סימני השאלה סביב התנהלות משרד ארדינסט בתיק "אדמה"

כבר באוגוסט 2015 התריעה לקוחה בפני משרד עוה"ד ארדינסט בן-נתן על הפקדת כספי הנאמנות בחשבון בשליטת אורן קובי ■ כיצד הגיב המשרד המוביל? ■ ארדינסט בתגובה: "משרדנו פעל כנאמן בצורה המקצועית והאתית ביותר"

כ-20 מיליון שקל לפחות מכספי רוכשי האדמות החקלאיות, לקוחותיה של חברת א.ר. לוגיסטיק ("אדמה"), אמורים היו להיות מופקדים בחשבונות נאמנות, אך הופקדו בפועל בחשבונות החברה ע"י בעל השליטה אורן קובי.

זאת, עת שטובי משרדי עורכי הדין בישראל, אמורים היו להיות אחראים על ניהול חשבונות הנאמנות בהתאם להסכמים שנחתמו במשרדיהם. "כשל חמור", כינה השופט איתן אורנשטיין את התופעה והוסיף שמדובר בנושא שיהיה צורך לתת עליו את הדעת בעתיד. "עסקינן בסכום עתק של 20 מיליון שקל ותמהני הכיצד הדבר נעלם מעיני כל אלה שמעורבים בהסכמים, בדיקתם, ושמירת זכויות הצדדים לפיהם", כתב השופט והוסיף כי "מוזר בעיני שהדבר נתגלה אך בדיעבד".

ואכן, הדברים נודעו לכמה משרדי עורכי דין כבר לפני חודשים אחדים, במקרים מסוימים - אולי אפילו שנים אחדות. אף אחד מאותם משרדים לא חשב לפנות למשטרה, להתריע בפני הלקוחות העתידיים, וככל הנראה גם לא בפני משרדי עורכי הדין הבאים אחריהם, שקלטו את חברת הנדל"ן המפוקפקת - שמעלה בעשרות מיליונים מכספי לקוחותיה, כספים שמימנו בסופו של דבר את דירת הפאר של בעל השליטה אורן קובי ב-20 מיליון שקל ושאר מנעמים כמו רכישת בגדים במעל חצי מיליון שקל, חופשות בחו"ל בלמעלה מ-800 אלף שקל ועוד - הכל מכספי החברה, כספי הלקוחות.

את החברה ייצגו לאורך השנים כמה מהמשרדים המוכרים בישראל, ובהם שרקון-בן-עמי-אשר, ארדינסט בן-נתן, גולדפרב-זליגמן, הרצוג-פוקס-נאמן, עמר-ריטר-ז'אן ואחרים.

 

"סיבות שאין זה המקום לפרטם"

מי שידע על הטענות לחסרונם של כספי הנאמנויות ונטילתם ע"י בעל השליטה אורן קובי, לפחות מאוגוסט 2015, הוא עורך הדין נתנאל דויטש ממשרד ארדינסט בן-נתן. כך עולה מתכתובת שמופיעה בהליך שיזמה חברת הנאמנויות של משרד ארדינסט באוקטובר האחרון. מההליך עולה שאלה קשה - למי נאמנים הנאמנים, והתשובה העולה היא - כצפוי, שהם נאמנים מאוד - לעצמם.

באותו הליך שהוגש באוקטובר מסרה "ארדינסט נאמנויות" לבית המשפט כי "מסיבות שאין זה המקום לפרטן", החליט משרד ארדינסט להפסיק את ייצוגם של קובי וחברתו המפוקפקת - וביקש מבית המשפט לתת הוראות בקשר לשיקים וכספי נאמנויות שנמצאו בחזקת חברת הנאמנויות.

הלשון הרפה שבה מנוסחת הבקשה, אינה מסגירה באופן ברור מה שברטרוספקט נראה כמו איתות מוקדם. תחת ניסוחים עמומים, מסר משרד ארדינסט לבית- המשפט, שאורן קובי, נטל לידיו כספים שנועדו לחשבונות הנאמנות.

הפנייה של ארדינסט לבית המשפט נגעה ללקוחות "אדמה", שחתמו על הסכמים מול החברה לרכישת חלק בקרקע חקלאית במתחם "תא 3700" - קרקע חקלאית בצפון תל-אביב, המיועדת להפשרה. הקרקע הזו הניבה שלל תביעות נגד אדמה, חלקן נוגעות להטעיה של הלקוחות לגבי ההיתכנות ולוח הזמנים הצפוי להפשרת הקרקע - אך בכך לא עסקה פנייתו של המשרד לבית המשפט.

המשרד פנה לבית המשפט כדי להורות לו מה לעשות בכספים שדווקא כן הופקדו בחשבונות הנאמנות. ההסכם בין הלקוחות לחברה הורה, שאם לא תיחתם עסקה מול בעלי הקרקע, תוך 4 חודשים מיום החתימה על ההסכם בין הלקוחות לחברה - יושבו הכספים ללקוחות. אך מאחר שהחברה הייתה בעמדה כי אין להשיב ללקוחות את הכספים בטענות שונות, המשרד הציג "ניטרליות" מסוימת כאשר פנה לבית המשפט כדי שזה יורה לו - מה לעשות עם הכספים.

