מדען בכיר מתריע על סכנת "זיהום אור" בישראל

"רק זמן רב אחרי שהעולם נכנס בהתלהבות לעידן הטלפונים הסלולריים, נשמעו האזהרות הראשונות על סכנות הקרינה מהמכשירים ומהאנטנות; אבל הפעם, כשאנחנו בתחילתו של זינוק לתוך עולם תאורת הלד החדשה במרחב הציבורי היוצרת סכנת זיהום אור, יש מספיק התרעות על הסכנות הבריאותיות והסביבתיות שיש להביא בחשבון מול החיסכון האנרגטי. כדאי שגם בישראל יקחו את העניין ברצינות, לפני שכל המרחב הציבורי יואר בנורות לד" - כך אומר ל"גלובס" מדען בכיר.

לפני שבועות אחדים התרחש בארה"ב אירוע בעל חשיבות בתחום "זיהום אור", הקשור לחשיפה לתאורת לד (LED - light emitting diodes). ארגון הרופאים האמריקאי AMA - (American Medical Association) פרסם נייר עמדה הקורא להפחית את הנזקים הבריאותיים הנגרמים לאדם בגין חשיפה לתאורת לד בעוצמה גבוהה בכבישים ובמרחבים ציבוריים בשעות החשיכה, תאורה שבה יש מרכיב גבוה של אורך גל כחול. בסיום כינוס שנתי בשיקגו קרא הארגון למציאת טכנולוגיות תאורה חסכוניות אחרות, שלא יפגעו בבריאות.

על תופעה אחת קיימת הסכמה מדעית כללית: תאורת לד עם מרכיב גבוה של אורך גל כחול פוגעת בייצור הורמון הקרוי מלטונין, המתרחש במוח. מחסור בהורמון מלטונין, כפי שעולה ממחקרים מדעיים, נחשב גורם המחליש את המערכת החיסונית ועלול לגרום נזקים בריאותיים חמורים: גידול בסיכוי לחלות בסרטן השד אצל נשים ובסרטן הערמונית אצל גברים; שיבוש השעון הביולוגי של האדם; בעיות שינה; בעיות ראייה וניוון מוקדם של תאים ברשתית העין; וסוכרת מטיפוס 2. קיימת גם הפגיעה בטבע הידועה כיום כקשורה לזיהום אור של תאורת לד, הכוללת שיבוש במנגנוני ניווט של בעלי חיים - למשל ציפורים, דגים וצבי ים - ובמחקר באנגליה נמצא קשר בין זיהום אור לשינוי במחזור החיים של עצים במרחבים עירוניים. פארקים לאומיים בארצות הברית מאמצים באחרונה תכנון של תאורה המפחיתה את ההשפעות הסביבתיות של זיהום אור.

החיסכון קורץ לרשויות המקומיות

היבואנים והמשווקים של תאורת לד לוחצים ללא הרף בשנים האחרונות על הגופים הציבוריים להשתלב בטרנד החיסכון האנרגטי, ולהסב את התאורה במרחבים הציבוריים ובדרכים לתאורת לד. החיסכון בחשבונות החשמל קורץ לרשויות מקומיות ולגופים ציבוריים, וחלק מהם משתלב בטרנד, לא תמיד תוך ידיעה על הוויכוח בשאלת השימוש בלד וההשפעות הרפואיות-סביבתיות. תאורת לד מותקנת במעלות-תרשיחא, בהוד השרון, בראש העין, בהרצליה, באריאל, ברמת בית שמש, במנהרת בית צפאפא וביישוב חריש (בתקן זהיר במיוחד). ארגון 15 הערים הגדולות עדיין לא גיבש עמדה בסוגיה.

מצד שני, לאור המחקרים האחרונים בתחום, היצרנים והמפתחים של נורות לד המובילים בעולם - כמו חברת CREE ויצרנים ומפתחים אחרים - עורכים באחרונה מחקרים שבמרכזם היכולת לסלק את הספקטרום הכחול מתאורת הלד, תוך שמירה על מרכיב החיסכון האנרגטי. פעילות בכיוון זה ניכרת גם בתחום המכשירים הביתיים הניזונים מתאורת לד.

לעומת מגמות אלה, "הוועדה הישראלית להנדסת המאור" - ארגון המאגד יצרנים, יבואנים ומשווקים של תאורת לד, שהוא הלובי הגדול ביותר למעבר לתאורת לד הפועל מול משרדי הממשלה ומנגנוני העיריות - מציגה עמדה שונה. חברי הוועדה תומכים במסקנות איגוד הרופאים האמריקאים בכל הנוגע למניעת סינוור והגבלת זווית פיזור האור, ואולם היו"ר, ד"ר אורי דומן, הודיע על הסתייגות מעמדת ארגון הרופאים האמריקאי, שלדבריו "אינה נסמכת על מדידות של עוצמת תאורת רחובות ובחינה מדעית של השאלות האם בכלל, ועד כמה גורמת תאורת רחובות להשפעה על ייצור הורמון המלטונין".

