החשכ"לית: לא נוכל לאמוד ההתחייבות לפנסיית הגישור בצה"ל

מערכת הביטחון אפשרה למשרתי הקבע בצה"ל לצבור זכויות פנסיוניות עודפות ששוויין האקטוארי מוערך בעשרות מיליארדי שקלים - כך עולה מהדוחות הכספיים של מדינת ישראל לשנת 2015 שמפרסמת היום (ג') החשבת הכללית באוצר מיכל עבאדי בויאנג'ו. במסיבת עיתונאים לרגל פרסום הדוחות הכספיים של ישראל ל-2015, הודתה החשכ"לית כי לאוצר אין יכולת לאמוד את גובה ההתחייבות של המדינה לפנסיית הגישור בצה"ל.

פנסיית הגישור, נזכיר, הובטחה לכל משרתי הקבע שיפרשו מהצבא בתום השירות (43 לקצינים ו-53 לנגדים) מיום הפרישה ועד ההגעה לגיל הפרישה החוקי (67 לגברים ו-63 לנשים). לדברי עבאדי בויאנג'ו, "אין בידינו את הנתונים מצה"ל שמאפשרים לנו לבצע חישוב אמין של פנסיית הגישור. זאת התחייבות תקציבית משמעותית שאין לה אומדן בדוחות". עוד מתברר שבין גמלאי צה"ל ישנם כאלה שקיבלו פנסיה בשיעור גבוה מהמותר בחוק, כלומר יותר מ-76% מהשכר האחרון.

החשבת הכללית הקדישה מקום נרחב בדוח לניתוח היקף התחייבויות המדינה לפנסייה תקציבית, הנאמדות כיום בכ-746 מיליארד שקל והדגישה כי "פנסיה היא לא משהו תוצאתי שאין עליו שליטה. היא תוצאה של ניהול כוח אדם ולכן לניהול כוח האדם יש משמעות תקציבית דרמטית".

תשלומי הפנסיה התקציבית לעובדי המדינה ב-2015 עמדו על 14 מיליארד שקל אך בתוספת צה"ל והגופים הביטחוניים, המשטרה והשב"ס ועובדי ההוראה הגיעו התשלומים השוטפים לכ-21 מיליארד שקל. הסכום צפוי לעלות משנה לשנה עד שיגיע לשיא של 38 מיליארד שקל ב-2039. ואולם אם מחשבים את הסכום כאחוז מהתוצר הצפוי של המשק ב-2039 מתברר כי הוא יורד ל-1% לעומת 1.6% כיום.

הבדלים מהותיים בצבירת הזכויות

בהסתמך על מידע חדש שהעביר צה"ל לחשבת הכללית בחודש שעבר, גילתה החשבת שמשרתי הקבע שפרשו לגמלאות ב-2015 יקבלו קצבת פנסיה ממוצעת בשיעור 63% ממשכורתם האחרונה, כלומר 90% מהקצבה המרבית האפשרית בחוק - זאת אף שפרשו לגמלאות בגיל 47 בלבד (20 שנה לפני גיל הפרישה הקבוע בחוק). על פי נוהלי הצבא, אמורים משרתי הקבע לצבור זכויות בקצב של 2% בשנה, כך שהיו אמורים להגיע לקצבת פנסיה של 52% בלבד משכרם האחרון (לפי 26 שנות שירות קבע מגיל 21). בעבר פורסם שבצבא קיים נוהל המאפשר להוסיף לזכויות הפנסיוניות 6% נוספים - אך גם בהינתן הנוהל הזה היו משרתי הקבע אמורים להגיע ללא יותר מ-58% משכרם האחרון.

לגובה הגמלה המשולמת למשרתי הקבע יש משמעויות מקרו-כלכליות דרמטיות: על פי התחשיב האקטוארי המעודכן שמציגה היום החשבת הכללית תידרש המדינה לשלם יותר מ-300 מיליארד שקל בעשורים הקרובים לגמלאי צה"ל וזרועות הביטחון, שהם 41% מסך תשלומי הפנסיה התקציבית (ראו טבלה).

דוח החשבת הכללית כולל השנה את הניתוח המעמיק ביותר שנעשה עד היום של הפנסיה התקציבית. לפי הערכות, כמחצית מהעובדים כיום בשירות המדינה ובשלטון המקומי (שנקלטו לפני 2002) זכאים עדיין לפנסיה תקציבית, או לפנסיה המשולמת על ידי המעסיק (העובד מפריש 2% משכרו). גובה קצבת הפנסיה יכול להגיע למקסימום של 70% מהשכר האחרון (הקובע) והוא מחושב לפי 2% מהשכר הקובע לכל שנת ותק. החריגים מכלל זה הם שופטים ומשפטנים הנהנים מקצב צבירה מואץ שיכול להגיע עד 7% לשנה ונשיא המדינה שזכאי אוטומטית לקצבה של 70%. בנוסף מקבלים תוספות גם שוטרים וסוהרים ומשרתי הקבע בצה"ל - אלא שמדיניות חלוקת התוספות בצבא לא הייתה ידועה לאוצר עד לאחרונה.

היקף החבות האקטוארית המעודכנת של המדינה לפנסיה תקציבית עומד על כ-746 מיליארד שקל המתחלקים בין העובדים שכבר יצאו לגמלאות (395 מיליארד שקל) והעובדים הפעילים, שהחלו לעבוד בשירות המדינה לפני 2002 (351 מיליארד שקל).

השופטים והדיינים בליגה משל עצמם

החידוש הגדול בדוח הוא ניתוח מבנה הפנסיה התקציבית בשמונה קבוצות הזכאים העיקריות: צה"ל ומערכת הביטחון, משטרה ושב"ס, מערכת החינוך, מערכת הבריאות, שופטים ודיינים, חברי הכנסת והשרים, עובדי משרד מבקר המדינה וכלל עובדי המדינה. הניתוח מראה הבדלים מהותיים בדרכי צבירת הזכויות לפנסיה תקציבית.

