רשות ניירות ערך פרסמה לפני כחודשיים נתונים מאירי עיניים אודות תעשיית ניהול תיקי השקעות בישראל, תעשייה שהיא פחות חשופה לציבור מאשר תעשיית קרנות הנאמנות או תעשיית קופות הגמל.
בשנת 2004, בימים של ערב רפורמת בכר, כתבתי יחד עם בני, אבנר סטפק, ספר אודות תעשיית ניהול תיקי השקעות בישראל. בהיעדר אפשרות להשיג נתונים רשמיים, נאלצנו אז ללקט נתונים, לבצע אומדנים, ולהגיע לתוצאות שאנחנו מאמינים שהיו קרובות מאוד למציאות. נתונים אלה משמשים אותנו היום כבסיס להערכת ההתפתחויות בתעשיית ניהול תיקי השקעות בישראל ב-12 השנים האחרונות.
הערכנו אז, שנכון לפברואר 2004, סך הנכסים המנוהלים במסגרת החברות לניהול תיקי השקעות בישראל, הן של לקוחות פרטיים והן של לקוחות עסקיים ומלכ"רים (לא מוסדיים), עומד על 48 מיליארד שקל, ומספר החברות המנהלות הפעילות עומד על כ-130.
14 החברות הגדולות דאז היו: אופק-פסגות, פעילים ותכלית (כולן אז בבעלות הבנקים), כלל פיננסים, מגדל שוקי הון, והראל שוקי הון (כולן בבעלות חברות הביטוח), ושורה של בתי השקעות פרטיים: אי.בי.אי, דש-קפיטל, מיטב, אפסילון, אנליסט, איפקס, אקסלנס ותמיר פישמן.
מספר המשקיעים הפרטיים נאמד אז ב-45 אלף (כולל כפילויות של אותו לקוח בכמה בתי השקעות, ובנטרול כפילויות - כ-40 אלף, ואת גודל ההשקעה הממוצעת של תיק לקוחות פרטיים הערכנו ב-650 אלף שקל, ובסך הכל - 29 מיליארד שקל, 60% מסך הנכסים שנוהלו אז בתעשייה.
את שיעור הנכסים המנוהל עבור לקוחות עסקיים ומלכ"רים (זה היה לפני העברת הקופות המפעליות לניהול של חברות לניהול תיקי השקעות וחלק ניכר מאוד מהם נוהל בדרך של ייעוץ על-ידי בנק יהב), הערכנו אז ב-40% (מתוך הסך הכולל של 48 מיליארד שקל, כלומר כ-19 מיליארד שקל.
כתבנו אז: "אנו מעריכים שתעשיית ניהול תיקי השקעות בישראל תגדל מאוד בעשור הקרוב".
חלפו כמעט 12 שנים (עד דצמבר 2015). ומה קרה מאז?
גידול שנתי של 11%
ביקשנו לבדוק אילו שינויים חלו במאפייני התעשייה מאז פברואר 2004 ועד לדצמבר 2015, המועד אליו מתייחס הפרסום הנוכחי של רשות ניירות ערך.
גודל התעשייה: היקף הנכסים גדל מ-48 מיליארד שקל ל-262 מיליארד שקל. גידול מרשים, אך צריך לדייק: בלי ה"מוסדיים" (שבנקודת הפתיחה לא נכללו במסגרת של ה-48 מיליארד שקל), דהיינו, בלי קופות גמל מפעליות, גופי גמל וקרנות נאמנות שמנוהלים על-ידי חברת ניהול תיקי השקעות של אותו בית, הגידול הינו מ-48 מיליארד שקל ל-162 מיליארד שקל, עדיין גידול מרשים מאוד.
שיעור הגידול השנתי הממוצע הכולל של התעשייה (ללא מוסדיים) במונחים של נכסים מנוהלים, מגיע כמעט לכ-11%. לשם השוואה, סך הנכסים הפיננסיים של הציבור גדל ב-12 השנים שעד דצמבר האחרון בקצב שנתי של כ-8%. כלומר, יש ביניהם מתאם חיובי יפה לאורך זמן.
מספר הלקוחות: אם ב-2004 מספר הלקוחות הפרטיים המנוהלים עמד על כ-45 אלף, הרי כיום, לפי הדיווח של רשות ני"ע, מספרם כמעט והוכפל ועומד על כ-86 אלף, גידול שנתי ממוצע של קרוב ל-6%. אבל, בפועל, לא מדובר במספר לקוחות אלא במספר חשבונות.
