יוסף גרינפלד פושט הרגל מנסה להתרומם מהקרשים

הסדר הנושים שמציע איש העסקים יוסף גרינפלד לנושיו, שלהם הוא חייב מאות מיליוני שקלים, "אינו כולל כל סוג של תרומת בעלים, והוא נועד לאפשר לגרינפלד להמשיך בשגרת חייו באין מפריע, להמשיך להחזיק במניות קרדן אן.וי וקרדן יזמות, שלמעשה לא ימומשו, להמשיך לגור בדירת המגורים במגדלי אקירוב בתל-אביב ואפילו לא לשתף את נושיו בהכנסותיו" - כך טוען המנהל המיוחד לנכסיו, עו"ד עופר שפירא, במסגרת תסקיר שהגיש בעניין הצעת הסדר הנושים.

גרינפלד, בעבר מעשירי ישראל, מבעלי השליטה בקבוצת קרדן ובעבר יהלומן בולט, נקלע לחובות בסכום של יותר מ-300 מיליון שקל - מתוכם יותר מ-100 מיליון שקל לכל אחד מהבנקים הפועלים ולאומי, 27 מיליון שקל לבנק אגוד ועוד עשרות מיליונים בתביעות חוב נטענות לנושים שונים, בהם בני משפחתו.

עד למשבר הכלכלי העולמי ולמשבר הנדל"ן המזרח-אירופי שבא בעקבותיו, היה שווי מניותיו של גרינפלד בקבוצת קרדן מעל 2 מיליארד שקל. הצניחה החופשית בערך המניות הביאה לכך שחובותיו לבנקים עולים על שווי הבטוחות - עיקרן המניות - ולאחר צו כינוס הוא עומד לפני הכרזתו הרשמית בעוד מספר ימים כפושט-רגל.

גרינפלד מצוי בהליך של פשיטת-רגל זה יותר משנה, ובעבר ניהל משא-ומתן מול עו"ד שפירא, שהגיש את בקשת פשיטת-הרגל בשם בנק לאומי ובהמשך מונה למנהל מיוחד לנכסיו.

עו"ד שפירא טוען שוב ושוב כי גרינפלד מקיים עמימות לגבי מצבת נכסיו ומציע הסדרי נושים, שמקורותיהם הכספיים אינם ברורים ולוקים בהסתרה. גרינפלד אינו חולק על כך שאת מרבית חובותיו נושיו ייאלצו למחוק, אך עורך דינו, אביחי ורדי, מציג את ההסדר המוצע כ"אופציה העדיפה" מבחינת הנושים.

לפני 5 ימים הגיש גרינפלד את הצעת הסדר הנושים העדכנית שלו. עיקריה הם - פדיית השיעבודים על מניות קרדן יזמות, במסגרת עסקה מול שותפיו לשליטה בקבוצת קרדן, ובהם משפחת עיני, ומימוש החזקותיו המשועבדות בקרדן אן.וי, חלקן במסגרת עסקה עתידית מול גורם שלישי במחיר גבוה יחסית לערך השוק היום - רוב התמורה תלך לבנקים לריצוי החובות המובטחים במניות.

פדיית השיעבודים בסך 31 מיליון שקל על מניות קרדן יזמות הציבורית (20% מן המניות) תיעשה על-ידי "קבוצת משקיעים" שזהותם לא הובהרה לחלוטין במסגרת הבקשה, אך ממסמכים שצורפו לה עולה מעורבותה של משפחת עיני (צורף מכתב מחברת המזרח שעליו חתום דוד עיני, המנכ"ל). נזכיר כי קבוצת המזרח רכשה בימים האחרונים את השליטה בחברת הרכב UMI מהחברה.

אותה קבוצת משקיעים, לפי תנאי ההסדר המוצע, אף תעניק לגרינפלד הלוואה בסך 10 מיליון שקל כנגד שיעבוד מחדש של המניות לטובת המלווים. זאת, במסגרת הלוואה המירה שבעתיד יוכלו לבחור המשקיעים אם להמיר אותה במניותיו של גרינפלד בקרדן יזמות.

בנוסף, ככל שערך מניית קרדן יזמות יעלה, מתחייב גרינפלד לשלם בעוד 5 שנים סכום של עד 7 מיליון שקל, או עד 33% משיעור עליית הערך מעל למחיר של 1.6 שקלים למניה.

