מכה לקיבוצים: כחלון מתכנן מס פרסונלי במקום שיתופי

האם רשות המסים תחסל את הקונספט של הקיבוץ השיתופי? תיקון חקיקה חדש, אשר עתיד להיכלל במסגרת חוק ההסדרים והגיע לידי "גלובס", קובע הסדרי מיסוי חדשים על קיבוצים, ובין היתר קובע כי בנסיבות מסוימות חברי קיבוץ ימוסו באופן אישי (פרסונלי) כשאר האזרחים במדינה.

התיקון כולל הגדרה חדשה לצורכי מס לשני סוגי קיבוצים - "קיבוץ שיתופי", שמקיים את כללי הקיבוץ המסורתי, ואז הקיבוץ הוא זה שמשלם את המס עבור כלל חבריו; וקיבוץ "מתחדש", שאינו כולל אורח חיים שיתופי באורח מלא, ואשר על פי התיקון המוצע בנסיבות מסוימות חבריו יידרשו לשלם מס באופן פרסונלי.

אך המהפכה הגדולה שמביא עמו התיקון, כך נראה, טמונה בהוראה השוללת את היכולת של קיבוץ שיתופי מסורתי ליהנות מחישוב מס כולל לכל חבריו - וזאת כאשר קיים פער של 25% בין החבר המשתכר את המשכורת הגבוהה ביותר בקיבוץ לזה המשתכר את המשכורת הנמוכה ביותר. במצב זה, על הקיבוץ לדאוג לכך שכל חבריו יעבדו והפער בין הכנסותיהם יהיה נמוך.

התיקון - יוזמה של שר האוצר משה כחלון ומשרד האוצר, בשיתוף עם רשות המסים - מבקש לשנות את ההסדרים הייחודיים המעוגנים בפקודת מס הכנסה בנוגע למיסוי קיבוצים, ובמסגרתם חבות המס של הקיבוץ מחושבת בהתאם לחבות המס של כלל חבריו, לו חולקה הכנסת הקיבוץ בחלקים שווים בין כלל החברים. שיטת חישוב זו מאפשרת לקיבוץ למצות את שיטת המיסוי הפרוגרסיבית הכוללת מדרגות וזיכוי מס, ולעיתים להגיע אף לאפס מס.

שיטה זו מבוססת על שני שלבים: בשלב הראשון - מחושבת ההכנסה של הקיבוץ, הכוללת את הכנסות המשק מן הענפים השונים הקיימים בקיבוץ והכנסות חברים העובדים מחוץ למשק אשר אליהן מצרפים כהוצאה בדוח רווח והפסד את שוויה של אספקת המחיה שסיפק הקיבוץ לחברים; בשלב השני, מחולקת ההכנסה החייבת של הקיבוץ באופן רעיוני שווה בשווה בין כל חברי הקיבוץ, ועל כל חלק של הכנסה מבוצע חישוב מס תיאורטי לפי שיעורי המס, זיכויים וניכויים אישיים, המפחיתים את סכום המס החל על כל חבר. כך נהנה הקיבוץ מהטבות המס המוענקות בדרך של נקודות זיכוי במס בשל הכנסותיו, וכן הכנסות חבריו. חובת תשלום המס מוטלת על הקיבוץ עצמו, שהינו הנישום החייב במס.

לדברי עו"ד ורו"ח גיא חן, מומחה למיסוי קיבוצים ממשרד שגיא ושות', "המצב החוקי הזה גרם לעיוות. לדוגמה, בקיבוץ שיש בו הרבה אנשים שאינם עובדים, עדיין השתמשו בנקודות זיכוי שלהם כדי להפחית את חבות המס של אותו קיבוץ. בהרבה קיבוצים שאנחנו מטפלים בהם, המצב הזה יצר עודף זיכויים - כמות נקודות הזיכוי של חברי הקיבוץ עולה על גובה ההכנסה של הקיבוץ, ואז למעשה הקיבוץ לא משלם מס בכלל. זה עיוות שהחוק יוצר".

