לאחר שניסו בכל דרך אחרת לפתור את פלונטר חבילות הפרישה של חוק שכר הבכירים, ונענו בתשובה שלילית, החליטו הבנקים לעתור לבג"ץ כנגד חוק שכר הבכירים. היום (ד') יגיש איגוד הבנקים את העתירה כנגד הכנסת, שר האוצר משה כחלון, בנק ישראל והמפקחת על הבנקים ד"ר חדוה בר.
בג"ץ קבע כי תגובת המשיבים לעתירה תוגש עד 19 ביוני.
בעתירה תוקפים הבנקים את החוק באומרם: "לא לעיתים קרובות מגיע לפתחו של בית המשפט הגבוה לצדק מעשה חקיקה חריג וחסר תקדים - שאין לו אח ורע בכל רחבי העולם, בוודאי שלא בכלכלות מערביות ובמדינות ה-OECD - המשנה מן היסוד את עקרונות השוק החופשי ואת מערך האיזונים בין הפרט לבין המדינה. חוק הפוגע פגיעה קשה בחופש העיסוק, בחופש להעסיק, בזכות הקניין, בחופש החוזים, בעקרונות השוויון ובזכויות סוציאליות וכלכליות של עובדים, שהתגבשו ונצברו במשך שנים ארוכות עובר לחקיקת החוק, והמגיעות להם בגין עבודתם ועמלם".
למרות הדברים החריפים, הבנקים לא דורשים לבטל את החוק, אלא מבקשים שני דברים מרכזיים. ראשית, בעתירה הם דורשים כי ייקבע מפורשות כי החוק אינו יכול לפגוע בזכויות הנובעות מוותק העבודה של עובדי הגופים הפיננסים - כלומר שניתן יהיה להעניק חבילות פרישה הגבוהות מסכום של 2.5 מיליון שקל, שהוא המגבלה בחוק.
בבנקים מעריכים כי אם לא תהיה החרגה שכזו, אז כ-100 עובדים בדרג ניהול ביניים ומעלה, שחבילות הפרישה שלהן הן מעל ל-2.5 מיליון שקל יעדיפו לעזוב את הבנק - מה שעלול לגרום לבעיות בהתנהלות הבנקים, כשבו-זמנית יעזוב מספר גדול של מנהלים.
האיגוד מבקש דיון דחוף וצו ביניים על-מנת להסיר את החשש מפרישת עובדים לפני תום תקופת המעבר הקבועה בחוק, וכדי למנוע מצב בו עובדים יבחרו לפרוש רק בשל החשש כי זכויותיהם בעת פרישה יפגעו אם ימתינו עד להכרעה בעתירה.
עוד עותרים בבנקים כנגד הכוונה להגביל את שכר הבכירים לעד פי 35 מהשכר הנמוך בבנק. בבנקים מבקשים שהחוק יהיה דומה ללשון החוק המקורי שתכנן להעביר שר האוצר הקודם, יאיר לפיד, ולפיו שכר מעל 2.5 מיליון שקל לא יוכר כהוצאה למס (בהצעה של לפיד דובר בשכר של 3.5 מיליון שקל). המטרה היא שבמקרים חריגים יוכלו הבנקים להעניק שכר של 2.5 מיליון שקל, זאת בעוד בלשון החוק הנוכחית מגבלת ה"פי 35" היא קשיחה.
מכיוון שעד אמצע יולי אמורים עובדים ותיקים עם חבילות פרישה גדולות להודיע אם יפרשו, כדי ליהנות מאותן חבילות בטרם ייכנס החוק לתוקפו - מבקש איגוד הבנקים כי יתקיים דיון דחוף בסוגיה.
בעתירה טוענים באי-כוחו של איגוד הבנקים - משרד מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל, באמצעות עורכי הדין ד"ר רלי לשם, אייל דותן וד"ר איסר בירגר - כי להצעת החוק המקורית הוספו ברגע האחרון הוראות בהליך חפוז, ללא כל בחינה מסודרת ומקצועית של השלכותיהן ובניגוד מוחלט לעמדת כל הוועדות המקצועיות ועבודת המטה העצומה שביצעה הממשלה עצמה בנושא. הם מסבירים כי כתוצאה מכך עלולה להיווצר אי-ודאות באשר לזכויות עבר של עשרות רבות של עובדים במערכת הבנקאית, אשר עלולים למצוא עצמם נפגעים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.