הגילוי מרצון יוארך עד סוף השנה; יחול גם על עבירות הלבנת הון

לא מזמן נכנסה מורה, אישה מבוגרת וצנומה, למשרדו של עו"ד ליאור נוימן, ראש תחום המסים במשרד ש.הורוביץ. היא הגיעה אל משרדו באוטובוס, כי ממשכורת של מורה - כך סיפרה לו - היא לא יכולה להרשות לעצמה לרכוש רכב, ובכלל סיפרה שהיא חיה בצניעות, בדירה קטנה, חיים של בני המעמד הבינוני-נמוך. בפגישה נכח גם אחיה, פקיד מדינה, החי אף הוא חיים צנועים.

אולם, אז הגיעה ההפתעה - "באנו לבקש ממך להגיש בשמנו בקשה במסגרת נוהל גילוי מרצון", אמרו האחים לעו"ד נוימן, שהרים גבה - מה כבר יש למורה ולפקיד מדינה החיים בצניעות לדווח? חשב. מהר מאוד התברר שלשניים יש רכוש בשווי של למעלה מ-100 מיליון שקל, בדמות נדל"ן וכספים בחו"ל שירשו שנים רבות קודם לכן, אך רכוש זה לא דווח בארץ מעולם מהפחד שעבר מדור לדור במשפחתם, שאסור שאף אחד יידע על הרכוש. האחים לא סיפרו לאיש על הכסף, ולכן גם לא נהנו ממנו, וחיו בארץ ממשכורת של מורה ועובד מדינה. עוה"ד הגיש בשמם בקשה לגילוי מרצון, וכעת, סוף סוף, הם יכולים ליהנות מכספי הירושה ומההכנסות שהם מניבים להם.

נוהל גילוי מרצון של רשות המסים מאפשר לישראלים לדווח על הונם המועלם, "השחור", ולשלם את המס בגינו, בלי להיות חשופים להליך פלילי. האפשרות של נישומים להשתמש בהליך הגילוי מרצון הייתה אמורה להסתיים הלילה בחצות. אולם, הבוקר (ה'), ברגע האחרון ממש לפני שתוקפו של הנוהל אמור היה לפוג, הודיעה רשות המסים כי הנוהל יוארך עד סוף השנה.

דרמה אחרת שאליה נחשף עו"ד נוימן במסגרת נוהל גילוי מרצון הייתה מקרה של זוג גרוש, גם הם בני מעמד הביניים לכאורה, שהתברר כי יש להם הון שחור בהיקף מיליוני שקלים, לגביו הם לא הצליחו להסכים אם לדווח עליו לרשות המסים - הבעל רצה לדווח, האישה סירבה. אם הבעל היה מדווח בלעדיה, הייתה האישה חשופה לדין הפלילי, אפילו לכניסה לבית הסוהר, כי היא לא נכנסה בעצמה להליך הגילוי מרצון. הגרוש, שרצה "להתוודות" מול מס הכנסה, היה חושף את אם ילדיו בפני רשות המסים. "הרבה בעיות צצות כשמדובר בזוג, או שני אחים או שותפים לעסק שאחד רוצה לגלות והשני לא - וכתוצאה מזה מתעורר סכסוך שאחד מכריח את השני לחשוף", אומר עו"ד נוימן. במקרה הזה, הגרושים הסכימו לגלות את הונם לבסוף.

גם אל עו"ד (רו"ח) תהילה ששון, ראש מחלקת מיסוי אזרחי ממשרד עו"ד ברזילי-ששון, הגיעה שכירה, החיה בישראל חיים נוחים, אך לא חיי עושר, אך התברר כי יש לה רווח הון של למעלה מ-100 מיליון שקל ממכירת חברה שהייתה בבעלותה ברוסיה, והיא מבקשת להיכנס להליך גילוי מרצון. "אתמול, בדקה ה-99 לפני שאמור היה לפוג תוקף נוהל הגילוי מרצון, הגשנו בקשה לגילוי מרצון בשמה", מספרת עו"ד ששון.

פוליטיקאים ומיליונרים

בני מעמד הביניים, שמתברר כי הם מיליונרים בארון, הם לא הפרופיל השכיח של "המגלים" במסגרת נוהל הגילוי מרצון. פוליטיקאים, בני עשירים, מיליונרים ואנשים אמידים מאוד כבר פקדו בעת האחרונה את משרדי פקידי השומה (באמצעות עורכי דינם ורואי החשבון שלהם) בבקשה להכשיר את ההון שהוחבא שנים מחוץ לגבולות המדינה.