מלוא ההכנסה לכיס

עוד מסביר עו"ד ורו"ח חן, כי "על פי הפקודה, כל הקיבוצים אמורים להיות ממוסים אותו דבר, ואולם ישנם קיבוצים שהחליטו להחיל על חבריהם חבות מס פרסונלית, למרות שהם יכולים להחיל על עצמם חבות מס של קיבוצים. הם החליטו שכל אחד מחבריהם יהיה נישום בפני עצמו. רשות המסים מעודדת את המצב הזה. עמדת הרשות מזה שנים היא שאם אתה לא קיבוץ שיתופי מלא, אז שכל חבר קיבוץ ימוסה באופן פרסונלי".

העמדה הזו באה לידי ביטוי כעת בתיקון לחוק המוצע במסגרת חוק ההסדרים. בדברי ההסבר לתיקון מתואר הרקע לשינוי, ובין היתר צוין, כי ייחודם של הקיבוצים השיתופיים הצדיק את קיומה של מערכת כללי מיסוי המתאימה להם בלבד, וגם בחוק הביטוח הלאומי נקבעו כללים והסדרים שונים לגבי מעמדו של הקיבוץ הן בתחום גביית דמי הביטוח והן בזכאות לגמלאות. ואולם, נכתב, המשברים אשר פקדו את הקיבוצים והמושבים השיתופיים בשנות ה-80 וה-90 הסיטו את חלקם מהמסלול השוויוני למסלול של אי שוויון בשיטת תגמול החברים.

"כיום ניתן למצוא קיבוצים לא מעטים בהם חבר הקיבוץ מקבל לכיסו את מלוא ההכנסה (בניכוי המס החל עליה) המופקת על ידיו ממקורות שונים, כך שנוצר חוסר שוויוניות ניכר בין חברי הקיבוץ השונים", נכתב בדברי ההסבר לתיקון.

לכן, צוין, ב-2004, בין היתר בעקבות המלצות ועדת בן רפאל, ועדה ציבורית שבחנה מחדש את ההגדרה של מהות הקיבוץ - הוחלט לתקן את תקנות האגודות השיתופיות ואת הגדרת ה"קיבוץ" המופיעה בהן, ונכללו במסגרת התקנות שלושה סוגים של קיבוצים: "הקיבוץ השיתופי" - קיבוץ מסורתי, המקיים את כל עקרונות השיתוף בבעלות הכלל על הקניין ועל שוויון ושיתוף בצריכה, בחינוך ובייצור; "קיבוץ מתחדש" - המקיים את עקרון שיתוף הכלל בקניין, ושיתוף בצריכה, בחינוך ובייצור, ומקיים ערבות הדדית עבור החברים, ואשר קיבל החלטה לשנות את תקנונו באחד או יותר מהנושאים: שיוך דירות המגורים, הקצבת שכר דיפרנציאלי ושיוך נכסים לחברים; ו"הקיבוץ העירוני".

על אף שעל פי התקנות, הסיווג כל אחד מהשלושה נחשב כ"קיבוץ" לצורכי מס, עמדת רשות המסים (בשונה מעמדת הקיבוצים והמושבים השיתופיים) היא שאין מקום להחיל את כללי המיסוי הייחודיים החלים על הקיבוצים גם על הקיבוץ המתחדש ועל הקיבוץ העירוני.

בנוסף, שיטת החיוב בדמי ביטוח לאומי - המבוססת על חלוקת הוצאות המחיה ושוויין של שאר ההטבות שנתן הקיבוץ לחבריו במספר חברי הקיבוץ - יצרה חוסר אחידות מול חיוב המס, כאשר רשות המסים גבתה מס בהתאם להכנסות ואילו המוסד לביטוח לאומי גבה בהתאם להוצאות.

"לאור חוסר הבהירות ביחס לדין החל על הקיבוץ המתחדש ועל חבריו, גרמה שיטת המיסוי המתוארת לעיל, להפחתת מס לגבי הכנסות החברים בקיבוץ המתחדש ולוויכוחים מתמשכים עם רשות המסים והמוסד לביטוח לאומי בדבר אופן המיסוי הנכון של הכנסות הקיבוץ וחבריו, דבר אשר משליך גם על תשלום גמלאות מטעם המוסד", נכתב בדברי ההסבר לחוק החדש.

לכן "מוצע לתקן את אופן המיסוי של הקיבוץ, כך שתיעשה הבחנה בין הקיבוץ השיתופי לבין הקיבוץ המתחדש.

