בג"ץ הוציא צו ביניים נגד חוק שכר הבכירים בבנקים

הישג לבכירי המערכת הבנקאית: שופט בית המשפט העליון, יורם דנציגר, נעתר היום (ב') לבקשת איגוד הבנקים בישראל והוציא צו ביניים, לפיו בכירי הבנקים שיודיעו על התפטרות מעבודתם בתוך 45 ימים ממועד ההכרעה בעתירה שהוגשה נגד החוק להגבלת שכר הבכירים במערכת הפיננסית, לא יאבדו את זכאותם הנוכחית לקבל את מלוא הזכויות הפנסיוניות שמגיעות להם בגין סיום עבודתם. 

עוד קבע דנציגר כי החוק, שאמור לצאת לדרך באוקטובר, לא ייכנס לתוקף עד הכרעת בג"ץ בעתירה המרכזית נגדו. לפי ההערכות, בג"ץ יזדרז לקבל הכרעה בתיק העיקרי לפני אוקטובר. את העתירה הגישו עו"ד ד"ר ישראל (רלי) לשם, עו"ד איל דותן ועו"ד איסר בירגר ממשרד עורכי הדין מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל ושות'.

דנציגר קיבל בכך את בקשת איגוד הבנקים, אשר נועדה למנוע התפטרות עובדים בכירים של המערכת הפיננסית, החוששים לאבד את הזכויות הפנסיוניות שלהם עוד בטרם כניסת החוק לתוקף. 

לדברי דנציגר, נוכח אי-הוודאות בנושא, אין מנוס ממתן צו הביניים המבוקש בנקודת הזמן הנוכחית. "קריאת החוק נושא העתירה על פניו אינה מאפשרת לעובדים לכלכל את צעדיהם נכון להיום. נוכח אי-הוודאות והעמימות השוררים ביחס לכוונת המחוקק במספר נקודות משמעותיות בחוק, עובדים מסוימים במערכת הבנקאית עזבו את עבודתם, ואחרים שוקלים להתפטר מהתאגידים בהם הם עובדים מזה עשרות שנים", כתב השופט. 

"לא טענות בעלמא" 

לדבריו, חלק מהעובדים נדרשים להגיש הודעות מוקדמות לפיטורים 90 ימים עובר למועד כניסת החוק לתוקף. כלומר עד מחר, 12 ביולי.

"אין מדובר בטענות בעלמא, כאשר החשש מפני התפטרות הוא ממשי ומובע גם על-ידי אנשי המקצוע בשירות המדינה, בראשם המפקחת על הבנקים. במצב דברים זה וכאשר צו הביניים המבוקש הוא צר ומצומצם ביותר, נוטה הכף בעינַיי לטובת 'הקפאת המצב' - במובן אשר התבקש על-ידי איגוד הבנקים ואשר יאפשר לנהל את העתירה ללא שהסכנה מפני אבדן זכויות הוותק מרחפת מעל לראשם של העובדים הבכירים במערכת הבנקאית". 

דציגר ציין כי ההצדקה להוצאת צו הביניים מתגברת על רקע השאלות העולות בעתירה, חלקן שאלות תקדימיות המתייחסות להסדרים שאינם מוכרים במדינות אחרות בעולם. לדבריו, הוא מוּדע לקושי שבמתן צו ביניים בנסיבות העניין. זאת, בין היתר, נוכח מועד הדיון בעתירה (27 ביולי 2016), כאשר לבנקים יש אפשרות לקצר את תקופת ההודעה המוקדמת המחייבת את עובדיהם, וחלקם אף עשו כן.

עם זאת, לדבריו, "בעיקרו של דבר, חוששני כי היעתרות לטענות אלה (נגד הוצאת צו הביניים - ח,'מ') כמוה כמתן הוראה דה-פקטו לתאגידים הפיננסיים לפתוח חוזים והסכמי שכר, כאשר העובדים עצמם כלל לא ביקשו זאת, וכאשר הדבר עלול להציב את התאגידים בסיכון ממשי אם וכאשר תוגשנה הודעות התפטרות בפרק זמן קצר, באופן שלא יותיר די זמן להתארגן ולאייש מחדש את עמדות המפתח בשדרות הניהוליות".

לפי דנציגר, מהלך זה עלול להיות בעל השלכות דרמטיות ופוגעניות, הרבה יותר מאשר מתן צו ביניים במתכונת המצומצמת שהתבקשה. "גם קבלת הטענה כי אין תוקף להוראות החוזיות הנ"ל מוקשית מאוד בעיניי. בלי לטעת מסמרות בשאלה העקרונית האם ניתן להתנות על הוראות חוק הודעה מוקדמת, הרי שקבלת הטענה בנסיבות המקרה משמעה למעשה כי הוראות חוזיות רבות הקיימות בחוזי בכירי העובדים במערכת הבנקאית כלל אינן ברות-תוקף - כאשר ככל הידוע אף רגולטור רלוונטי לא קבע כך בעבר".