הפועל היוצא של ההסדר הוא שגרינפלד מבקש לאשר מתווה שמתיימר "להשיבו לחיים" כאיש עסקים; ובתסריט מסוים - יאפשר לו להמשיך ולהחזיק בחלקו בשליטה בקרדן יזמות. לדברי גרינפלד, ההסדר משקף ערך של 2 שקלים למניה, וזאת בעוד מחיר המניה כיום נע סביב 1.5 שקלים, אך כפי שנראה בהמשך, המנהל המיוחד (עו"ד שפירא) חולק על הטענה הזו.

חובות לקרובי משפחה

סעיף נוסף בהסדר המוצע עוסק בדירת המגורים היוקרתית של בני הזוג גרינפלד במגדלי אקירוב בתל-אביב, המורכבת משתי דירות רשומות שחוברו להן. בנוסף לטענות שחלק מן הזכויות בדירה שייכות לג'ורג'ט גרינפלד, רעייתו של יוסף, הדירה ממילא משועבדת במלואה לבנק אגוד בסכום הנתון במחלוקת בינו לבין עו"ד שפירא.

אם לקבל את גרסת הבנק - גובה השיעבודים הנוגעים לדירה הוא עד 30 מיליון שקל, סכום שלפיו לא צפוי החזר לקופת תיק פשיטת-הרגל עם מכירת הדירה; לגרסת שפירא, סכום החוב המובטח באמצעות הדירה הוא כ-18 מיליון שקל, ומכאן שצפוי החזר של מיליונים (12 מיליון שקל ליתר דיוק) לקופה הכללית, לאחר המכירה. ואז תישאל שאלה נוספת - אם 6 מיליון שקל מתוך הסכום הזה מגיעים לג'ורג'ט גרינפלד, אם לא.

כך או כך, גרינפלד הציע "לפדות" את יתרת הזכויות בנוגע לדירה (שמעבר לשיעבודים לטובת בנק אגוד) ב-3 מיליון שקל, ממקור שאינו מצוין בבקשה. אולם עורך דינו אביחי ורדי מבהיר כי מדובר בכספים שהעמידה משפחתו של גרינפלד.

גרינפלד מציע בנוסף לתת 800 אלף שקל מקופת הפנסיה שלו (כמחצית מיתרת הזכות בקרן) וכן סכום חודשי קבוע של עשרות אלפי שקלים, חלק קטן יחסית מהשכר שיקבל מתוקף תפקידיו בקבוצת קרדן.

לפי שעה, בנק הפועלים נוטה לשקול ברצינות את הצעת גרינפלד ותומכים בה חלק מהנושים האחרים (חלקם בני משפחתו של גרינפלד). אולם, בנק לאומי מתנגד להצעה, כך שאין לגרינפלד יכולת לאשרה באסיפת הנושים, משום שנדרש רוב מייצג של 75% מהחובות, וללאומי יש יכולת למנוע את המהלך. עם זאת, גרינפלד עשוי לפנות לבית המשפט כדי לנסות לכפות על לאומי את ההסדר.

המנהל המיוחד, עו"ד שפירא, מתנגד להסדר. לדבריו, "חלק ממקורות ההסדר (אותה קבוצת 'משקיעים' - ג' מ') נותרו מעורפלים", ובלאו הכי האסמכתא שהציג גרינפלד לנכונות אותה קבוצת משקיעים חיצוניים לחתום על ההסדר היא מסויגת ולא סופית.

באשר למניות קרדן אן.וי, המנהל המיוחד מפרט, כי גרינפלד מחזיק בכ-17.5% מהמניות, כאשר כמעט כל המניות משועבדות לבנקים. באשר לשברי האחוז שאינם משועבדים לבנקים, טוען המנהל המיוחד, שההסדר שותק לגבי גורלם, ומבהיר כי לא ראוי יהיה להותיר את המניות בידי גרינפלד.

לדברי שפירא, "הגם ששווי המניות בימים אלו אינו גבוה, נראה בלתי הולם להותיר בידיו של גרינפלד מניות, במקום לאפשר את מימושן וחלוקת תמורתן בין הנושים".

כמו כן, שפירא מציין כי ההסדר שמציע גרינפלד כולל רכיב של "התחייבות גורם עלום כלשהו, לרכישת עשירית מהמניות של קרדן אן.וי המשועבדות לבנקים... בעוד לא הוצגו בפני הנושים פרטי ההסכמים עם המשקיעים".

לגבי ההחזקות בקרדן יזמות (כ-20%), כמעט כל המניות משועבדות לבנקים ולנושים מובטחים אחרים, לכאורה, אך לטענת המנהל המיוחד, ייתכן כי השיעבוד של כ-0.5% ממניות החברה לבנק אגוד, יתייתר. זאת, בשל השיעבודים גם על הדירה של גרינפלד, שעשויים לכסות את החוב לבנק אגוד, כך שגם מימוש חלק זה במניות עשוי להביא תמורה לקופת הנשייה.