"מקום שקיים פער בין הכנסות החברים ייקבע כי אופן המיסוי יהיה בדומה לנישומים רגילים. בהתאם יקבע, כי הכנסות החברים בקיבוץ המתחדש ייחשבו כהכנסות החבר לכל דבר ועניין".

מבחן מס קיצוני

לעניין המוסד לביטוח לאומי, חברי הקיבוץ המתחדש ייחשבו כמבוטחים בהתאם למעמדם ועיסוקם (שכיר, עצמאי ולא עובד), הן באשר לגביית דמי ביטוח והן באשר לזכאותם לגמלאות, למעט גמלת הבטחת הכנסה.

"משמעות התיקון הינה שלמעשה בחלק מהקיבוצים חברי קיבוץ ימוסו כמו אזרחים שאינם חברי קיבוץ. כמו כולם", מסביר עו"ד ורו"ח גיא חן.

ואולם, "הדרמה הגדולה" בתיקון כאמור, לא נובעת דווקא מהעובדה שחברי קיבוצים "מתחדשים" יחויבו במס באופן פרסונלי, אלא בתיקון שמבטל את הסדר המס הייחודי של הקיבוצים גם במקרה של קיבוץ שיתופי באופן מלא.

"בהצעת התיקון הכניסו הגדרה הקובעת שאם יש פער של 25% בין הכנסות חבר הקיבוץ שמשתכר את המשכורת הכי נמוכה לבין חבר הקיבוץ שמשתכר את ההכנסה הגבוה ביותר, כופים על הקיבוץ חישוב פרסונלי, גם אם מדובר בקיבוץ שיתופי. המשמעות היא שמספיק שאדם אחד בקיבוץ לא עובד בשביל להחיל את המיסוי הפרסונלי. לוקחים פה את שני הקצוות - הרף העליון של ההכנסה והרף התחתון. זה מאוד קיצוני", אומר עו"ד ורו"ח חן.

- איך זה ישפיע על ההתנהלות של הקיבוצים?

עו"ד ורו"ח חן: "קיבוצים שיתופיים יצטרכו לחייב את החברים שלהם לצאת לעבודה אם הם רוצים להמשיך להחיל את המס השיתופי, ומי שלא יצליח, יפסיק ליהנות מההטבה הזאת שחבות המס מתחלקת בין כל חברי הקיבוץ.

"רשות המסים היא נגד התופעה של מיסוי קיבוץ שיתופי, כי היא מפסידה מזה הרבה מאוד כסף. המדינה מפסידה המון כסף בגלל ניצול ההטבה הזאת.

"יש לי המון קיבוצים - בייחוד בדרום - ששנים לא משלמים שקל מס בגלל עודף הזיכויים. לפעמים גם עודף הזיכויים עובר משנה לשנה, ומס הכנסה עוד יותר לא אוהב את זה, למרות שמדובר בניצול של זכויות קיימות בחוק".

- זה נשמע כמו סגירת פרצה בחוק, כי הייתה פה הטבה לא שוויונית לקיבוצים?

עו"ד ורו"ח חן: "אפשר לקרוא לזה סגירת פרצה, אבל זו סגירת פרצה דרמטית מדי. לקבוע את המבחן של המס על ההפרש בין מי שמרוויח הכי הרבה למי שמרוויח הכי מעט זה קיצוני מאוד. הפגיעה העיקרית של התיקון החדש, אם יעבור, תהיה בקיבוצים המסורתיים שמקיימים את אורח החיים הקיבוצי השיתופי ומכריחים אותם לעבור לשיטת מיסוי פרסונלית בניגוד לאופי של הקיבוץ.

"מס הכנסה רוצה לחסל באופן שיטתי את הקיבוץ השיתופי, כי הוא רואה פה סוג של פרצת מס והוא רוצה לסגור אותה, אבל זה ידרוס את מה שנשאר מהשיתוף. זה יגרום לקונפליקטים בתוך הקיבוץ. חברים שמרוויחים הרבה ילחצו על חברים שלא עובדים, זקנים או כאלה שקשה להם לצאת לעבודה".

