מאחורי המספרים של ההיי-טק

על פי הנתונים האחרונים מ-IVC שפורסמו באפריל, ההשקעות במגזר ההיי-טק בישראל המשיכו במגמה מרשימה ברבעון הראשון של 2016. ההון שהושקע במהלך הרבעון הסתכם ב-1.09 מיליארד דולר, המעיד על קצב של כ-4 מיליארד דולר לשנה. זהו הרבעון השישי ברציפות עם השקעות של למעלה ממיליארד דולר. לקצב השקעות זה הגיעה התעשייה המקומית רק בשנים האחרונות, כפי שניתן לראות מהתרשים הבא:

גיוס הון במגזר ההיי-טק של ישראל (במיליוני דולרים) 2015-2006

 גיוס הון במגזר ההי טק של ישראל (במיליוני דולרים) 2015-2006

ממוצע ההשקעות בתעשייה הוכפל מ-2 מיליארד דולר לשנה בשנים 2012-2006 (לא כולל את השנים 2009-2010 בעקבות המשבר הפיננסי), לקצב ממוצע של 4 מיליארד דולר לשנה ב-2015-2014. מספר העסקאות גדל גם הוא מממוצע של 490 עסקות לשנה (שוב, לא כולל 2010-2009) לממוצע של יותר מ-680 בשלוש השנים האחרונות, גידול של 40%.

צמיחת ההון המושקע נובעת משני כוחות עיקריים; הראשון, הקמת חברות חדשות הגיעה לרמות שיא בשלוש השנים האחרונות, כפי שניתן לראות מגידול של 40% במספר העסקאות שרובן הן מימון של חברות שלב מוקדם. רבות מהעסקאות המוקדמות הללו ממומנות על-ידי אנג'לים וקרנות הון סיכון קטנות יותר שקמו בשנים האחרונות. מגמה זו בישראל דומה לפעילות מוגברת של חברות בשלב מוקדם שנצפתה גם בארה"ב בשנים האחרונות. התופעה השנייה והמשמעותית יותר המניעה את גיוס ההון המוגבר היא הגידול במספר עסקאות המימון הגדולות, שרבות מהן תומכות בחברות בוגרות בשלבי צמיחה. סיבובי גיוס של יותר מ-20 מיליון דולר היו אירוע נדיר בשוק ההון של ישראל לפני 2013, אך כפי שניתן לראות בתרשים הבא חברות ישראליות בשלבים מתקדמים מסוגלות כיום לגייס סכומים גדולים , ומוכנות לאמץ נקודת מבט ארוכת טווח יותר.

מספר העסקאות של יותר מ-20 מיליון דולר בסיבובי גיוס של חברות הי-טק ישראליות

 מספר העסקאות של יותר מ-20 מיליון דולר בסיבובי גיוס של חברות הי-טק ישראליות

הגידול במימון חברות בשלבים מאוחרים (Late-stage) מונע בעיקר על ידי משקיעים המנצלים את העובדה שיותר ויותר חברות ישראליות הנן בעלות פוטנציאל ורצון להפוך לחברות עצמאיות. משקיעי Late-stage ו-Crossover אשר לא היו פעילים בשוק לפני כן, כמו גם כמה משקיעים מקומיים חדשים המשקיעים בשלב הצמיחה עסוקים כיום בזיהוי חברות אשר לא רק שיש להן את הפוטנציאל להפוך לארגונים גדולים, אלא גם מצוידות בצוותי הנהלה טובים , מוטיבציה, ובסיס משקיעים קיימים המתאימים לשאיפה זו.

