פוליטית בכירה ביותר.
לבסוף, השופט חייב את האישה בתשלום הוצאות המשפט של הגבר בסך 120 אלף שקל - סכום נמוך ביחס להוצאות המשפט בפועל, נוכח "ריבוי התפרצויותיו" של המיליארדר בדיונים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.