צו פירוק לחברת אדמה; השופט לאורן קובי: "אל תעשה פעולה שום פעולה ברכוש"

בסיומו של הדיון שנערך הבוקר (ב') באולמו של הנשיא הטרי של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, איתן אורנשטיין, נקט השופט צעד חריג. לאחר שנתן צו פירוק לחברת "אדמה", צווים המקפיאים את פעילות החברות הקשורות וצווים נוספים האוסרים על אורן קובי ואמו, סימה דן, למכור את רכושם - העמיד אורנשטיין את קובי מול כל באי האולם, כפי שעושה מורה לילד נזוף.

"אדון קובי, תעמוד רגע", אמר השופט. "אני מזהיר אותך שלא תעשה שום פעולה ברכוש שלך - שום פעולה. אם תעשה פעולה, זה יעבור למישור הפלילי. אני מקווה שאתה מבין את מה שאני אומר לך. אתה יכול לשבת".

בפתח הדיון מסר המנהל המיוחד (שמונה בתום הדיון למפרק החברה), עו"ד חגי אולמן, נתונים מדאיגים על פוטנציאל ההעמקה של בור החובות של החברה, העומד נכון להיום על לפוחת 45 מיליון שקל וככל הנראה יתגלה כעמוק הרבה יותר.

במרכז הדוח שהגיש אתמול (א') עו"ד אולמן לבית המשפט עומדת מעילת ענק לכאורה בעשרות מיליונים מכספי חשבונות הנאמנות של לקוחות "אדמה", רוכשי קרקעות חקלאיות שסברו כי הם רוכשים "זכות לדירה". מדובר במעילה שמימנה לכאורה את מסע הקניות הענק של קובי, שכלל דירות פאר, רכבי פאר (לו ולאמו), שעונים, עטים ומה לא - בסך כולל של 35 מיליון שקל לערך (נכון לתמונת המצב שנחשפה עד היום).

עו"ד אולמן אמר בפתח הדיון: "פעלנו בצוות רחב, עם יועצים מתאימים, בניסיון להתחקות אחר נכסי החברה מכל זווית אפשרית. פגשנו נושים, בעלי דין, בעלי קרקעות, עובדים בחברה, בעל החברה, רואי החשבון ועוד. נדמה לי שלמרות שרק שבוע חלף, התמונה ברורה - יש למעלה מ-100 רוכשים שלגביהם או שאין בכלל קרקע או שיש קרקע אך התמורה שולמה רק בחלקה. יש רוכשים נוספים שביטלו עסקאות, וכספם לא הוחזר. יש עוד רבים שבכלל לא מודעים לכך שעוד יספגו את גלי ההדף, שכן זכויות לא נרשמו לטובתם, ויש קושי בגלל עמדת רשות המסים. לפי הרשות, שיטת הפעולה של אדמה מהווה מכר ולא תיווך כעמדת החברה - ואז יש קושי בהשלמת העסקאות שלא שולם בגינן מס רכישה. בנוסף, עשויה להיווצר חבות משמעותית חדשה לרשות המסים".

בהמשך ציין אולמן כי "יש עוד רוכשים רבים שלטענתם החברה התחייבה לשלם עבורם את מס הרכישה - הסכומים הללו לא נכללו במסת החובות שהוצגה עד כה, וגם לא הספקנו לכלול את זה בדוח שהוגש". 

"שטיפת מוח" 

באשר לשיטת הפעולה של "אדמה", חזר אולמן על עיקרי דבריו בדוח. "הרוכשים עברו רמה כזאת או אחרת של שטיפת מוח", אמר. "הם הובאו למשרדים מפוארים, הוצגו להם מסמכים שקריים, כולל בורשורים של משרדי עורכי הדין וכן מסמך עלויות שקרי. השיטה הזו גרמה לכך הרוכשים חשו מוגנים לחלוטין - אבל אפילו לא רוכש אחד מבין אלה שפגשנו לא יוצג על-ידי עו"ד מטעמו".