בשולי הבקשה שהגיש משרד ארדינסט מובא עניינה של רוכשת אחת - ש-700 אלף שקל מכספיה הועברו ישירות לחברה, במקום שיופקדו בחשבון הנאמנות להבטחת זכויותיה.

מהתכתובת שצירף המשרד עצמו להליך, עולה שהמשרד היה מודע לכך שכספים חסרו בחשבון הנאמנות - ולמרות זאת, לא מיהר להבטיח את זכויותיה של אותה רוכשת. המשרד לא התריע, לא פנה למשטרה, "לקח את הזמן" במשך שבועות לפני שהשיב למכתבים מעורך הדין ששכרה אותה לקוחה, ובהמשך, אפילו לא כתב בצורה חד-משמעית בבקשה לבית המשפט - כי נעשתה מעילה בכספי נאמנויות. לו היה עושה זאת, אולי היו ניצלים עוד כמה עשרות קורבנות חברת "אדמה", מהאסון הכלכלי שהמיתה עליהם ההתקשרות עם החברה.

למי להעביר את השיק?

הלקוחה המדוברת חתמה על הסכם מול "אדמה" במרץ 2015, לרכישת "זכות לדירה" (כלומר, קרקע חקלאית וחלום על דירה שלעולם לא תקבל), בתמורה לכמיליון שקל. עם החתימה על ההסכם, חתמה הלקוחה על כתב הוראות לנאמן מול משרד ארדינסט בן-נתן, לפיו הכספים יופקדו בידי המשרד ואם לא תצא העסקה לפועל, בתוך 4 חודשים, יושבו הכספים לידיה.

במהלך התקופה העבירה הלקוחה כ-300 אלף שקל לחשבון הנאמנות של המשרד. כ-700 אלף שקל הגיעו בתחילה לידי המשרד, אך הלקוחה משכה את הכספים ובהמשך מסרה אותם - בניגוד להסכם ובניגוד להסכם הנאמנות - לידי אורן קובי, כך שהכספים הופקדו בחשבון של חברתו.

יותר מארבעה חודשים לאחר החתימה על ההסכם, משלא נחתם הסכם בין אדמה לבין בעלי הקרקע, ביקשה הלקוחה לבטל את ההסכם. באוגוסט שלח עורך דינה, נאור וולף, מכתב למשרד ארדינסט. "משחלפו ארבעה חודשים ולא נחתם ההסכם... הנכם מתבקשים להעביר את על הכספים ששולמו, לידי מרשתי", כתב עו"ד וולף, תוך שהוא מגלה קולגיאליות יתרה ונמנע מלהעלות על הכתב את השתלשלות העניינים, שכללה את אי הפקדת הכספים בנאמנות.

"מרשתי מצאה לנכון שלא לפרט במכתב זה את כל ההשתלשלות, שכן ממילא חלפו כאמור 4 חודשים ממועד החתימה על ההסכם", שלח וולף רמז עבה למשרד ארדינסט.

חודש וחצי חלפו, והלקוחה או עורך דינה לא קיבלו מענה לפנייתם, למרות הטענה הקשה המשתמעת על כשלים לכאורה בניהול חשבון נאמנות. וולף נאלץ לשלוח תזכורת למשרד ארדינסט. "טרם התקבלה כל תגובה מטעמכם וממילא לא הושבו הכספים", הזכיר עו"ד וולף, והפציר בעורכי הדין שישיבו את כספי לקוחתו לאלתר.

ב-24 לספטמבר התקיימה שיחת טלפון בין עו"ד וולף לבין עו"ד נתנאל דויטש ממשרד ארדינסט, שבסופה שלח וולף מכתב נוסף. מהמכתב עולה כי משרד ארדינסט קיבל מאורן קובי שיק לפקודת חברת הנאמנויות על סך 700 אלף שקל, תחליף לכספים שנטל קובי מן הלקוחה בניגוד להסכם, אותם הפקיד כאמור בחשבון החברה.

בשיחת הטלפון, כך עולה מהמכתב, הובהר לעו"ד וולף כי משרד ארדינסט מתכוון לפנות לבית המשפט במקום להעביר את תמורת השיק לחשבון הנאמנות וממנו היישר לידי הלקוחה. עו"ד וולף טען במכתב כי כתב ההוראות לנאמן חל על השיק שמסרה "אדמה" - ולפיכך על המשרד להעביר את תמורת השיק לאלתר לידי לקוחתו, יחד עם 300 אלף השקלים הנוספים שכן הופקדו בחשבון הנאמנות.