הנתונים ממחישים נושאים שנדונו בהרחבה ב"גלובס" בשנים האחרונות. למשל העובדה שהשופטים והדיינים הזכאים לפנסיה תקציבית נמצאים בליגה משל עצמם: הגמלה הממוצעת המשולמת להם עומדת על כ-40 אלף שקל בחודש לעומת כ-19 אלף שקל לנבחרי ציבור, כ-14 אלף לעובדי מבקר המדינה ובין 5,500 ל-6,500 המשולמת לעובדי המדינה ה"רגילים". הגמלה הגבוהה ביותר במדינה משולמת לשופט ועומדת על כ-90 אלף שקל בחודש. 19 הבאים אחרי השיאן בדירוג גם הם שופטים, המקבלים גמלות בסכומים שבין 57 ל-89 אלף שקל בחודש. הסיבה לכך היא קצב צבירת הזכויות לפנסיה של שופטים ודיינים המגיע עד 7% ממשכורתם האחרונה לשנה - לעומת 2% בלבד המקובלים בשאר שירות המדינה. נושא משרה נוסף הנהנה מתנאי פרישה מפליגים הוא נשיא המדינה, הזכאי, כאמור, אוטומטית לפנסיה בשיעור של 70% משכרו האחרון ללא קשר לוותק. הגמלה הממוצעת של נשיאים לשעבר מגיעה עד 56 אלף שקל.

מספרם הקטן יחסית של שופטים ודיינים מביא לכך שתשלומי הפנסיה שלהם אינם מהווים בעיה מערכתית, למרות היותם חריגים בגובהם.

המצב שונה לחלוטין ביחס לגמלאי ומשרתי הקבע בצה"ל ומערכת הביטחון, שעתידים לקבל כ-40% מסך תשלומי הפנסיה התקציבית בשנים הבאות. עד השנה היה הצבא הגוף היחיד במדינה (מלבד הכנסת, נשיא המדינה ובנק ישראל) שלא העמיד את מדיניות צבירת הזכויות הפנסיוניות שלו לבחינת האוצר. המאמצים להגברת השקיפות והבקרה בניהול התקציבי בצבא החלו בעקבות החלטת הממשלה מספר 4088 מ-8 בינואר 2012 שבעקבותיה העמיד משרד הביטחון מסוף מחשב במשרדי החשב הכללי המאפשרים לאנשי האוצר לבחון את ביצוע תקציב הביטחון. ב-6 ביוני, חודש לאחר חתימת הסכם ההבנות המלא בין האוצר למשרד הביטחון על תקציב הביטחון 2015-2020 (הסכם יעלון-כחלון) העביר משרד הביטחון לחשבת הכללית את מסמך מדיניות הפנסיה של הצבא וכן את כל התוספות לפנסיה המכונות "הגדלות הרמטכ"ל" שניתנו בשלוש השנים האחרונות. "לאחר בחינה ראשונית של הנתונים נמצא כי להגדלות שניתנו השפעה על ההנחות האקטואריות שעליהן התבסס החשב הכללי לצורך חישוב החבות האקטוארית לפנסיה תקציבית בצה"ל", כותבת החשכ"לית, "לאור זאת אגף החשב הכללי פעל לעדכון החבות בהתאם לממצאים".

חשוב לציין שלמרות הגברת השקיפות ושיתוף הפעולה מצד צה"ל, עדיין לא הועבר למשרד האוצר מלוא המידע בנושא המרכזי של פנסיית הגישור. מדובר בפנסיה תקציבית המשולמת לכלל משרתי הקבע (כולל המשרתים הזכאים לפנסיה צוברת) מיום פרישתם לגמלאות (44 לקצינים ו-53 לנגדים) ועד הגיעם לגיל הפרישה החוקי (63 עד 67) נותרה עדיין בבחינת חור שחור מבחינת החשבת הכללית המציינת בדוח כי "לוח השכר הצפוי לא התקבל מצה"ל ולכן אין באפשרותנו לחשב נתונים מהימנים אודות האקטואריה של פנסיית הגישור בצה"ל". החשבת הכללית מזכירה כי בסיכום התקציבי בין האוצר למשרד הביטחון לשנים 2015-2020 נקבע בין היתר כי קצבת פנסיית גישור ממוצעת לא תעלה על 12,000 שקל אך קשה לראות כיצד יצליח האוצר לכפות על צה"ל לעמוד בהתחייבות זו, כשכיום עומדת הקצבה הממוצעת על כ-15 אלף שקל.

הסכם כחלון-יעלון לא פורסם עד היום לציבור בשל התנגדות משרד הביטחון.

אתמול (ב') עתרה עמותת "הצלחה - התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת" לבית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב נגד משרדי הביטחון והאוצר ודרשה לחשוף את הסיכום על תקציב הביטחון ל-2015-2020. העתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד יובל יועז ועו"ד אלעד מן, מבוססת על חוק חופש המידע.

בעתירה נטען שהתנועה פנתה לקבל לידיה את המסמך המלא מיד לאחר חתימת המסמך, אך משרדי הביטחון והאוצר גררו את הטיפול בעניין ואף נטען שגילוי המסמך המלא עלול לפגוע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה או בביטחון הציבור, אך לא פורט באיזה אופן. בעתירה טוענת תנועת "הצלחה" כי על משרדי הממשלה חלה חובה לגלות את המסמך המדובר, וכי אין בחוק חופש המידע כל חריג הפוטר את הרשויות מחובת הגילוי.

 שופטים ודיינים

 שופטים ודיינים