שפירא טוען עוד כי שיעבודם של כ-3.85% ממניות החברה לטובת חברה בשליטת אלאן איצקוביץ, קרוב משפחתו של גרינפלד, הוא בר-ביטול, ולכן הצעתו של גרינפלד "לפרוע" את החוב הזה מתעלמת מן "התרחיש הסביר" של ביטול החוב בידי בית המשפט והכנסת המניות בשווי כ-11 מיליון שקל לקופת הנשייה.

באשר לדברי גרינפלד בהסדר, שהצעתו בקשר לקרדן יזמות משקפת ערך של 2 שקלים למניה, כותב המנהל המיוחד כי "הצעת החייב כלל אינה מדברת על מימוש המניות וברור שאין משמעות לאמירה שהצעתו משקפת תמורה של 2 שקלים".

הזוג מבקש מהנושים אמפתיה

בעניין דירת המגורים, עו"ד שפירא מזכיר כי אם יתקבלו עמדותיו, שלפיהן הדירה כולה שייכת לגרינפלד (ואינה שייכת בחלקה לאשתו), וגובה השיעבוד לבנק יגוד הוא 18 מיליון שקל בלבד - מימוש הדירה צפוי להשיא כ-12 מיליון שקל לקופת הנשייה.

המנהל המיוחד שיגר עקיצה לכיוון גרינפלד, על כך ש"לא פירט מה המקור הכלכלי לתשלום של 3 מיליון שקל לקופת ההסדר (לפדיית הזכויות בדירה - ג'מ'), והיעדר הסבר עלול להעלות תהיות ושאלות בדבר היקף הכספים העומדים לרשות בני-הזוג גרינפלד ומקורם".

באשר לזכויות הפנסיה של גרינפלד, המנהל המיוחד ציין כי גרינפלד מציע לשתף את נושיו רק ב-800 אלף שקל מתוך 1.6 מיליון שקל שבחשבונותיו, וזאת "תוך ציון שסכום זה אף יהיה כפוף לתשלום מס". לדעת המנהל המיוחד, "ניתן היה לצפות מגרינפלד במסגרת הסדר להעמיד את כל היתרות שברשותו לטובת נושיו".

בסיכום התייחסותו כותב עו"ד שפירא כי "קיימת ציפייה שאדם שאינו מסוגל לכסות את חובותיו, יעמיד את כל מה שיש לו לרשות נושיו, ואף יתאים את עצמו ואת אורח חייו למצב שאליו נקלע, בבחינת 'והצנע לכת'. ההסדר המוצע אינו עומד בסטנדרטים אלה... ההסדר אינו מציג תרומת בעלים, ומשקף יותר מכל רצון של החייב ואשתו להמשיך בשגרת חייהם באין-מפריע".

שפירא מדגיש כי אשתו של גרינפלד הגישה בעצמה תביעת חוב בהליך בסך 20 מיליון שקל, וציין כי "בני הזוג מבקשים מן הנושים לגלות אמפתיה למצבם ולהסכים ל'תספורת' של 95% מן החובות, שעה שהם עומדים על שמירת נכסים ומקורות כספיים שיאפשרו להם המשך חיי פאר, באין-מפריע".

"נקמנות איננה שיקול באישור הסדר נושים"

עו"ד אביחי ורדי, המייצג את יוסף גרינפלד, מסר בתגובה: "תוצאות האסיפה היו משביעות-רצון מבחינת גרינפלד, בהתחשב בעובדה שהמנהל המיוחד גיבש את עמדתו השלילית מנימוקים, שלהבנתנו אינם אובייקטיבים. בנק הפועלים תמך בהסדר, ובנק אגוד השאיר את תגובתו לשלב מאוחר יותר. אנחנו עמלים על השגת הסכמות גם מול בנק אגוד ומקווים שיתמוך במהלך.

"יש לזכור כי לבית המשפט יש סמכות לאשר הסדר גם ברוב של למעלה מ-50% בנסיבות מסוימות, ואנחנו מצויים בסביבת הרוב הזו.

"יש לזכור כי גרינפלד העביר במהלך השנים את רוב רכושו האישי לטובת הבנקים הנושים, כולל נכסים של משפחתו, עוד לפני שננקטו הליכים כלשהם, וזו עובדה בעלת משמעות רבה המובאת בפני בית המשפט. האלטרנטיבה הטובה ביותר העומדת בפני הצדדים היא קבלת ההסדר. נקמנות אינה פרמטר שיש להתחשב בו במסגרת שיקול-הדעת באישור הסדר נושים".