אולמן הוסיף כי ופירט כמה חריג האופן שבו בוצעו העסקאות מול לקוחות אדמה, כמה מופקרים נותרו הרוכשים. "כל מה שהיה לרוכשים הוא הסכם שיווק. כמעט בלתי נתפס שרוכש משלם מיליון שקל, כשכל מה שיש לו ביד הוא 4 עמודי הסכם. הדבר היחיד שאמור היה להבטיח אותו היה הנאמנות, אך הכסף הלך בפועל לחברה. שיטת העבודה בחברה, ההנחיה הברורה של המנהלים הייתה שהכסף יגיע ישירות לחשבון החברה ולא לנאמנות. יש בין 10% ל-15% מן הכספים שאמורים היו להימצא בחשבונות הנאמנות".

בשלב זה, שב השופט אורנשטיין על השאלות הקשות שהעלה כבר בדיון הקודם: "עורכי הדין שחתמו על ההסכמים, מדוע לא ביקשו לקבל את כספי הנאמנות עם החתימה על ההסכם?". לרגע היה נדמה כי עומדת לשופט על קצה הלשון שורת המחץ של מפרק אחר שמינה לא מזמן - אמירתו של עו"ד איתן ארז, מפרק קבוצת אור סיטי של ענבל אור, אודות "ריענון פוליסות האחריות המקצועית של עורכי הדין".

אולמן, כך היה נדמה, לא שש לספק אמירות חורצות על עמיתיו למקצוע: "התשובה היא שהכספים נגבו לפני שהלקוח פגש את עורכי הדין".

עם זאת, הוא ציין בהגינות כי "במקרים מסוימים, הרוכשים אכן נתנו צ'קים לטובת החברה (ולא לטובת חשבונות הנאמנות שניהלו עורכי הדין - ג'מ') במעמד החתימה" (כלומר - בנוכחות עורכי הדין - ג'מ'). מקרה שבו עלתה טענה ברוח זו - מסירת צ'ק ישירות לחברה לנגד עיניו של עורך דין ממשרד גולדפרב-זליגמן - פורסם ב"גלובס" בשבוע שעבר. משרד גולדפרב הכחיש שכך אירע.

אורנשטיין המשיך והקשה: "אבל עורך הדין יודע שהכסף אמור להיות מופקד אצלו בנאמנות - אז איפה הכסף?".

אולמן השיב: "לא נעשתה בדיקה מעמיקה עדיין בעניין הזה. כאשר בוצעו עסקאות לרכישת קרקע - אז החברה השלימה מקופתה את הייתרה, אבל בפועל עסקאות רבות לא הושלמו".

דבריו של אולמן מרמזים על מודעות מלאה של עורכי הדין (אולמן לא פירט מאיזה משרד) לחסרונם של כספי הנאמנות. שכן עורכי הדין נדרשו להשלמת הכספים כאמור על-ידי החברה - ובוודאי שמו לב שכספי הנאמנות שבקופתם לא הספיקו כדי לשלם את התמורה בעסקה.

באשר לחברה סיכם אולמן כי "שיטת הפעולה של החברה כולה טבלה במירמה, הרוכשים שנמצאים פה יכולים לבחור איפה כספם - או במזרטי, או בריינג'רובר, או באמנות שרכש קובי, או בדירה באקירוב - אבל אין ספק שהכספים הללו נמשכו שלא כדין על-ידי אורן קובי".

"הברחת נכסים ברורה" 

קובי נדרש להגיש לבית המשפט בימים האחרונים פירוט על נכסיו, וכמו שעשה בעבר, מסר פירוט רק על נכסי הנדל"ן שלו - פורטפוליו מרשים של 6 דירות ב-40 מיליון שקל - עם שווי נטו של כ-21 מיליון שקל בניכוי חובות.

"התצהיר שקרי ומתעלם מן המטלטלין", טען המפרק אולמן. "אין שום סיכוי בעולם שאורן קובי יכול לטעון שאין בידי נכסי מטלטלין. הוא גם מחזיק ב-3 חברות בחו"ל - אחת באיי הבתולה ועוד שתי חברות באי דומניקה שהוא אישר שהוא מחזיק, וכל זה לא מופיע בדיווחיו לבית המשפט".