פגיעה ברשתית העין

פרופ' אברהם חיים הוא מדען בכיר שפועל זה שנים אחדות כדי להתריע בציבור על סכנות תאורת הלד. פרופ' חיים עומד בראש המרכז הישראלי למחקר בינתחומי בכרונו-ביולוגיה, משמש סגן הנשיא של האגודה הישראלית לתאורה וסגן יו"ר LONNE, קונסורציום רב-תחומי של האיחוד האירופי העוסק באובדן החושך בלילה בגלל חשיפה לתאורה מלאכותית.

פרופ' חיים: "האם בשם התייעלות אנרגטית בתאורה יש הצדקה לפגיעה בבריאות האזרחים, על ידי מעבר מואץ לשימוש בתאורת לד במרחבים הציבוריים והפרטיים? מה הבעיה עם תאורה זאת, שהביאה לכך שארגון הרופאים האמריקאי AMA קיבל החלטה המזהירה את הציבור מפני חשיפה ושימוש בתאורה זאת בעוצמה גבוהה במרחבים ציבוריים?

"תאורת לד, בעוצמתה החזקה, מסנוורת, והשימוש בה כתאורת כבישים ופנסים של מכוניות מסוכנת, פוגעת בעין ומסכנת את הנהג. היכן עמותת אור ירוק? האם הם מודעים לבעיות? מחקרים בספרד הראו שעוצמות התאורה החזקות פוגעות ברשתית העין וגורמות להרס שלה. אולי כחברה נצטרך בעתיד הקרוב להתמודד עם אוכלוסיות צעירות הסובלות מניוון הרשתית".

- הסבר בבקשה את בעיית אורך הגל הכחול.

פרופ' חיים: "זו הבעיה החמורה ביותר של הלד. בתאורה טבעית שמקורה במאורות הטבעיים, שמש ביום וירח וכוכבים בלילה, אורכי הגל הקצרים מופיעים ביום, בה בעת שבערב ובלילה מופיעים אורכי הגל הארוכים.

השעון הביולוגי - שמכוונן על ידי מחזורי אור וחושך - מגיב לא רק לעוצמות האור, אלא גם לאורכי הגל. על כן, חשיפה לאורך גל קצר בצבע כחול מעבירה לשעון הביולוגי שלנו מסר של יום. כלומר, זו תופעה של ערנות ופעילות הנובעות מדיכוי בעוצמה גבוהה בשיעורים של כ-90% בייצור ההורמון מלטונין בבלוטה האיצטרובלית במוח".

- מה הבעיה בדיכוי ייצור מלטונין מלבד שיבוש השעון הביולוגי?

"ההורמון מלטונין ידוע כהורמון 'שידו בכל'. מעבר להיותו אות חשוב של החושך לתאי הגוף, הוא מעורב בפעילויות תקינות של הגוף, כמו זאת של מערכת החיסון, חילוף החומרים, שינה תקינה, נוגד חמצון, מונע התפתחות של סרטן השד וסרטן של בלוטת הערמונית. תוצאות של מחקרים שנערכו במרכז המחקר שלנו באוניברסיטת חיפה ובעולם מראות שמלטונין אף יכול למנוע התפתחות של גרורות. חלק מהמחקרים נעשה בבעלי חיים, אך מחקרים אפידמיולוגיים נערכו בבני אדם, באמצעות שאלונים והשוואה בין אוכלוסיית נשים חולות לנשים בריאות ואורחות החיים שלהן".

"חיסכון ללא סיכון"

- אולי מחקרים כאלה אינם מספיקים לעורר את משרדי הבריאות בעולם להזדעק?

"תוצאות מחקרים אלה היו מספיק טובות ל-AMA להעביר את ההחלטה. מה קורה במדינת ישראל? משרד הבריאות מזגזג. המשרד לאיכות הסביבה מעביר עשרות מיליוני שקלים לסיוע בהחלפת התאורה ביישובי הפריפריה לתאורת לד. האם החלטה כזו מבוססת על המלצה של ועדת מומחים רב-תחומית? על תוצאות מחקר? מעניין שממשלת צרפת כן הקימה ועדה, שהמליצה שלא לחייב מעבר לטכנולוגיה שאין איתה מספיק ניסיון. כחוקר, עלי להגיש בקשות לעריכת ניסויים בבעלי חיים. מעניין שלראשי עיריות ומועצות מקומיות מותר לערוך ניסויים ללא קבלת היתרים מ'וועדות הלסינקי'. הרשו לי להניח שההון משחק כאן תפקיד חשוב".

