האם משקיעי חברת USG קפיטל יזכו לראות חלק מכספם בחזרה? הבוקר (א') החל באופן רשמי הסוף של החברה, שהגישה בשבוע שעבר לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בקשה לפירוק מרצון, עקב גירעונות נטענים של 7 מיליון שקל מול יתרת מזומנים דלה והיעדר יכולת לפרוע את החובות.
בתום דיון דחוף שהתקיים הבוקר בבקשת החברה, בנוכחות עשרות מלקוחות החברה, ציין השופט איתן אורנשטיין כי "אין חולק שיש מקום למנות מפרק זמני לאלתר לחברה, אשר יתפוס את רכוש החברה ובעיקר את המידע המצוי בה, ויתחקה אחר התנהלותה, לרבות באשר לפעילות העסקית עם חברת-האם".
אורנשטיין מינה את עו"ד חגית נוב כמפרקת זמנית לחברה והעניק לה סמכויות לתפוס את רכוש החברה מכל מין וסוג - לרבות את המידע שמצוי במחשבי והמאגרים של החברה; להתחקות אחר פעילות החברה; לחקור את נושאי המשרה ועובדי החברה וכן לפטר את מי מעובדי החברה, לפנות את משרדיה ולהחזיר את החזקה למשכיר ולפעול למכירת הציוד שיש לחברה.
במהלך הדיון הבהיר בא-כוח USG קפיטל, עו"ד יורם גרוס, כי "החברה הגיעה למצב שבו יש נכסים לחברה, אך הם מזעריים לעומת החובות".
גורם מתווך
רק לפני שבועיים וחצי חגגו בחברת USG קפיטל את הניצחון (כהגדרתם) בקרב שניהלה החברה נגד רשות ניירות ערך, כדי שהחברה תוכל להמשיך בפעילותה. מדובר בקרב המהווה חלק ממערכה נרחבת יותר שמעסיקה את כלל זירות הסוחר החוץ-בורסאיות ואת רשות ניירות ערך.
בניגוד לעמדת הרשות, השופטת רות רונן מבית המשפט המחוזי בתל-אביב, התירה לחברה להמשיך ולפעול בישראל, כספקית של שירות "אלגו-טריידינג" ללא רישיון ניהול השקעות. עם זאת, נקבע כי הדבר ייעשה תחת הגבלות כבדות, שלפיהן, בין היתר, נאסר עליה להדריך את הלקוחות כיצד להשתמש בתוכנות שהיא מציעה.
שבועיים בלבד חלפו, ובשבוע שעבר (ג') הוגשה לאותו בית משפט בקשה מטעם החברה הבקשה לפירוק מרצון. הבקשה מעלה סימני-שאלה קשים ביותר, במיוחד לאור העובדה שיתרות הכספים של לקוחות החברה אינן נמנות במסגרת "גירעונותיה" הנטענים בבקשה.
בבקשת הפירוק מתוארת החברה הישראלית כגורם מתווך בלבד עבור שירות שנתנה חברה זרה אחרת בעלת שם דומה, המאוגדת באיי הבתולה הבריטיים. המבנה המוצג בבקשה סולל את הדרך להתנערות החברה המתפרקת בישראל, ונושאי המשרה בה בפרט, מן החובות כלפי הלקוחות שהתקשרו עמה בחוזים.
הבקשה מפרטת כי "הלקוחות אשר סחרו באמצעות המערכת של USG קפיטל הם לקוחות של חברה זרה, בשם USG Capital BVI LTD, אשר בכפוף לקבלת רישיון זירת סוחר, היו אמורים להיות מועברים לחברה הישראלית, לרבות כל יתרות הכספים העומדים לזכותם בספרי החברה הזרה".
לטענת המבקשת, "כל הפעילות הכספית והתנועות הכספיות של הלקוחות, שהועברו או אמורים להיות מועברים, בוצעו במערכת של החברה הישראלית, אך נרשמו בספרי החברות של החברה ושל החברה הזרה".
