אמנם שיעור הקניות באינטרנט בישראל הוא עדיין שולי ביחס למדינות כמו בריטניה או ארה"ב - ולפי ההערכות עומד על פחות מ- 4% ממחזורי הרשתות - אבל אין ספק כי מדובר במגמה שנמצאת בצמיחה מתמדת, ולכן אין פלא שרשתות האופנה נכנסות בזו אחר זו לזירה המקוונת, לצד אתרים ייעודיים שנפתחים חדשות לבקרים.
השחקנית החדשה בזירה שונה מעט, והיא מציגה מעין קניון וירטואלי של רשתות ומותגים מהארץ ומחו"ל: חברת ביג המפעילה מרכזי קניות הכריזה כי היא נכנסת לתחום באמצעות פלטפורמת קניות דיגיטלית באתר שייקרא "BIG+", דרכו ניתן יהיה לרכוש מוצרי אופנה, מוצרים לבית, צעצועים, מוצרים למטייל, מוצרי אלקטרוניקה וכל מוצר שנמכר בקניוני הרשת, לצד מותגים בינלאומיים שלא נגישים לקנייה ישירה עבור הצרכן הישראלי - כשלא מדובר על יבוא מקביל.
האתר יעלה לאוויר בתחילת 2017, וכפי שמסביר סמנכ"ל ביג, חי גאליס, הוא מכוון גבוה. לשאלה האם אמזון היא המודל, הוא משיב כי "אנחנו מתכוונים להיתלות באילנות גבוהים, ואנחנו חושבים שבארץ אנחנו יכולים חזקים כמוהם, כשאנחנו מציגים פלטפורמה פיזית, כלכלית, שיווקית ופיננסית שתהיה משמעותית וחזקה בסחר האלקטרוני".
- האם הקניון הווירטואלי הזה יתחרה בחנויות הפיזיות בקניונים מהן מתפרנסת ביג?
"צריך לזכור שהדיגיטל צומח ויצמח גם אם לא נעשה כלום. מתוך סך עוגת הרכישות של הקונים אונליין, בישראל רק 18% מהקניות מתבצעות באתרים מקומיים, והיתר באתרים מחו"ל. בארה"ב, לעומת זאת, 70% מהקניות אונליין הן של אתרים מקומיים, ובאירופה 60%".
"לקונה הישראלי אין פלטפורמה מרוכזת אחת דרכה הוא יכול לקנות כל מותג - וכאן אנחנו נכנסים", אומר גאליס. "מרכזי הקניות יצטרכו לעשות עבודה אחרת בשביל לשמר את הלקוחות ויצטרכו לספק חוויית קנייה אחרת. תמהיל שוכרים צריך להתעדכן לכיוון בילוי ופנאי, ומי שלא יידע לעשות שינויים לאורך השנים - ייעלם, כמו שנעלמו כמה ענקיות מהעולם הקמעונאי בשנים האחרונות".
לדבריו, הפלטפורמה הפיזית של מרכזי הקניות תשמש לשירות איסוף הפריטים, מדידה, החלפה ושירות שלאחר הקנייה. במקומות שבהם לביג אין קניונים כמו תל-אביב, אומר גאליס, ייפתחו מרכזים יעודיים.
לפי גאליס, מדובר בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים במיזם, שיציג לראשונה מרכז קניות אונליין ומרכזים פיזיים הפועלים בסינרגיה ניהולית אחת. לדברי גאליס, ההשקעה כיום משקפת מבט לעתיד: "אנחנו מבינים שבטווח של 5-10 שנים קדימה אנחנו חייבים להיות חלק מזירת המסחר האלקטרוני, גם אם זה יבוא על חשבון המרכזיים הפיזיים. לא נוכל לעצור את זה. הילדים שלנו גדלים לתוך זה, ולכן אנחנו יוצרים פלטפורמה כזו".
הרעיון הוא שרשתות האופנה שירצו לקחת חלק במיזם ישלמו לביג עבור ניהול הפלטפורמה. את התחרות שתיווצר באתרים שמפעילות רשתות כמו קסטרו, למשל, רואה גאליס כמהלך מתבקש, כשאת המחירים "הרשתות יקבעו. נעבוד בשיתוף-פעולה על-מנת שהמחירים יהיו טובים".
עוד הוא מדגיש כי ניתן יהיה לשלב רכישה מכמה חנויות במקביל. "אני מאמין שכל מי שהוא רשת ממותגת שרוצה להיות פעילה בענף המקוון תהיה חלק מהפלטפורמה שלנו. נציג קונפיגורציה מסחרית שתהיה win-win לשני הצדדים. הצלחנו לעשות את זה ב-22 מרכזים בישראל בהם רוב השוכרים מרוויחים כסף, ואני משוכנע שגם בדיגיטל נצליח. המטרה היא שהחנויות ימכרו בדיגיטל הרבה יותר, כשאת הלוגיסטיקה אנחנו לוקחים על עצמנו".
מעבר לכך, בעתיד תנוהל מערכת של שילוח עד הבית/רכב באמצעות רחפנים. פתרון הרחפנים מפותח על-ידי כמה אתרים מובילים בעולם, והוא עשוי לפתור את בעיית ה"לאסט מייל", כלומר עלויות המשלוחים שמהווים מעמסה על אתרי האינטרנט המכירתיים. "המשלוחים עולים יותר מדי כסף", אומר גאליס, "ופתרון של רחפן עשוי להוזיל את עלות המשלוחים ב-90%, וגם לזה נגיע ברגע שהרגולציה תאפשר את זה".
ביג מרכזי קניות, בניהולו של איתן בר-זאב, עוסקת בהפעלת מרכזים מסחריים בישראל וארה"ב. החברה סיימה את שנת 2015 ברווח נקי של כ-309 מיליון שקל. נכון לסוף בדצמבר 2015 מחזיקה ומנהלת הקבוצה 54 נכסים בישראל וארה"ב: 50 מניבים, אחד בפיתוח ו-3 קרקעות. בישראל, בבעלות החברה 22 מרכזים מסחריים מניבים בשטח בנוי של כ-305 אלפי מ"ר ו-3 קרקעות לפיתוח עתידי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.