- אין ערך להתייעלות אנרגטית ולחיסכון כספי?

"אינני נגד התייעלות אנרגטית, אך יש צורות רבות לחיסכון שבהן ניתן להשתמש, ללא גרימת נזקים לאזרחים תמימים. אני קורא לציבור להתעורר ולממשלת ישראל לא להרשות התקנה של תאורת לד במרחבים ציבוריים עד שלא יתבצעו מחקרים, שלאור תוצאותיהם מומחים יוכלו לקבוע רגולציה לשימוש מושכל בתאורה, שתביא לחיסכון - אך ללא סיכון של אזרחי מדינת ישראל".

תאורת לד: לכל משרד יש עמדה שונה

איך מתייחסים נכון לעכשיו משרדי הממשלה והגופים הרלוונטיים לשאלת השימוש הגובר והולך בתאורת לד במרחב הציבורי? העמדות המובאות כאן גובשו לנוכח התראות קודמות בעניין הסכנות בתאורת לד בעוצמה גבוהה, אבל לפני שפורסמה העמדה של ארגון הרופאים האמריקאי.

משרד הבריאות: ראש שירותי בריאות הציבור, פרופ' איתמר גרוטו, פרסם בתחילת שנת 2015 נייר עמדה שלפיו למרות המחקרים על חשש לתחלואת סרטן, אין מספיק מחקרים לצורך קביעה על סכנה לבריאות הציבור. עם זאת, הוא המליץ לא להשתמש בתאורת לד במרחבים ציבוריים ובפארקים. כעבור שבועיים, בעקבות לחצים של בעלי עניין, הוציא משרד הבריאות "הבהרה" לא חתומה, ולפיה "השימוש בנורות לד אינו כרוך בסכנה לבריאות האדם".

שר הבריאות, יעקב ליצמן, הודיע באחרונה כי יש אכן בעיה של פערי ידע על תאורה מלאכותית ובריאות האדם. ליצמן הודיע כי לעת עתה אין מחשבות על שינוי רגולציה, וכי "באף מדינה בעולם לא קיימת רגולציה המגבילה את השימוש בתאורה מסוג לד במרחב הפרטי או הציבורי.. גם המידע המחקרי העדכני ביותר לא העיד על נזק בריאותי תוספתי העלול להיגרם כתוצאה מחשיפה לתאורת לד ביחס לסוגי תאורה אחרים".

ארגון רופאי העיניים: הארגון לא עסק עד כה בתאורת הלד והשפעתה על בריאות העיניים, ואין לו עמדה בעניין זה. זאת, למרות שבניתוחי עיניים ובדיקות עיניים משתמשים במכשירים המקרינים תאורת לד בעוצמה גבוהה לתוך העין. יו"ר ארגון רופאי העיניים, פרופ' דוד צדוק, אמר ל"גלובס" כי רגולטור הבריאות האמריקאי FDA מאשר את השימוש במכשירים אלה.

המשרד להגנת הסביבה: המשרד והקרן הקיימת לישראל הכריזו לפני שבועות אחדים על מיזם משותף להקצאת 70 מיליון שקל "לפריפריה החברתית", למימון תוכנית התייעלות אנרגטית, חיסכון והפחתת זיהום האוויר. במרכז התוכנית, החלפת התאורה במרחב הציבורי ובכבישים מתאורה רגילה של נורות ליבון לתאורת נורות לד חדישות הנחשבות חסכוניות במונחי צריכת חשמל. מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ישראל דנציגר, הצהיר: "אנחנו ממשיכים להפחית זיהומים וסיכונים ולהגן על בריאות תושבי ישראל". יו"ר קק"ל, דני עטר, הלך רחוק עוד יותר והכריז כי המיזם הוא "בשורה ברמה הלאומית".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "המשרד להגנת הסביבה בקי במחקרים האחרונים בתחום, אשר מצביעים על סיכונים אקולוגיים ובריאותיים אפשריים של זיהום אור הנובע מתכנון תאורה לקוי. המשרד, בשיתוף משרדי הבריאות והשיכון ומומחים מהאקדמיה, דן בנושא וב-2015 פורסם מדריך ליישום תאורת לד אשר מגדיר את הנדרש בכדי למנוע את הסיכונים הללו. יצוין גם שהמשרד להגנת הסביבה מתנה תמיכות לייעול תאורת רחוב בנקיטת אמצעים למניעת זיהום אור, כגון הכוונת הפנסים ושימוש בנורות עם סיכוך של הספקטרום הכחול באופן אשר יעמוד בדרישות התקנים הבינלאומיים וימנע נזקים בריאותיים. המשרד ביצע גם הדרכות לקידום המודעות לנושא בקרב חברות ממשלתיות, כגון נתיבי ישראל ורכבת ישראל".

