היצוא הישראלי ממשיך להתרסק גם ברבעון השני: מנתונים מעודכנים לסוף אפריל שמפרסמת היום (ג') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי יצוא הסחורות ירד בפברואר-אפריל 2016 ב-21.7% בחישוב שנתי, בהמשך לירידה של 13.7% בשלושת החודשים הקודמים.
יצוא ההיי-טק של ישראל נחתך בשליש (32.1%) בפברואר-אפריל, לעומת ירידה של 22.7% בחודשיים הקודמים. יצוא השירותים (ללא סטארט-אפים) ירד בפברואר-מארס 2016 ב-4.1%, לאחר עלייה של 1.3% בחודשיים הקודמים.
נקודת האור היחידה הייתה דווקא התיירות לישראל, שעדיין לא חזרה לרמות הפעילות שלפני מבצע "צוק איתן" בקיץ 2014: יצוא שירותי תיירות עלה בפברואר-מארס 2016 ב-6.3%, לאחר עלייה של 0.9% בחודשיים הקודמים. מספר לינות התיירים במלונות התיירות עלה בפברואר-אפריל 2016 ב-4.4% בחישוב שנתי, לאחר יציבות בחישוב שנתי בשלושת החודשים הקודמים. בנוסף, מספר לינות הישראלים בבתי-מלון עלה בפברואר-אפריל 2016 ב-7.9% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 9.2% בשלושת החודשים הקודמים.
לעומת זאת, יצוא השירותים העסקיים ירד בפברואר-מארס 2016 ב-6.7%, לאחר עלייה של 1.9% בחודשיים הקודמים. יצוא שירותים עסקיים מהווה כשני שלישים מסך יצוא השירותים וכולל תכנה ומחשוב, מחקר ופיתוח, שירותי תקשורת, שירותי הנדסה ושירותי טכנאים, פרסום, תמלוגים, בינוי, מסחר ועוד.
תמונת המצב הקודרת ביצוא הישראלי, האחראי לכ-35% מהתוצר של המשק, הביאה אתמול (ב') את בנק הפועלים להודיע כי הוא חותך את תחזית הצמיחה של המשק ל-2016 מ-2.8% ל-2.2%. היועץ הכלכלי הראשי של הבנק, פרופ' ליאו ליידרמן, אמר אתמול בראיון ל"גלובס" כי היצוא הישראלי נפגע באופן יחסית גבוה בגלל הישענותו על תחומים הסובלים מחולשה עולמית כמו תרופות והיי-טק.
ליידרמן קרא לצמרת הכלכלית בירושלים לבחון מחדש את ההנחות התקציביות שעליהן מבוסס התקציב הדו-שנתי שיוגש בקרוב לאישור הממשלה. גורמים באוצר טענו כי הורדת תחזית הדירוג נובעת ממניעים זרים הקשורים בצעדי שר האוצר להגבלת שכר הבכירים במערכת הבנקאית.
אל מול קריסת היצוא מצביעים נתוני הלמ"ס על המשך הפעילות הכלכלית החזקה בתחומים אחרים, ובראשם הצריכה הפרטית, שאחראית למלוא צמיחת המשק ברבעונים האחרונים.
סך הרכישות של צרכנים פרטיים בכרטיסי אשראי עלה ב-8.3% בחישוב שנתי בפברואר-אפריל 2016, בהמשך לעלייה של 10.7% בשלושת החודשים הקודמים.
מדד פדיון המסחר הקמעונאי, שהוא אינדיקטור לביקוש בשוק המקומי, עלה ב-10.9% בחישוב שנתי בחודשים פברואר-מארס 2016, בהמשך לעלייה של 2.0% בחישוב שנתי בחודשיים הקודמים.
14 מיליארד שקל ב-2017 ו-22 מיליארד שקל ב-2018 אלה הבורות התקציביים שעימם נדרש האוצר להתמודד במסגרת התקציב הדו-שנתי שיוגש לאישור הממשלה, כך עולה מנתונים מעודכנים שהציגו היום הכלכלן הראשי ואנשי אגף תקציבים בישיבת הממשלה.
הנומרטור או מסגרת ההתחייבויות הרב-שנתית הוצגה היום לראשונה לממשלה בעקבות יישום החלטת ממשלה מאוגוסט 2015. מדובר בתכנית התקציב התלת-שנתית כוללת: תחזית הצמיחה, סכום ההוצאה הממשלתית הצפוי, תחזית הכנסות המדינה, תחזית הגירעון הכולל, מגבלת ההוצאה המותרת, סכום הגירעון המותר וכן את ההפרשים בין סכום ההוצאה הממשלתית הצפוי למגבלת ההוצאה המותרת ובין תחזית הגירעון הכולל וסכום הגירעון המותר.
ייצוא בהתרסקות
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