אם USG קפיטל הישראלית הייתה בזמן פעילותה "נותנת שירותים" של החברה הזרה, כך שהלקוחות בישראל היו בעצם של החברה הזרה, ניתן לצפות שכאשר הלקוחות הישראלים יגישו תביעות חוב נגד החברה הישראלית המתפרקת, ו/או תביעות כספיות כלפי נושאי-המשרה בישראל, החברה השוקעת וקברניטיה (שבזמן "משמרתם" שקעה החברה) יוכלו להפנות את האצבע לחברה הזרה ולהגיד ללקוחות: "זו החברה שבידיה הפקדתם את כספכם, תבעו אותה. דרך צלחה".
הבעיה היא שהיכולת להיפדות מחברה זרה המאוגדת באיי הבתולה הבריטיים, כך ניתן לשער, עלולה להתגלות כדבר מורכב ביותר, יקר, וייתכן אפילו לא כדאי כלכלית, לנושי USG קפיטל.
החשש בעניין ייחוס החובות ללקוחות לחברה הזרה גובר לאור פירוט "גירעונותיה" של החברה המקומית בבקשת הפירוק, שאינו כולל את החובות ללקוחות, אך כן כולל סכום ניכר של חוב המיוחס לחברה-האם של USG קפיטל בישראל. זאת, בפרט שהבקשה כן מפרטת כי סך ההפקדות בחשבונות הלקוחות ה"סוחרים" עומד על 8 מיליון דולר. החברה מציינת כי להערכתה היא תיתבע בגין הסכום הזה, אך מכנה בבקשה את הסכום כ"יתרת חשבונות אצל החברה המעבירה (הזרה)".
"מכה במנוע"
במהלך הדיון התייחס בא-כוח החברה, עו"ד גרוס, לעניין החובות למשקיעים וציין כי אכן, סכום הנשייה שמפורט בבקשה - בסך 7 מיליון שקל - לא כולל את המשקיעים. עו"ד גרוס הוסיף כי "נאמרו פה (במהלך הדיון על-ידי משקיעים, א' ל"ו) סכומי נשייה שהם צריכים להיבדק. חלקם העבירו את הכסף כהשקעה, והוא לא בהכרח יתרת החוב. אותם נושים תבעו את החברה הישראלית בגין אותן השקעות. לשאלת בית המשפט, אני משיב שיש עוד 2-3 תביעות מלבד התביעה הייצוגית. גם הן נופלות פחות או יותר לאותה קטגוריה. גם שם - חלקן לפחות - עומדות מול החברה המעבירה".
עו"ד גרוס התייחס גם להליך המקביל המתנהל מול רשות ניירות ערך, שם, כאמור, מבקשת החברה לאפשר לה להמשיך לפעול ללא רישיון מסחר, בניגוד לעמדת הרשות. בבקשת הפירוק מתואר כיצד נעצרה פעילות החברה כמעט לחלוטין, בעקבות הגבלות שהטילה רשות ניירות ערך על החברה שפעלה ללא רישיון יעוץ השקעות.
לדברי גרוס, "הרשות הוציאה הוראה לחברה המבקשת להפסיק לסחור ברובוט אלגוריתם. החברה החליטה להשקיע ולהרים את הדגל שההוראה הזו לא תקינה ולא חוקית. ניתן צו ביניים, שבתנאים מסוימים שאנחנו הסכמנו להם הותיר בית המשפט את המצב עד לדיון בתיק העיקרי, שאנחנו לא יודעים כרגע אם יתקיים", אמר והוסיף כי "חודש מארס עד להגשת הבקשה ישבנו ולא קיבלנו אף טלפון. עובדים נשברו, עזבו. זה הגיע למצב שאין כל פעילות בחברה. אין עובדים, אין השקעות, אין פעילות. מה שחשבנו שהעתירה תעשה במישור הזה היא לא עשתה".
עוד טען גרוס כי אם יינתן לחברה רישיון מסחר "הוא יהיה שווה", במובן זה שישנם גורמים שרצו להשקיע בחברה, וככל הנראה ירצו להשקיע בהמשך, "אך כולם מחכים לראות אם יש סיכוי לקבל את הרישיון. החברה ניסתה למשוך את הזמן עד להכרעת הרשות בבקשה. הבקשה תלויה ועומדת כבר שנה. אף אחת מהחברות לא קיבלה רישיון, זו אחת מהבעיות ומהטענות שלנו בעתירה המנהלית".