התיאור של מצב השוק הנוכחי לא יהיה שלם אם לא נזכיר את הפעילות המוגברת של משקיעים תאגידיים אסטרטגיים שחלקם פעילים בישראל כבר זמן מה, כגון EMC, סיסקו ואינטל, אבל גם מספר גדל של משקיעים חדשים כגון מיקרוסופט, דיסני, לנובו וקוואלקום. העניין הגדל בהשקעות הון סיכון בעולם, בזמן שישראל נהנית ממעמד מיוחד כמרכז חדשנות, ממשיך למשוך לסצנה המקומית משקיעים חדשים ומשקיעי Crowd-funding. זאת ועוד, בשנתיים שלוש האחרונות במיוחד ישנה פעילות מוגברת מצד משקיעים סיניים המשקיעים ישירות בחברות או כמשקיעים בקרנות הון סיכון מקומיות.

האם ההשקעות ימשיכו לזרום בקצב מואץ של יותר ממיליארד דולר לרבעון? כנראה שלא. ההאטה שניכרה בשלב מוקדם יותר השנה בשוק האמריקאי מורגשת גם בשוק הישראלי. ואולם, לאור המעבר של מספר גדל של חברות לשלב ה-Growth, לא סביר שרמות ההשקעה בישראל יירדו בחזרה לרמה של חצי מיליארד דולר לרבעון. הערכות שווי של חברות ישראליות לא 'התפוצצו' באופן דומה לעדר חדי-הקרן (Unicorns) בארה"ב (את מספר חברות החד קרן הישראליות אפשר לספור על כף יד אחת) ובשעה שחברות החד-קרן של עמק הסיליקון מתקררות והולכות, המשקיעים מחפשים הזדמנויות בחברות טובות בשלבים מתקדמים גם בישראל.

בהמשך השנה עלינו לצפות לראות סיבובי מימון גדולים נוספים של חברות צומחות עם מודל מוכח. גם חברות בשלבים מוקדמים בתחומי טכנולוגיה מבטיחים כגון ענן, מובייל ופינטק ימשיכו לקבל מימון. עם זאת, תוך כדי החזרה לסביבת מימון נורמאלית יותר, החברות שיילכדו ב"נקודת החולשה" של מחזור המימון יהיו אלו הנמצאות בשלבי הביניים. הסנטימנט שביטא ביל רייכרט מ-Garage Technology Ventures ב- מחקר של USF על תעשיית ההון סיכון בארה"ב שפורסם בתחילת יוני תקף גם לגבי ישראל: "התרבות החממות, המאיצים, חללי העבודה המשותפים וקבוצות המימון הביאה לריבוי עצום של חברות סטרטאפ אשר התעשייה כבר אינה יכולה להחזיק. גאות ההון שזרם ממקורות שאינם הון סיכון תהפוך לשפל במקביל לירידה בהערכות השווי של חברות החד קרן."

פעילות ההשקעות המוגברת בישראל לא התפתחה בחלל ריק אלא זוכה לתמיכה משני גורמים: חברות ישראליות שחזרו לשווקי ההנפקות הציבוריים בשנים האחרונות אחרי בצורת ארוכה, והיקפי המיזוגים והרכישות שגדלו. במבט נוסף על נתוני ה-IVC (לא כולל חברות מדעי החיים) אנו רואים שמדי שנה התבצעו בממוצע כ-7 רכישות גדולות מ-100 מיליון דולר בשנים 2012-2010. המספר גדל לממוצע של 12 עסקאות כאלו בשנים 2015-2013. בשלוש השנים האחרונות היו גם שלוש עסקאות גדולות מ-500 מיליון דולר, בהשוואה לעסקה אחת כזו בשלוש השנים שקדמו להן.

השקעות ההון סיכון בישראל נחשבו בעבר למשחק של סינגלס ודאבלס אם ניקח השוואה מעולם הבייסבול, אך זה אינו המצב כיום. כשבוחנים את רשימת החברות שגייסו מימון צמיחה משמעותי ב-24 החודשים האחרונים, ניתן לזהות ביניהן קבוצה מרשימה של חברות שהנן בעלות פוטנציאל להפוך לחברות עצמאיות ומשמעותיות. חברות שבעולם הבייסבול - Are swinging for the fences . עובדה זו לא נעלמת מעיני המשקיעים.

* ארז עופר, שותף בקרן 83North.