יצוין כי מספר הלקוחות האמיתי נמוך מזה, שכן גם ב-2004, ועוד הרבה הרבה יותר כיום, יש לא מעט לקוחות, הן פרטיים ובוודאי עסקיים, שמנהלים מה שקרוי "תיקי תחרות" אצל גופים שונים (2-5 תיקים). הם נספרים כלקוחות שונים, וזה מייצר הבדל לא קטן. יתרה מזו: אפילו בתוך אותו בית השקעות, מתנהלים לעתים תיקי השקעות אחדים בכמה בנקים של אותו לקוח. להערכתנו, מספרם של כל אלה, בהערכה שמרנית, עומד על כ-15 אלף לקוחות. לפיכך, מספר הלקוחות בפועל עומד, להערכתנו, על קרוב ל-70 אלף לעומת כ-40 אלף בשנת 2004, גידול של כ-75%.
התפלגות פרטיים/עסקיים מלכ"רים: למרות שחלפו כמעט 12 שנים, הרי שעל פניו נראה שלא חל שינוי של ממש בתמהיל שבין לקוחות פרטיים לעסקיים והיחס היה ונותר דומה: כ-60% מהכסף המנוהל שייך ללקוחות פרטיים וכ-40% ללקוחות תאגידיים. הערכה זו מתבססת על דו"חות שמתפרסמים מצד גופים גדולים בתעשייה שמנהלים רוב מכריע של נכסיה. כיום, לקוחות פרטיים ועסקיים מנהלים 162 מיליארד שקל, שמתפלגים להערכתנו בין כ-100 מיליארד שקל ללקוחות פרטיים לבין כ-60 מיליארד שקל ללקוחות עסקיים ומלכ"רים. מספרם של הלקוחות התאגידיים נאמד בכ-3,000.
תשואה והון נכנס
ממה נובעת הצמיחה המהירה של תעשיית ניהול התיקים?
המקורות הפוטנציאליים לצמיחה של התעשייה היו שניים: התשואה נטו שהפיקו תיקי ההשקעות, וזרמי הכניסה נטו של כספים אל התעשייה וממנה: פתיחת תיקי השקעות וסגירת תיקי השקעות וכן הפקדות לתיק ומשיכות מהתיק מעת לעת.
המקור הראשון הוא התשואה נטו שהפיקו תיקי ההשקעות, שכן זו הייתה תקופה טובה בכללותה לשוק ההון, למעט סוף 2007, שנת 2008 ו-2011.
חישבנו את תרומת התשואה על בסיס תיק אופייני ("תיק המנהל" המצרפי של החברות לניהול תיקי השקעות) שעמד במשך רוב התקופה על כ-20% מניות וכ-80% אגרות חוב. השתמשנו לצורך זה במדד ת"א 100 - 20% ובמדד אג"ח כללי - 80%. ברור שישנם נכסים נוספים כמו מניות בחו"ל שמשקלן גדל - בעיקר בשנים האחרונות. התשואות השקליות שהשיג מדד ת"א 100 בתקופה הנבדקת היו דומות לתשואות שהשיגו שוקי מניות מרכזיים אחרים בעולם, בדגש על ארה"ב ואירופה, באופן שאינו משנה את התמונה.
שקללנו לתוך זה את ההנחה שהתיקים השיגו (ברוטו) את הבנצ'מארק, לפני העלויות - עמלות קנייה ומכירה שגובה הבנק בגין פעולות שבוצעו, דמי שמירה שגובים הבנקים, דמי ניהול שמנוכים מהחשבון, וכמובן, לפני מס רווח הון ששיעורו השתנה במהלך השנים. את כל אלה ניכינו מהתשואה ברוטו. מובן, שהחישוב הוא מקורב.
תרומת התשואה נטו לתיקים הסתכמה, להערכתנו, בכ-42 מיליארד שקל וכניסה נטו של כספי לקוחות הסתכמה בכ-72 מיליארד שקל. כך גדלה התעשייה מ-48 מיליארד שקל לפני 12 שנים ל-162 מיליארד שקל כיום.
כלומר, מעט יותר מ-60% מהגידול של תעשיית ניהול התיקים (ניהול תיקים ללא "מוסדיים") נובע מכניסת כספים של לקוחות חדשים והפקדות נטו של כלל הלקוחות, ומעט פחות מ-40% נובע מתרומת התשואה נטו אחרי מס ועמלות.
האם הצמיחה המהירה של תעשיית ניהול התיקים עתידה להימשך? על כך בכתבה הבאה.
הכותב הוא מבעלי בית ההשקעות מיטב דש ומכהן כיו"ר מיטב דש קרנות נאמנות בע"מ. אין לראות באמור מתן ייעוץ/שיווק השקעות והאמור אינו מהווה תחליף לייעוץ/שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
