שכר המנהלים המנופח לא הועיל

מנהלי החברות הגדולות הנסחרות בבורסה בת"א הם אלו שסופגים בדרך כלל את עיקר האש, מצד אלו הטוענים כי השכר המשולם לבכירים בישראל הוא גבוה ומוגזם. אולם למנהלי החברות הגדולות אחריות להצלחתו של גוף עסקי, שמציג מכירות של מיליארדי שקלים מדי שנה ומעסיק אלפי עובדים בארץ ובעולם. לעומת זאת, דווקא בחברות הקטנות ניתן לעתים למצוא מדיניות שכר מרחיבה מדי - במיוחד כאשר בוחנים את שכר הבכירים בהן ביחס לגודל החברה ולהכנסותיה.

דוגמה לכך ניתן היה למצוא בתשקיף שהגישה חברת הסטארט-אפ וונטייז, לקראת הנפקה ראשונית של מניותיה (הנפקה שנכשלה בסוף השבוע). וונטייז ביקשה בתחילה לגייס 57 מיליון שקל לפי שווי של כ-200 מיליון שקל לפני הכסף, אולם בהמשך הנמיכה את דרישותיה לגיוס של כ-31 מיליון שקל לפי שווי חברה של 120 מיליון שקל.

וונטייז עוסקת בהפצת תכני וידאו לפי דרישה למכשירי טלוויזיה ולטלפונים חכמים. החברה, שמעסיקה 26 עובדים בישראל ובצפון אמריקה, רשמה ב-2015 הכנסות של כ-2 מיליון דולר, הפסד גולמי של 57 אלף דולר והפסד תפעולי של כ-3 מיליון דולר (כ-11.5 מיליון שקל).

אחת הסיבות להפסד התפעולי הגבוה נעוצה בהוצאות השכר שרושמת החברה, שהסתכמו אשתקד ב-1.7 מיליון דולר (6.8 מיליון שקל). את השכר הגבוה ביותר משלמת החברה לשניים מהמייסדים ומבעלי השליטה בה, נועם יוסיפידיס ואורן לוי, שמחזיקים בתפקידי הניהול הבכירים.

יוסיפידיס, שמחזיק ב-46.5% מהון החברה ומכהן בתפקידי המנכ"ל והיו"ר, נהנה בוונטייז משכר ברוטו של 62 אלף שקל בחודש, לצד החזר הוצאות רכב של 7,000 שקל בחודש, קרן השתלמות, פנסיה ותשלומים נוספים בגין הוצאות אחרות הנדרשות לתפקידו. כל אלו, הביאו את עלות שכרו של יוסיפידיס למיליון שקל ב-2015.

לאורן לוי, שמכהן כסמנכ"ל טכנולוגיות בוונטייז, אחזקה ב-14% מהחברה. הסכם ההעסקה שלו כולל שכר ברוטו של 16 אלף דולר בחודש (כ-62 אלף שקל), החזר הוצאות רכב של 1,100 דולר בחודש, כיסוי ביטוח בריאות לו ולמשפחתו ועוד. בסה"כ, עמדה עלות העסקתו של לוי ב-2015 על 183 אלף דולר (כ-714 אלף שקל).

קשה שלא להרים גבה לנוכח המספרים הללו. הם אולי נראים הגיוניים או אפילו מעט נמוכים עבור מנהלים בכירים בחברת היי-טק מבוססת עם הכנסות לרוב, אולם כאשר מדובר על חברת הזנק בסיכון גבוה, המשוואה צריכה להיות אחרת.

חברה שמציגה הכנסות שעדיין אינן מאפשרות את קיומה העצמאי, שסובלת מהפסדים מהותיים ומציגה תזרים מזומנים נקי שלילי של 2.6 מיליון דולר (10 מיליון שקל) ב-2015, ראוי שתתגמל את עובדיה בעיקר דרך תגמול הוני ופחות בדרך של תשלום במזומנים, במיוחד כאשר היא מבקשת לגייס הון מהציבור. כל עוד החברה נותרת בבעלות פרטית, זכאים בעלי מניותיה לתגמל את העובדים בכל רמת שכר שירצו, אולם כאשר החברה מבקשת לגייס הון מהציבור, ראוי לו לדירקטוריון לבחון מחדש את רמות השכר המשולמות בחברה.

הדבר נכון במיוחד בעת הנוכחית, לאחר חקיקתו של חוק שכר הבכירים בחברות הפיננסים, שחוקק לאחרונה בכנסת. החוק החדש מתייחס אומנם רק לבנקים, חברות ביטוח ובתי השקעות. עם זאת, החוק החדש כן מציב רף שראוי שיתייחסו אליו גם במגזר הריאלי, ובמיוחד בחברות קטנות שהיקף עסקיהן נמוך דרמטית מזה של חברות הפיננסים.

ביום חמישי בערב הכריזה וונטייז על ביטול הנפקתה, לאחר שנכשלה בניסיונה לגייס את היקף המשקיעים המינימלי לצורך הפיכתה לחברה ציבורית. אם צדקו או טעו המשקיעים בהחלטתם לוותר על השקעה בחברה, נדע כנראה רק בעוד פרק זמן. אולם בלי קשר לכך, ראוי שחברות המעוניינות להנפיק לראשונה את מניותיהן בבורסה, ידעו להתאים את מדיניות השכר שלהן למציאות החדשה עוד בטרם הן פותחות במהלך ההנפקה.