"לאחרונה הגשתי בקשה לגילוי מרצון בשם פוליטי בכיר, שהיה לו הון בלתי-מדווח בחו"ל", מספר עו"ד נוימן ומסביר כי "רוב האנשים שפונים להליך הזה הם אנשים עשירים ומסודרים בארץ, שיש להם הון בלתי-מדווח גם בחו"ל. החתך הוא אנשים שיש להם כסף לבן בארץ, והם חיים ברמת חיים גבוהה - מאיון עליון ואלפיון עליון - שיש להם כסף שחור, שחלק ממנו כשר, אבל לא-דווח וחלק ממנו אמור להיות ממוסה".

נוהל גילוי מרצון הקבוע של רשות המסים התחיל ב-2005, במסגרתו הוגשו עשרות בודדות של בקשות כל שנה, עד שנת 2011 - אז פורסמה הוראת השעה הראשונה לנוהל גילוי מרצון מיוחד. במסגרת הוראת השעה הוגשו כ-1,300 בקשות בתקופה של כמה חודשים. ב-2014 הודיעה הרשות על הארכת הנוהל, ועל הוספת מסלול אנונימי המאפשר גילוי מרצון ללא מסירת פרטי הנישום, עד לשלב מתקדם בהליך. מאז הוגשו במסגרת הנוהל 5,131 בקשות לגילוי מרצון, לפי הפירוט הבא - 3,059 במסלול האנונימי המאפשר גילוי מרצון ללא מסירת פרטי הנישום, עד לשלב מתקדם בהליך; 1,088 במסלול המקוצר; ו-984 במסלול הרגיל. עד כה טופלו 2,500 בקשות על-ידי הרשות, מהן כ-1,300 אושרו, וכ-1,100 נדחו.

במסגרת הנוהל שהחל ב-2014, נחשף הון המוערך ב-17.5 מיליארד שקל, שנכנס למערכות הדיווח השוטפות ברשות המסים, ולפי ההערכות הניב עד כה מס בהיקף של 650 מיליון שקל שנכנס לקופת המדינה. טרם פרסום הנוהל הוגשו לרשות המסים כ-200 בקשות לגילוי מרצון בשנה.

סכום המס - סכום זעום בעליל ביחס לסך ההון השחור שנחשף במסגרת ההליך - נגזר מהבקשות שהטיפול בהן הסתיים, וכן מבטא את העובדה כי בחלק משמעותי של ההון שנחשף לא היה כל חיוב במס. זאת, כאשר הנישומים הצליחו להוכיח לרשות, כי מדובר בהון שלא אמור להיות מחויב במס מלכתחילה - כספים שהתקבלו בירושה, למשל, או כספי פיצויים שקיבלו ניצולי שואה ועוד.

הסכום הנמוך ביותר שמחלקת החקירות אישרה במסגרת הליך הגילוי מרצון היה בגין מס של 9 שקלים בלבד שהועלם. הסכום הגבוה ביותר שאושר עד כה במסגרת הליך הגילוי מרצון עומד על סך של 48 מיליון דולר - כ-155 מיליון שקל. 

 בקשות לגילוי מרצון

חסינות מעבירות הלבנת הון

הבוקר (ה'), רגע לפני שפג תוקפו של נוהל הגילוי מרצון, הודיעה רשות המסים כי הנוהל יוארך עד סוף השנה. בחודשיים האחרונים, מאז אושר בכנסת החוק לפיו עבירות מס חמורות ייחשבו עבירות מקור לפי חוק איסור הלבנת הון, הצהיר מנהל רשות המסים, משה אשר, על כך שהנוהל יוארך על-מנת לאפשר לאנשים שטרם עשו זאת לדווח על הונם המוחבא, לפני שיהיו חשופים לסנקציות החמורות יותר שנושא עמו חוק איסור הלבנת הון (10 שנות מאסר למשל). הוא אף הודיע כי היועץ המשפטי לממשלה אישר את ההארכה. ואולם, הודעה רשמית על כך לא יצאה, עד הבוקר, ערב פקיעת תוקפו של הנוהל.

"לאור היענות הגבוהה והצלחתו של נוהל הגילוי מרצון ובהמשך לשיחות בין רשות המסים למשרד המשפטים, מודיעה הרשות כי הוחלט להאריך את המועד האחרון להגשת בקשות, במסגרת הוראות השעה בנוהל, עד ליום 31 בדצמבר 2016", נכתב בהודעת הרשות מהבוקר. "בהתאם לסיכום עם משרד המשפטים, הנוהל והוראות השעה שתוקפן הוארך, יכללו גם חסינות מפני העמדה לדין בעבירות הלבנת הון שעבירות המקור המגבשות אותן הינן עבירות המס עליהן חל הנוהל".