לדבריו, טענה זו בעייתית ביותר גם במישור המהותי, "שכן נדמה כי קיימות הצדקות ממשיות לדרישה לתקופת הודעה מוקדמת ארוכה, כאשר מדובר בעובדים בכירים אשר עזיבתם הפתאומית עלולה לזעזע גופים המנהלים כספי ציבור מהסוג בו עסקינן". 

שתי מגבלות

החוק להגבלת שכר הבכירים במערכת הפיננסית עבר בקריאה שנייה ושלישית בכנסת ב-28 במארס 2016. החוק קובע שתי מגבלות על תשלום שכר לבכירים. לפי המגבלה הראשונה, הוצאה של חברה על שכר של מעל ל-2.5 מיליון שקל לעובד בכיר בה לא תוכר במס. לפי המגבלה השנייה, עלות השכר הגבוהה ביותר שיוכל בכיר בחברה פיננסית להרוויח יעמוד על לא יותר מפי 35 מעלות השכר של העובד בעל המשכורת הנמוכה ביותר, כולל עובדי קבלן. 

המגבלה השנייה על החברות נחשבת למשמעותית יותר מהראשונה, שכן מדובר במגבלה אבסולוטית שלא ניתן "לשחק" איתה, והיא הוכנסה לחוק כמעט ברגע האחרון, מתוך מטרה להעלות את שכר העובדים בעלי השכר הנמוך. כך שבעוד שעל המגבלה הראשונה הקבועה בחוק ניתן לדלג בדרך של תשלום מסים גבוהים יותר למדינה, אף שמירה על השכר הגבוה של הבכירים - המגבלה השנייה היא טוטלית. 

לפי ההערכות, חוק הגבלת שכר הבכירים צפוי להשפיע על כמה עשרות מנהלים בכירים במערכת הפיננסית, בעלי המשכורות הגבוהות ביותר וכמובן גם על המשכורות שישולמו בעתיד, וייתכן כי החוק ישפיע באופן עקיף על השכר המשולם במשק כולו.

למרות התקוות שתולים בחוק שר האוצר, משה כחלון, חברות הכנסת שלי יחימוביץ' וזהבה גלאון ופוליטיקאים אחרים שדחפו לחקיקתו - לא ברור האם הוא אכן יביא לתוצאה המצופה של העלאת המשכורות של העובדים בעלי השכר הנמוך בחברות. 

בעתירה העיקרית שהגיש נגד החוק, מבקש איגוד הבנקים לקבוע כי לא ניתן לפרש את החוק באופן רטרואקטיבי, ולהבהיר כי אין בו כדי לפגוע בזכויות שצברו עובדים לפנסיה ולפיצויי פיטורים ואשר מחושבות לפי הוותק שצברו עד חקיקת החוק. 

בנוסף, מבקשים הבנקים מבגץ כי יבטל את הסעיף בחוק שיוצר באופן מעשי תקרת שכר אבסולוטית ומגביל את שכרו של העובד המתוגמל ביותר בארגון לשיעור של עד פי 35 מהשכר של העובד הנמוך ביותר. עם זאת, העתירה אינה מופנית נגד הקביעה המרכזית השנייה בחוק ולפיה השכר המוכר במס יוגבל ל-2.5 מיליון שקל. 

חוות-דעת של ליכט 

לאחר הגשת העתירה מסר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, חוות-דעת בנוגע לזכויות הפנסיוניות של בכירי הבנקים, לאורו של החוק החדש. בכירי הבנקים ציפו כי ליכט ימליץ להחריג את הזכויות הפנסיוניות שצברו לאורך השנים מהחוק להגבלת שכרם.

ואולם, ליכט נמנע מלקבוע מסמרות בנושא. הוא אמנם רמז בחוות-דעתו כי אין לפרש את החוק באופן רטרואקטיבי, אך ציין כי הנושא מורכב מדי מכדי שיפרש אותו, והפנה את הטיפול בו ליועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט. אי-הוודאות שנוצרה הביאה לבקשה לצו ביניים ולהחלטה של דנציגר היום. 

"שכר חזירי ופרוע" 

ח"כ שלי יחימוביץ', אחת מיוזמות החוק, מסרה בתגובה: "כמו תמיד, אני מכבדת את החלטת בית המשפט, אך יש לציין כי ההחלטה אינה משנה כלל את המצב הקיים. אי-הבהירות לכאורה תובהר שוב, והחוק ייכנס לתוקף באוקטובר כמתוכנן וכפי שקבע בג"ץ. בכירים שיתפטרו יוכלו לשמור על זכויותיהם הצבורות עד לתחולת החוק, איש לא חשב מלכתחילה אחרת, וזוהי לשון החוק ממילא.

"קומץ בכירים עשירים, באמצעות סוללת פרקליטיהם הממומנת על-ידי הציבור, פשוט מטרידים כל ערכאה וכל גורם אפשריים כדי שאלה יאמרו את המובן מאליו. כוונתם האמיתית היא לפתוח מחדש את הדיון בחוק כדי שיוכלו לשוב ולהשתכר שכר חזירי ופרוע".