ברוש תומך בהצעת שקד לחייב מגישי ייצוגיות בתשלום אגרה

לאחר ששלשום (ג') נחשפה ב"גלובס" יוזמת שרת המשפטים, איילת שקד, לחייב לראשונה תשלום אגרת בית משפט כתנאי להגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית, נמתחה ביקורת נוקבת של עורכי דין העוסקים בייצוגיות נגד היוזמה. לפי אותה ביקורת, הטלת אגרה בייצוגיות תפגע במטרות היסוד של הליך התובענה הייצוגית, שנועדה לאפשר לציבור לעמוד על זכויותיו מול הגופים הגדולים במשק והחברות החזקות.

מי שתומך בחום ביוזמת שקד הוא יו"ר נשיאות הארגונים העסקיים ונשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, שמסר הבוקר (ה') כי כלל המגזר העסקי בישראל, אותו הוא מייצג כיו"ר הנשיאות, תומך באופן מלא בהצעתה של שרת המשפטים, המבקשת לשים סוף לתופעת התביעות הייצוגיות הסדרתיות, הפוגעת קשות בסביבה העסקית בישראל. 

ברוש אמר כי "בזכות האומץ שמפגינה השרה שקד בתיקון החוק, ניתן יהיה לשים סוף לקבוצות עורכי הדין האינטרסנטיות, שניצלו בציניות את כלי התביעות הייצוגיות והפכו אותו לאמצעי התעמרות וסחיטה של בעלי עסקים.,זאת רק במטרה אחת - לגרוף כספים לכיסם".

לדבריו, "קורבנות שיטת התביעות הייצוגיות הם לרוב בעלי עסקים קטנים וחלשים, אשר אינם מסוגלים להתמודד כלכלית עם תביעות הזויות בעשרות מיליוני שקלים. עורכי הדין יודעים זאת ופועלים במכוון בכדי לנצל את אותם חלשים לשם גריפת רווח אישי באופן קר ומחושב. לא אחת מועברת ביקורת ציבורית וכן ביקורת חדה וברורה בפסיקת בתי המשפט על עורכי דין שאצים להגיש תביעות ייצוגיות, גם כשאין לכך סיבה ממשית, רק כדי להרוויח כספים על גבם של בעלי העסקים". 

ברוש המשיך ואמר כי "מיום פרסום כוונת השרה שקד לתקן את החוק, אנו עדים לקולם של אותם אינטרסנטיים אשר חוששים מפגיעה בפעילותם הרווחית, ובאים בצדקנות מטעה להשמיע קולו של הצרכן הקטן שייפגע מצעדי השרה. חלקם אף מגדילים לעשות ומעלים שוב לאוויר את צמד המילים 'יוקר המחיה'.

"אז שלא יבלבלו אתכם - למעשה, מי שניזוק היום, מלבד העסקים ובתי המשפט שזמנם נשחת לריק, אלה הצרכנים עצמם. הרי עלויות ניהול ההליך המיותר והיקר מגולגלות אליהם ישירות. פעילות השרה שקד לא תפגע כהוא זה בכלי התובענה הייצוגית, אשר אנו מכירים בחשיבותו, אלא תשים סוף לתביעות-הסרק ולהתעמרויות חסרות תום-הלב החוזרות ונשנות, לרווחת בתי המשפט, העסקים והצרכן".

לדברי ברוש, הנתונים זועקים לשמיים: "בשנים האחרונות חלה עלייה חדה במספרן של הבקשות לאישור תובענות הייצוגיות - ב-4 השנים האחרונות הוגשו 250% יותר תביעות מאשר ב-6 השנים הראשונות לאחר חקיקת החוק. בשנת 2015 הוגשו כ-1,385 תביעות ייצוגיות, לעומת 158 בשנת 2007.

"רובן המכריע של התביעות הייצוגיות שהוגשו בעשור האחרון הסתיימו בפשרות או בסילוק תביעה ובעיקרן עקב תביעת-סרק. כך למשל, מתוך 604 הליכים שהסתיימו ב-2014, 67% הסתיימו מבלי שכלל התבררו בבית המשפט (321 הסתלקויות, 20 דחיות על הסף, 63 דחיות בקשה)". 

לדברי ברוש, "אז איך השיטה עובדת? יש שתי שיטות עיקריות לסחיטת כספים מבעלי עסקים באמצעות תביעות ייצוגיות: השיטה הראשונה היא שעורך דין בודד מגיש עשרות בקשות לאישור תובענות, הנסמכות על תצהירים זהים, כאשר השוני היחידי הוא פרטי התובע והנתבעת. עורך הדין למעשה מייצג תובעים פיקטיביים המתבקשים לחתום על התצהיר. התנהלות זו נעשית מתוך כוונה ברורה להפעיל לחץ סחטני על הנתבעים ולגרוף כסף קל לכיסם". 

השיטה השנייה, לפי ברוש, היא תביעות בסכומים אסטרונומיים המוגשות נגד עסקים, בחלקם קטנים ובינוניים, אף כאשר האומדן הכספי של העבירה שנעברה לכאורה עומד על סכום מזערי, או כאשר העברה שנעברה בתום-לב היא זניחה ופנייה מקדימה הייתה מביאה לתיקונה המיידי.

"תובענות מנותקות ומופרזות אלה עשויות להביא לפגיעה אנושה בעסק אשר אין לו את היכולת הכלכלית להתמודד עם בקשת אישור בעשרות מיליוני שקלים", הוא אומר.