לדבריו, "החברה קיבלה מכות בכנף, אך לבסוף זה היה מכה במנוע. אי-אפשר היה להמשיך. רצינו נורא להמשיך, אבל זה לא הלך".
200 אלף שקל בחשבון
USG קפיטל היא אחת מכמה זירות סוחר הפועלות בישראל, בין היתר, תוך הצעה לשימוש בתוכנת מסחר אוטומטית (אלגו-טריידינג) ללקוחותיה - תוכנה ממוחשבת להשקעה במט"ח, בסחורות ו/או ב ניירות ערך, ללא מגע יד אדם. איתמר פטישי הוא מייסד החברה, תומר סיני הוא בעל השליטה בה, ומכהנים בה כדירקטורים זהר ינון, גל הרשקוביץ, הילה בן-חיים ויאיר זכריה.
בשנים האחרונות זירות המסחר החוץ-בורסאיות פורחות. זאת, על רקע הריבית הנמוכה והחיפוש הנואש של המשקיעים אחר אפיקי השקעה משיאי תשואה כלשהי. גורם נוסף להתגברות התופעה הוא שכלול שיטות השיווק האגרסיביות של אפיק ההשקעה הבלתי מפוקח הזה, בין היתר, תוך הבטחת חלומות על תשואות דו-ספרתיות, על רווחים קלים וזריזים, תוך טענה כי השימוש ב"כלים" שמציעות החברות השונות מעניק יתרון תחרותי על פני יתר השוק - דבר שמתברר כבלתי מבוסס לעתים קרובות מדי. זאת, בפרט כשכל הסוחרים באותה זירה, משתמשים באותם "כלים".
כשמגיע הרגע שבו מבקשים ה"סוחרים" לפדות את יתרת החשבונות שלהם, הסיפור מתחיל לעיתים להסתבך. כך קרה, לדוגמה, ב"פרשת יוטרייד" ובעל השליטה בה, אביב טלמור - שקיים סיכוי גבוה מאוד כי הוא יועמד לדין בגין משיכת יתרות כספי ה"משקיעים" בזירת הסוחר שלו, בסך 12 מיליון דולר. בדומה ל-USG, גם יוטרייד נקלעה להליך של פירוק, והצפי להחזר כספי המשקיעים אינו מזהיר מבחינתם של כל אלה ששוכנעו שהם "משקיעים בשוק ההון".
מבקשת הפירוק מרצון של USG עולה כי מצבם של ה"סוחרים" אצלה אינו שפיר. החברה מפרטת כי יתרת המזומנים שלה היא כמיליון שקל בלבד, וזאת כשחובותיה גבוהים משמעותית (אף שיתרת פיקדונות הלקוחות - אינה מצוינת כחוב של החברה).
לשאלת בית המשפט בדיון היום מה נותר לחברה, השיב עו"ד גרוס כי למרות שניתנה הוראה לעצור את החשבונות המתנהלים בחברה, היתרה פחתה. לדבריו, יש 200,000 שקל בחשבון החברה, התחייבות של 400,000 שקל וכן חוב של צד ג' לחברה בהיקף של כ-400,000 שקל. המשרדים, אמר, כבר סגורים.
בבקשת החברה נטען כי החברה גייסה 400 לקוחות בסך-הכול בשנות פעילותה, שסכום השקעתם, כאמור, הוא 8 מיליון דולר יחדיו. מהבקשה עולה כי לתפיסת החברה, האחראים לקריסתה הם התקשורת הכלכלית וכן רשות ניירות ערך כאמור.
עוד טוענת החברה המבקשת להתפרק כי שלל הפרסומים השליליים בתקשורת הכלכלית על זירות הסוחר ככלל הם שהזיקו לה ומנעו את המשך פעילותה. לדבריה, פרשת החשדות החמורים נגד אביב טלמור ופרשת יוטרייד "השחירו" את פני זירות הסוחר כולן והביאו בכך לעצירת פעילותה כמעט לחלוטין - גם לאחר הישגי החברה החלקיים בהליך מול רשות ניירות ערך.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
