אף שהסכם הפיוס בין ישראל לבין טורקיה כולל גם את חידוש שיתופי-הפעולה הביטחוניים והמודיעיניים בין המדינות - גורמים כלכליים וביטחוניים בישראל מטילים ספק בסיכוי שניתן יהיה לחדש את הרומן הזה בתוך זמן קצר.
הניסיון לחדש את הקשרים הביטחוניים בין שתי המדינות יתאפיין בחשדנות, בבדיקה הדדית של גבולות וקצוות ובבניית מערכת מחודשת של יחסי אמון מנקודת האפס. "ביטחון זה לא חבילת נופש בקלאב של 'הכול כלול' באנטליה. ייקח זמן עד שנחזור לאותה אינטימיות שאפיינה את היחסים בין חברות טורקיות לבין חברות ישראליות, בין הממשלים בטורקיה וישראל", אמר ל"גלובס" גורם שהיה מעורב ביחסים הביטחוניים ההדוקים בין שתי המדינות, עד שהתערערו והגיעו לכדי נתק בעקבות המשט לעזה במאי 2010. הגורם הוסיף והעריך: "זה יהיה תהליך שיימשך שנים, וגם אז ספק אם ניתן יהיה לשחזר את השנים הטובות".
הקשרים הביטחוניים בין טורקיה לבין ישראל הסתכמו בשנים שקדמו למשבר המשט לעזה ב-2.5 מיליארד דולר וטורקיה היתה אחד מחמשת יעדי היצוא המרכזיים עבור החברות הביטחוניות הישראליות. נציגים של חברות נשק מישראל היו אורחים רצויים וגם מצויים באנקרה ובאיסטנבול, ועם השנים הם גם טיפחו קשרים אישיים עם אנשי עסקים ובכירים במערכת הביטחון ובצבא הטורקי.
השטיחים האדומים נפרסו לפני בכירים בחברות הביטחוניות מישראל, חוזי התקשרות על מיזמים עתירי הון נחתמו ויצאו לדרך והחיים נראו כמו סוג של רחת לוקום מתוק. הקשרים הביטחוניים החמים בין המדינות התבטאו גם באימונים תכופים שעשו טייסי חיל האוויר הישראלי בשמי טורקיה - שמצאו שם את המרחבים, שמידותיה הצרות של ישראל לא יכלו לזמן להם. לעתים, אימונים אלה נעשו במשותף עם חיל האוויר הטורקי, שנחשב לחיל מודרני המצויד במטוסי קרב מתקדמים כמו F-16 ובין הצבאות וארגוני הביטחון של המדינות התקיים שיתוף-פעולה מודיעיני רגיש. לא בלי עידוד משרד הביטחון הישראלי, חברות ביטחוניות מהארץ התקשרו עם הטורקים והציעו להן ממיטב מערכותיהן.
הטורקים מצדם אהבו את הקשר הזה ורכשו מהחברות הישראליות ביד רחבה: מטוסים מתקדמים ללא טייס (מל"טים) של התעשייה האווירית; סימולטורים לאימון אנשי צוות אוויר בהפעלת מערכות של מטוסי קרב; טנקים מיושנים, ששימשו את השריון הטורקי, הושבחו ושודרגו בידי תעש באופן שהפך אותם לטנקי מערכה מהקו הראשון; מטוסי פאנטום של חיל האוויר הטורקי שודרגו אף הם בידי חברות ישראליות ועוד.
"הקשרים הביטחוניים היו כל כך טובים, עד שהטורקים התעניינו ברצינות ברכישה של לוויין ביון מישראל ובמעורבות של חברות ישראליות בתוכנית לייצור מסוקי תקיפה בסיוע של חברה רוסית", סיפר ל"גלובס" גורם ביטחוני.
המשט לעזה, שסימן את תחילת ההידרדרות ביחסים בין שתי המדינות, אילץ את החברות הביטחוניות להתרגל למציאות חדשה: בלי פרויקטים של מאות מיליוני דולרים מהטורקים, בלי שטיחים אדומים ובלי רחת לוקום.