אך עו"ד דויטש ממשרד ארדינסט השיב לוולף עוד באותו היום, כי "בניגוד לטענתך, אין בכתב ההוראות לנאמן, הוראות כלשהן ביחס לשיקים שמסרה החברה" (להבדיל מהשיק המקורי שאמורה הייתה הלקוחה למסור לפקודת חברת הנאמנויות) ומסביר שלשם חילוט השיק - נדרשת הסכמת שני הצדדים או הוראה מבית המשפט.

במכתב הבא - מה-27 לספטמבר - החריף עו"ד וולף את הטון וחשף טענה קשה מאוד כלפי משרד עורכי הדין הנודע, "כידוע, חברת הנאמנות של משרד ארדינסט היא זו שהעבירה לחברת 'אדמה' את השיקים המקוריים שהועברו לחברת הנאמנויות ע"י מרשתי", כלומר - לפי הטענה, מישהו במשרד ארדינסט נתן יד להעברת כספים מכספי הנאמנויות לידיו של קובי.

במכתב החוזר, עו"ד דויטש מארדינסט מבהיר שוב כי פניו לביהמ"ש, ומכחיש באופן כללי את "שלל הטענות העובדתיות והמשפטיות חסרות הבסיס", כדבריו, במכתבו של וולף.

אך בכך לא תמה לכאורה ההתנערות של משרד עורכי הדין מגורלה של הלקוחה שהפקידה אצלו כספים בנאמנות. לאחר שבפברואר הורה בית המשפט לנאמנים לממש את אותו שיק בסך 700 אלף שקל שמסרה החברה לפקודת חברת הנאמנויות, ולהפקיד את התמורה בקופת בית המשפט, התברר כי השיק חזר לאחר ש"ניתנה הוראה לביטולו".

"ארדינסט נאמנויות" ביקשה מבית המשפט, "לתת הוראות למסירת ההמחאה למי שיראה לנכון, על מנת שחברת הנאמנויות תוכל לסיים את תפקידה כנאמן". כלומר - משרד ארדינסט לא ראה את עצמו כאחראי לוודא שאכן מתקבל כסף בעקבות השיק שנמסר לו - תחליף לכספים החסרים בחשבון הנאמנות שניהל. המשרד ביקש להתנער מהליכים לגביית השיק, שנמסר לו מתוקף תפקידו כנאמן.

השופטת רות לבהר-שרון דחתה את בקשת המשרד, בהחלטה קצרה. "העובדה שהשיק חולל, אינה מצדיקה לשחרר את חברת הנאמנויות מן הנאמנות", ציינה, והטילה על משרד עורכי הדין הנכבד הוצאות משפט לטובת הלקוחה. כפי שכתב השופט אורנשטיין לאחרונה - סביר שהפרטים סביב תפקוד הנאמנים בסיפור הזה, עוד יתבררו.

תגובת ארדינסט: "התעורר בנו חשד כי ייתכן שלא מדובר רק בתקלה"

ממשרד ארדינסט בן-נתן נמסר: "משרדנו ייצג את אדמה בשלוש עסקאות בלבד. ייצגנו את החברה ולא את לקוחותיה. כך גם לגבי הלקוחה שבעניינה נשאלנו. הלקוחה הייתה זו שהורתה לחברת הנאמנות של משרדנו כי תחזיר לה שיקים שהופקדו בידיה לפקודת חברת הנאמנות ('למוטב בלבד'), והיא זו שבחרה, מאחורי גבנו, לתת שיקים אחרים במישרין לחברת אדמה. דברים אלה כלולים בתצהיר שהגישה הלקוחה לבית המשפט.

"רק לאחר פירעונם של השיקים דרשה הלקוחה מאדמה, כי זו תעניק לה בטוחה חלופית, וחברת אדמה הפקידה בידי חברת ארדינסט נאמנות שיק על-סך 700 אלף שקל. ללקוחה הובהר כי השיק אינו מהווה בטוחה הולמת וכי אין ביטחון כי ייפרע.

"העובדה כי בעסקאות מסוימות התברר, בדיעבד, כי קונה או שניים שהתקשרו עם אדמה בחרו מטעמיהם ולא בידיעתנו להפקיד שיקים משוכים לפקודת אדמה, נודעה לנו רק בדיעבד ומבלי שהיתה לנו כל דרך לדעת על כך בזמן אמת. זאת, משום שבמספר לא מבוטל של מקרים בהם קונים חתמו על מסמכי העסקה, הם ניתקו קשר לאחר מכן, לא הפקידו שיקים בנאמנות ואף לא הודיעו למשרדנו על ביטול העסקה.

"קודם לסיום הקשר עם אדמה, הצלחנו להביא לכך כי הכספים הושבו לקונים, אף אם אלה שולמו, מבלי ידיעתנו, במישרין לאדמה. היוצא היחיד מן הכלל בעניין זה, הינו המקרה הנדון.

"כאשר התעורר בנו חשד כי יתכן שלא מדובר רק בתקלה (למרות עמדתה החולקת של אדמה בעניין) הפסקנו את ייצוג אדמה לאלתר ופנינו לבית המשפט לקבלת הנחיות. משרדנו פעל בנסיבות העניין בצורה מקצועית וראויה".