מטרת הנוהל היא לעודד ישראלים שעברו על החוק ולא דיווחו כנדרש על הכנסותיהם והונם, לבצע הליך של "גילוי מרצון", לשלם את המסים כדין ובכך להימנע מהליכים פליליים. במסגרת הוראות הנוהל שתוקפו הוארך היום (בפעם השנייה, לאחר שהוארך לראשונה בספטמבר אשתקד) הוכללו מספר הוראות שעה שנועדו לעודד ולהקל כניסה לתהליך, ובהן אפשרות להגשת בקשה אנונימית וכן הגשת בקשה במסלול מקוצר החוסך ביורוקרטיה וטפסים, במקרים שבהם ההון שלא דווח אינו עולה על 2 מיליון שקל וההכנסה החייבת הנובעת ממנו אינה עולה על חצי מיליון שקל.

לפי הוראות הנוהל, נישום יוכל לגלות את נכסיו ולהצהיר על הכנסותיו שלא דווחו ולשלם את המס הנגזר מהן, וזאת אם יעמוד בתנאים המפורטים בנוהל. בין התנאים: דרישה לכך שהפנייה נעשתה בכנות ובתום-לב, וכן כי במועד הפנייה לא נערכת "בדיקה" או "חקירה" ברשות המסים בעניינו של הפונה. כמו-כן, במסגרת הנוהל המבקשים ישלמו מס כדין כמתחייב מהגילוי. "רשות המסים מתחייבת, באישור פרקליטות המדינה, שלא יינקטו הליכים פליליים כנגד אותם נישומים שיעמדו בתנאי הנוהל וישלמו את מלוא המס הנגזר מהליך הגילוי", נכתב בהודעת הרשות על הארכת תוקפו של הנוהל עד לסוף השנה. רשות המסים תפרסם בימים הקרובים תיקון לנוהל שיכלול את השינויים המחייבים הקשורים לחוק איסור הלבנת הון.

"מדובר בחלון הזדמנויות אחרון בהחלט לבצע הליך גילוי מרצון"

האם היה הכרחי מצד רשות המסים לחכות לרגע האחרון ממש בכדי להודיע על הארכת תוקפו של נוהל גילוי מרצון? זאת השאלה ששואלים היום חלק ממומחי המס, אשר עבדו בשבועות האחרונים בהילוך גבוה במיוחד, כדי להגיש בקשות לגילוי מרצון בשם לקוחותיהם בטרם תחמוק ההזדמנות מידיהם.

"אני מגיש היום 20 בקשות לגילוי מרצון. יש לי פגישות עד 11:00 בלילה, כי למרות שמנהל רשות המסים, משה אשר, הצהיר שיש הארכה של הנוהל, חששנו שאם זה לא יאושר - לקוחותיהם יימצאו מול שוקת שבורה ולא נוכל להגיש בשמם בקשות אנונימיות לגילוי מרצון", אומר עו"ד ליאור נוימן, ממשרד ש. הורוביץ, שמתאר היסטריה בקרב לקוחותיו בשבועות האחרונים, שלא לפספס את המועד האחרון להגשת הבקשות.

לדבריו, "הנוהל הרגיל של גילוי מרצון תמיד קיים על-פי חוק, אבל אנשים מפחדים להיכנס בנוהל הרגיל, כי חוששים לחשוף את עצמם בפני הרשות, לפני שיש להם הבטחה כי לא ייכנסו לכלא. 99% מהבקשות שלנו מוגשות בנוהל האנונימי. ויש לנו רקורד של למעלה מ-2 מיליארד הון לא מדווח שאנחנו דיווחנו עבור לקוחותינו, מתוכם נשארו לנו אולי 50 מיליון שקל שעוד תלויים ועומדים, וממתינים להחלטת הרשות".

עו"ד נוימן מציין כי זה לא הפתיע שחיכו ברשות המסים לרגע האחרון עם הודעת ההארכה. "בדרך-כלל מחכים שייגמר הזמן ואז מאריכים, כדי שהנישומים יגישו את הבקשות שלהם ולא יחכו למחר או לעוד חצי שנה. ובעניין הזה אני מסכים עם הרשות. ההמלצה שלי ללקוחות היא שאם החלטת להגיש בקשה, תגיש אותה כבר עכשיו. אל תחכה. היו לי לקוחות שמידע עליהם הגיע למס הכנסה במקרה חודש לאחר שהגישו בקשת גילוי מרצון, וזה הקל עליהם. כך אתה מוגן מכל מידע שהגיע אחרי שהגשת".

