סכנה לדמוקרטיה

תארו לעצמכם כי סמנכ"ל בכיר בחברת לייצור משקאות קלים יאמר בפומבי בניגוד לעמדת ההנהלה כי ציבור הצרכנים הוא כפוי-טובה בכך שהוא מעדיף משקאות של חברה משקאות מתחרה, מאחר שהם טובים יותר. כמה זמן הוא יישאר בתפקידו? לעומת זאת, הנהלה טובה תנהג נכון אם תתמוך באותו סמנכ"ל, אם יאמר את אותם דברים בפורומים פנימיים של החברה, גם אם אינם מקובלים על חברי ההנהלה.

עצם הוויכוח על תקינות האמירה של סגן הרמטכ"ל, שהשוותה תהליכים בחברה הישראלית לאלה שהתרחשו בגרמניה בשנות השלושים של המאה הקודמת, היא מטרידה מאחר שהיא משקפת חוסר מודעות למה שקרוי שלטון תקין.

הצבא, בהגדרה, הוא ארגון לא דמוקרטי וכך הוא צריך להיות; פקודה היא פקודה ונהלים הם נהלים. מפקדים יכולים לחלוק על מדיניות הצבא בנושאים כאלה ואחרים, וגם להציע תיקונים ושינויים בתנאי שהם ייאמרו בפורומים מתאימים בתוך הצבא. אך כאשר אלוף בצה"ל מדבר בפומבי על נושאים שאינם במסגרת סמכויותיו ופולש בכך לתחומים שהם בלעדיים של הממשל הנוגדים עקרונות בסיסיים, עלול להיווצר מצב של אנרכיה.

הגנרל המהולל, דאגלס מקארתור, שהיה הרמטכ"ל של צבא ארה"ב ולזכותו הישגים משמעותיים כמפקד חזית האוקיינוס השקט במלחמת העולם השנייה, פוטר בשנת 1951 על-ידי הנשיא הארי טרומן לאחר שהשמיע הצהרה פומבית אשר נגדה את המדיניות המוצהרת של הממשל. ועדת הסנט לנושאים צבאיים והוועדה ליחסי חוץ ערכו חקירה משותפת על הנסיבות שהביאו לפיטורו של הגנרל המוערך והגיעו למסקנה חד ערכית: "פיטוריו של גנרל מקארתור נעשו כחוק במסגרת הסמכויות של הנשיא, אך הנסיבות שהביאו לפיטוריו הם בחזקת הלם לגאווה הלאומית".

גם במדינות אחרות מקפידים על קו נוקשה ברור וחד האוסר אמירות פומביות של גנרלים בתחומים שאינם בסמכותם או שנוגדים את מדיניות הממשלה. כך, באוקטובר 1998 פיטר ראש ממשלת פקיסטן, נאוואז שריף, את הרמטכ"ל ג'האנגיר קאראמאט על הצהרה פומבית שנשא שנגדה את המדיניות של הממשלה שם.

דבריו של שר הביטחון בוגי יעלון, אשר דרש מהמפקדים לומר את "אשר על ליבם" גם אם הם חולקים בכך על עמדות רשמיות, יכולים היו להתקבל בהסכמה רחבה וראויה, אם רק היה יעלון מוסיף "כמובן רק בפורומים הסגורים של הצבא". אך מאחר שלא אמר זאת, ניתן היה לפרש זאת כהתרת רצועה בשל הסמיכות לאמירה הפומבית המטרידה של סגן הרמטכ"ל.

יעלון עוד יכול לתקן זאת, אך אם לא יעשה כך עלולה להיווצר פגיעה קשה בדמוקרטיה וברקמת היחסים שבין הצבא לבין ציבור האזרחים במדינה . זאת, כי הפרשנות המורחבת לדבריו של יעלון, היא כי למפקדים בצה"ל יש היתר להתנגד בפומבי להחלטות ממשלה בכל תחום שהוא, מה שעלול להוביל את המדינה להידרדרות שתסכן את המבנה הדמוקרטי שלה.