מזכ"ל הקיבוץ הדתי אמיתי פורת ומזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר יוצאים הערב כנגד כוונת שר האוצר משה כחלון לשנות באופן כוחני וחד צדדי, באמצעות חוק ההסדרים את חוק המיסוי של האגודות השיתופיות. "הופתענו לגלות ששר האוצר מוכן להקריב 106 שנות ציונות על מזבח כותרת בעיתון וכמה שקלים לקופה. פקידי אוצר שרואים את המציאות רק דרך החור של הגרוש שכנעו את שר האוצר באמצעות תמונה שטחית ומעוותת לזרוק את חברי דגניה, סעד, נירים, נחל עוז, כפר עציון גדות וטירת צבי לפח האשפה של ההיסטוריה. 106 שנים של ציונות וכמעט שבעים שנה של הגנה על גבולות המדינה יירדו לטמיון אם שר האוצר לא יתעשת.

"אם כחלון לא הבין עד כה, כדאי שיידע - הציונות היא לא עסק, אף אחד לא חי אותה לשם עשיית רווחים או תרגילי מס. אנו בטוחים שניתן למצוא את הדרך הנכונה לגביית מס מן הקיבוצים בלי לחסל אותנו במחטף. התנועה הקיבוצית היא חלק ממדינת ישראל ומקור גאווה. שר האוצר מנסה להביא לחיסולם של כ-300 קיבוצים. לא יקום ולא יהיה. אנו קוראים לשר האוצר לחזור בו מסירובו להיפגש איתנו ולמצוא במשותף פתרון".

רשות המסים: מתקיימת הידברות

באשר לקביעה כי הקיבוץ "המתחדש" (קיבוצים שעברו הפרטה של חלק מן השירותים והם כבר לא שיתופיים באורח מלא), ימוסה באורח שונה מקיבוץ שיתופי, מסביר עו"ד ורו"ח חן, כי "קיבוץ מתחדש יכול להיות קיבוץ בעל הלך חיים שיתופי לכל דבר, למעט נושא ספציפי כגון שיוך דירות לחברים, והוא ימשיך להיות ממוסה כקיבוץ שיתופי. אולם קיבוץ מתחדש שהחליט על חלוקת הכנסות דיפרנציאלית, וישנו פער של 25% או יותר בין הכנסת החבר הגבוהה ביותר לנמוכה ביותר, יהיה מחויב למסות את חבריו באופן פרסונלי.

"קיבוצים שיתופיים אשר כל חבריהם ימשיכו לקבל את אותו תקציב מהקיבוץ ואין פער של 25%, יישארו שיתופיים לכל דבר ועניין ימשיכו לשלם מס הכנסה לפי השיטה הנהוגה כיום".

מרשות המסים נמסר בתגובה: "רשות המסים אכן מקדמת במסגרת חוק ההסדרים תיקון שיסדיר את מיסוי הקיבוצים ויתאים את החקיקה למצב הקיים. במקביל מתנהלת גם הידברות בעניין בין נציגי הרשות לנציגי התנועות הקיבוציות".

עיקרי התיקון:

הגדרת "קיבוץ שיתופי" וביטול הטבת המס - אגודה שנרשמה על ידי רשם האגודות השיתופיות כ"קיבוץ שיתופי" או קיבוץ מתחדש אשר ההפרש בין הכנסת החבר, בשנת המס, שלו ההכנסה הגבוהה ביותר בקיבוץ, אינה עולה על 25% מהכנסת החבר בשנת המס, שלו ההכנסה הנמוכה ביותר.

הגדרת "קיבוץ מתחדש" וביטול הטבת המס - קיבוץ המקיים את עקרון שיתוף הכלל בקניין, ושיתוף בצריכה, בחינוך ובייצור, ומקיים ערבות הדדית עבור החברים, אך קיבל החלטה לשנות את תקנונו באחד או יותר מהנושאים: שיוך דירות המגורים, הקצבת שכר דיפרנציאלי ושיוך נכסים לחברים. קיבוץ מתחדש בעל אי שוויון בהכנסות יהיה חייב למסות את חבריו בשיטת מיסוי פרסונלית, בדומה לנישומים רגילים

מעמד בביטוח לאומי - חברי הקיבוץ המתחדש ייחשבו כמבוטחים בהתאם למעמדם ועיסוקם [שכיר, עצמאי ולא עובד] הן באשר לגביית דמי ביטוח והן באשר לזכאותם לגמלאות, למעט גמלת הבטחת הכנסה.