גם היום, אומר נוימן, "אין טעם לחכות לסוף השנה עד שיפוג תוקפו של הנוהל. כל הזמן מגיע מידע לרשות המסים ולא תינתן חסינות פלילית למי שהתחילה בדיקה לגביו או מי שנשלחה אליו בקשה סטנדרטית להגיש הצהרת הון או סתם נפתחה לגביו ביקורת שומה אקראית. ברגע שזה מתחיל אין חסינות פלילית. וזה חבל".

גם עו"ד אורי גולדמן ממשרד גולדמן ושות', מספר על הצפה של בקשות גילוי מרצון לקראת ה"דד-ליין" של הנוהל. "בשבועות האחרונים שררה אי-ודאות רבה, ואף לא מעט חששות מצד בעלי ההון שלא ידעו כיצד לכלכל את צעדיהם. משרדנו ריכז עד עתה עשרות הליכי גילוי מרצון, ובימים האחרונים נדרשנו לתת מענה לפונים רבים נוספים המעוניינים לעשות שימוש באחד ממסלולי הנוהל. היות שמדובר בהארכה קצרה, וחלון ההזדמנויות הולך נסגר, צפוי גל נוסף של פונים 'מן הרגע האחרון', והמלצתנו לכל מי שעוד לא עשה זאת לדווח על הונו, יהא מקורו אשר יהא, תוך ניצול האנונימיות והחיסיון שבין עו"ד ללקוחו, באופן החסכוני והבטוח ביותר".

"הוסרה עננת חוסר הוודאות"

עו"ד (רו"ח) תהילה ששון ממשרד עו"ד ברזילי-ששון, מוסיפה כי עם ההחלטה להאריך את הנוהל "הוסרה עננת חוסר הוודאות" ששררה בתקופה האחרונה. לדבריה, "שינויי החקיקה המאפשרים למדינת ישראל לפעול בשיתוף עם ממשלות ובנקים ברחבי העולם להעברת פרטים של חשבונות של לקוחות שלא דווחו כדין במדינות המושב שלהם, יחד עם הגברת האכיפה ושינוי הגישה של הבנקים הזרים שהחלו לדרוש אישור של רו"ח או עו"ד כי החשבון מדווח בישראל, אחרת הם 'מקפיאים' את הכסף המצוי באותו חשבון - 'סוגרים' על תושבי ישראל המחזיקים בחו"ל כספים, נכסים, רכוש והון אשר ההכנסות בגינם לא דווחו בישראל.

"החלטת ההארכה פתחה שוב חלון הזדמנויות להכשיר את ההון הלא-מדווח מול רשויות המס והמערכת הבנקאית. מתוך ניסיון של ניהול עשרות הליכי גילוי מרצון, המלצתנו היא לפנות להליך תוך ניצול האנונימיות והחיסיון שבין עו"ד ללקוחו".

עו"ד שוש שחם, לשעבר פרקליטה בפרקליטות מיסוי וכלכלה וכיום נציגת ישראל בוועדת המסים של האו"ם, מסבירה אף היא כי "מדובר בחלון הזדמנויות אחרון בהחלט לבצע בישראל הליך גילוי מרצון, ורצוי לטפל בכך מיידית".

עם זאת, שחם סבורה, כי היה מקום להאריך את הנוהל לתקופה ארוכה יותר ואף לשקול להותיר בחקיקה הקבועה מסלול גילוי מרצון אנונימי. "חבל מאוד שהנוהל מסתיים בסוף השנה, כיוון שהוא בעל פוטנציאל להניב מיליארדי שקלים לקופת המדינה. רשות המסים ערה לכך כי יש עדיין בעלי הון לא-מוצהר, רבים בישראל, שמסיבות שונות עדיין לא הגישו בקשות לגילוי מרצון, וללא גילוי מרצון אנונימי לא ניתן להגיע אליהם.

לדעתי, מן הראוי שנלך בעקבות ארה"ב, שם פירסם ממשל אובמה נוהל גילוי מרצון לראשונה ב-2009, כאשר התבררו ממדי ההון השחור של תושבי ארה"ב בבנקים בשווייץ. לאור הצלחתו, הוא הוארך ב-2011, ושוב ב-2012 וב-2014, והוא עדיין מכניס מיליארדי דולרים עד היום לקופת האוצר האמריקאי. הנוהל שרוענן ב- 2014 הינו ללא תאריך סיום, אך מאידך מצוין בו כי לרשות המסים האמריקאית הסמכות להפסיקו בכל יום, ללא הודעה מוקדמת".