משרד הביטחון הטיל וטו על עסקאות חדשות ובחן עסקאות ישנות - לא בלי החשש ש"אולי מכרנו לטורקים קצת יותר מדי". החברות הביטחוניות היו צריכות לחפש לעצמן שווקים חדשים: "למדנו לחיות בלי הטורקים", אמר היום בכיר באחת החברות, "למרות שטורקיה היתה לקוח טוב ומשמעותי שלנו, אף חברה ביטחונית לא קמה ונופלת בגלל מדינה אחת. העולם גדול ויש בו עוד כמה מדינות. אל לשכוח שבשנות ה-70 של המאה שעברה גם איראן היתה פרטנרית גדולה של התעשיות הביטחוניות הישראליות".
"אז פנינו למדינות אחרות", אומר גורם בכיר המעורה בטיב הקשרים עם טורקיה: "אני לא בטוח שעכשיו, הסכם הפיוס הזה יחזיר את אותה נורמליזציה שהכרנו עם טורקיה בשנים הטובות. אולי פה ושם יהיו עסקאות ביטחוניות - אבל בטח שלא באותה מסה ובטח שלא באותה רמה של מוצרים רגישים, שמשרד הביטחון התיר לחברות הביטחוניות למכור לטורקים.
שני הצדדים ירצו לראות בזמן הקרוב לאן כל הקשר המתחדש בין המדינות נוסע וכיצד הוא מתפתח. הצדדים יצטרכו לבנות אמון וזה סיפור ארוך. אם מישהו חושב שמחר בבוקר יהיו על הפרק עסקאות גדולות בין טורקיה לבין ישראל - הוא משלה את עצמו".
"הכול אינטרסים"
בכיר בחברה ביטחונית ישראלית אחרת נשמע היום פחות פסקני בכל הקשור לפוטנציאל הכלכלי-ביטחוני ביחסים, ששבים ומתחממים בין שתי המדינות: "בסופו של דבר, הכול עניין של אינטרסים. אני לא יודע אם אפשר יהיה להחזיר את הגלגל לאחור, לשוב לאותם יחסים שהיו בין המדינות לפני עשור - אבל לפחות בחלק מהם אפשר יהיה להחזיר עטרה ליושנה. שתי המדינות רוצות את הברית הזאת ולבריתות כאלה יש גם משמעויות ביטחוניות. אפשר לקוות שדברים יבשילו מהר. אני מעריך שברגע שיינתן לכך אור ירוק, התעשיות בטורקיה והתעשיות בישראל ידעו לדבר מהר מאוד אחת עם השנייה. יש כבר היכרות ביניהן - וזה רק עניין של החלטה".
אחד המיזמים מהמרכזיים שקידמו התעשיות הביטחוניות הישראליות בטורקיה לפני המשבר היה של התעשייה הצבאית (תעש), שהשביחה את הטנקים של הצבא הטורקי ב-700 מיליון דולר. מדובר באחת העסקאות הביטחוניות המשמעותיות בין ישראל לטורקיה, שגם נחשבת לאחת מעסקאות ההשבחה המשמעותיות ביותר בעולם. במסגרת עסקה זו, כ-170 טנקים אמריקאים מיושנים מדגם M-60, הושבחו בידי אנשי תעש תוך התאמתם לשדה הקרב העדכני.
בין המערכות החדשות הרבות שהוטמעו בטנקים הטורקיים, כולן על טהרת התעשיות הישראליות, היו גם אמצעי מיגון מתקדמים, שאך בחודשים האחרונים העלו את תעש לכותרות בעיתוני העולם: לעבר אחד הטנקים המושבחים נורה טיל מתקדם נגד טנקים מסוג קורנט בידי אנשי דעאש - באופן שהטנק ניזוק, אך אנשי הצוות שהיו בתוכו יצאו ממנו בלי פגע. פרויקט ההשבחה של הטנקים הטורקיים הסתיים זמן קצר לפני פרוץ משבר המרמרה.
במקביל, חיל האוויר הטורקי היה בין הראשונים בעולם לרכוש את המל"טים המתקדמים של התעשייה האווירית, מסוג "הרון". בעבר הביעו הכורדים, שנלחמים בטורקיה, מורת רוחם על כך שכלי טייס אלה משמשים למלחמה נגדם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.