אולמן חזר על דברים שטען בדוח אתמול, לפיהם אורן קובי נטל מחשב כלשהו ממשרדי החברה בימים האחרונים.

באשר לאפשרות של הברחת נכסים, עו"ד אולמן פירט כי "בחודשים האחרונים אורן קובי משלם סכומי-עתק מן החברות לגופים שונים. בין היתר, הוצאת משכורת שמנה לאמו של קובי (שאינה עובדת בחברה - ג'מ'), סכומים לחברות קשורות והעברות פרטיות תמוהות שמשתקפות מהכרטסות, לאורן קובי עצמו. כל זה קורה בטווח הזמן של 3 חודשים לפני שהגיש את בקשת הקפאת ההליכים לבית המשפט - יש פה הברחת נכסים ברורה.

"לכן יש לראות בכל נכסיו האישים של קובי נכסים של החברה. אין ספק כי החברה היא נושה של אורן קובי בעשרות מילוני שקלים, ולקובי אין מספיק מקורות להשיב את הכספים לחברה - מכאן שהוא עצמו פושט-רגל וחדל פירעון".

בנוסף טען המפרק כי "אין מקרה יותר קלאסי להחלת הסעיפים של 'ניהול עסק במירמה', ולכן יש להטיל עליו את מלוא חובות החברה".

לגבי החברה הזרה של קובי (שקיומה נחשף לפני כשבועיים ב"גלובס"), זו המפעילה את פלטפורמת המסחר באופציות הבינאריות, טען אולמן כי "החשבונות רוקנו, וכספי החברה הועברו לחשבונות בישראל. ישנם אנשים שיושבים עכשיו מול מסכי מחשב במקומות שונים בעולם, ורואים יתרת חשבון בחשבון המסחר שלהם - אבל למעשה החשבון ריק - כל האנשים הללו יהיו נושים בתיק שלנו כאן". 

 הדירות של אורן קובי

"דוח מתלהם" 

עו"ד אודי גינדס, המייצג את אורן קובי, החל לטעון בהמשך ואמר כי "מדובר בדוח מתלהם ומלא סתירות ומניפולציות. תיאור הלקוחות כצאן לטבח המובלים למשרד גולדפרב-זליגמן כשהם מהופנטים - בכל הכבוד".

גינדס לא הספיק להשלים את המשפט, עד שהשופט קטע את דבריו. אורנשטיין: "נטרל את הביטויים הללו - אני רוצה לעסוק בשאלה פשוטה - איפה כספי הרוכשים?".

גינדס השיב: "לא כתבנו שהכול תקין, שזו חברה שנהגה בממשל תאגידי מושלם. אמרנו שהיו כשלים, אבל אנחנו מסתכלים קדימה. אנחנו מציעים לרפא את הנזק באמצעות הנכסים האישיים של מר קובי. הדוח אינו מציע תוכנית עבודה, ואין תוכנית שכזו, בבקשת ההקפאה שהגשנו מוצעת תכנית".

אורנשטיין קטע שוב את דברי עורך הדין - "ההצעה שלכם לא מעשית", אמר. "צריך לזכור שאפשר לממש את הנכסים גם בהליך של פירוק". בהמשך ציין כי "גם אם יידרש להשלים עסקאות - גם בפירוק, יש את האפשרות הזאת".

בתום הדיון נתן אורנשטיין את ההחלטה על הפירוק. "אין חולק שהחברה הגיעה לחדלות פירעון, ובהיעדר מימון להליך חדלות הפירעון, אין מנוס אלא להורות על סיום הליכי הקפאת ההליכים ומעבר להליכי פירוק. אני ממנה את עו"ד אולמן כמפרק זמני לחברה".

אורנשטיין הרחיב את הצווים הזמניים בעניין החברות הקשורות וכן לגבי נכסיו של קובי עצמו, והבהיר כי הם כוללים כל סוג של נכס - "בין נדל"ן בין מיטלטלין". אורנשטיין החיל את הצו גם על נכסי אמו של קובי - סימה דן.

באותו מעמד, כאמור, העמיד השופט את קובי ונזף בו, כמו שמורה עושה לתלמיד שהתחצף. 

.