רשות טבע והגנים (רט"ג): מנהל אגף אקולוגיה ברשות, ד"ר נעם לידר, מחזיק בעמדה תקיפה שלפיה יש להימנע מתאורת לד עשירה בספקטרום הכחול בסמיכות לשטחים פתוחים שרט"ג מנהלת, למרות החיסכון האנרגטי. באחרונה התפרסם מחקר על כך שלבלוב העצים במרחב הציבורי-העירוני באנגליה הקדים ב-7.5 ימים בממוצע, ומשבש את מחזור החיים של חרקים הצמוד למועדי לבלוב העצים.

משרד השיכון והבינוי: מתוך גישה של זהירות, המשרד דורש מהעיריות כתב שיפוי וקבלת אחריות, אם העירייה מבקשת השתתפות וסיוע של משרד השיכון במיזמים שבהם מתוכננת תאורת לד. משרד השיכון הוביל ועדה בינמשרדית - שבה היו נציגים ממשרדי הבריאות, הגנת הסביבה והתשתיות - ובחודש יולי 2015 הוציאה הוועדה מדריך ליישום תאורת לד, ובו הגבלות על השימוש בספקטרום הכחול לרמת סיכון נמוכה.

משרד התחבורה: הממונה על החברות העוסקות בהקמת תשתיות כבישים ותאורתם לא השתתף בוועדה של משרד השיכון, בנימוק שיש לו מומחים משלו.

נתיבי ישראל: ההנהלה הקודמת של חברת תשתיות הכבישים נתיבי ישראל (לשעבר מע"צ), שכיהנה לפני פרשת "ישראל ביתנו", קידמה מיזם ענק של מעבר מדורג לשימוש בתאורת לד בפרויקטים חדשים בכבישים הבינעירוניים, בנימוק שמדובר בתאורה "ירוקה" וחסכונית. נתיבי ישראל מסרה ל"גלובס" (לפני פרסום עמדת ארגון הרופאים האמריקאי): "על פי גורמי המקצוע עמם התייעצנו, הובהר כי הנזק הפוטנציאלי של נורות לד אינו רלוונטי לחברת נתיבי ישראל, שכן החשיפה לתאורת כבישים הינה מזערית לעומת חשיפה למסכי LED בבית ובמקומות העבודה. המחקרים שנערכו על הסכנות לכאורה בתאורת לד נערכו בתנאים שאינם דומים לתנאי החשיפה לתאורה בכבישים, ועל כן אין להקיש מהם על סכנות לכאורה. נתיבי ישראל ממשיכה לפעול לטובת הציבור בפעולותיה להטמעה מדורגת של תאורת לד. מעבר מדורג זה מבוצע רק בפרויקטים חדשים ובגופי תאורה שאין מנוס מהחלפתם. מתודולוגיה זו גובשה ונתמכת בבחינת יעילות כלכלית.

"חברת נתיבי ישראל מבצעת את ההחלפה בשים לב לסוגיות הבריאותיות ומקפידה על סטנדרט שמסיר כל חשש בריאותי. אנו פועלים כך למען הסר ספק ולמרות שרוב המוסדות המוסמכים סבורים כי אין כל הוכחה לנזק בשימוש בנורות לד בתאורת כבישים".

משרד הביטחון: האחראי על מפרטי המיזמים הגדולים בדק את ההתייחסות לתאורת לד בעקבות לחץ של ספקים להכניס תאורת לד למתקני משרד הביטחון וצה"ל. בעקבות הבדיקה הוציא משרד הביטחון בספטמבר 2015 מפרט בינמשרדי, שהוא מפרט מוביל, ובו יש הגבלה על שימוש בספקטרום הכחול והתראה מפני הסכנות. משרד הביטחון אישר כי "קיימות פניות רבות מגורמים שונים במשק, שמטרתם הכנסת תאורת הלד למחנות צה"ל. אגף ההנדסה והבינוי במשהב"ט, שבודק ומאשר הכנסה ומעבר לטכנולוגיות חדשות בתחום התאורה, עיכב בשנים האחרונות את הכנסת התאורה בטכנולוגיית הלד למחנות צה"ל, וזאת מהסיבה של אי-בהירות בתקינה של הציוד המוצע בתקנים רלוונטיים בהיבט הבטיחותי, הבריאותי (השפעת ספקטרום האור הכחול) ובהיבט של יעילות אנרגטית של הגופים".

הדיון במשרד הביטחון נערך לאור תחקירים ב"גלובס", ובעקבות הוצאת המפרט מסר משרד הביטחון ל"גלובס" כי במתקני מערכת הביטחון וצה"ל תותקן תאורת לד רק של יצרנים "שיקטינו את השימוש בספקטרום האור הכחול" - דהיינו, נורות שלא מסוכנות לבריאות.