עובדת בנק לאומי החביאה פרטי חשבון בשרשרת שענדה

חקירת הרשויות בארה"ב בפרשת הסיוע להעלמות מס אמנם הסתיימה לפני כשנה וחצי, אך נדמה שספיחי הפרשה, שבגינה שילם בנק לאומי 400 מיליון דולר, עדיין באוויר. היום (ג') פורסמו באתר בלומברג פרטים על עסקת הטיעון בארה"ב עם איש העסקים מסעוד סרשר, יליד איראן שקיבל אזרחות אמריקאית, והבעלים של חברת האופנה אפרל (Apparel). פרסום פרטי הסדר הטיעון מאפשר הצצה לאופן שבו סייעו הבנקים הישראליים ללקוחות להסתיר את חשבונות מרשויות המס.

סרשר הודה כי הסתיר יותר מ-21 מיליון דולר בחשבונות של בנק לאומי ושל שני בנקים ישראליים נוספים. במסגרת המשפט טענו אנשי התביעה כי עובדת של בנק לאומי הבריחה את דוחות החשבון שלו באמצעות דיסק-און-קי שהוסתר במחרוזת שענדה לצווארה. נציין שבמסמכים שהוגשו לבית המשפט לא מואשמים שני אנשי הקשר של סרשר בהפרת החוק.

לפי הפרסום בבלומברג, סרשר פתח ב-2007 שלושה חשבונות בבנק לאומי, והוא הסתיר אותם על ידי כך שפתח אותם על שם ישויות שיצר. הוא האמין שאשת הקשר שלו "ידעה על רצונו לשמור בסוד את חשבונותיו בבנק לאומי" והיא "פעלה בהתאם", נכתב בהסכם הטיעון. עוד נכתב כי העובדת אמרה כי תטען שלא ידעה על קיומו של סרשר אם היא תישאל על חשבונותיו בבנק לאומי, וכאמור במסגרת ביקוריה בארה"ב היא החביאה בשרשרת את קובצי החשבון שלו.

מנהלי החשבון של סרשר גם הציעו לו הלוואות Back to back המאפשרות לו גישה לחשבונות בישראל באמצעות הלוואות בסניפים בלוס אנג'לס. כך הוא העביר 19 מיליון ד' לארה"ב בלי לעורר את חשד רשויות המסים האמריקאיות. לפי פרטי עסקת הטיעון, הוא גם העביר כספים לבנק ישראלי נוסף בשנת 2011 ו-5.8 מיליון דולר מחשבון בנק לאומי שלו לבנק בהונג קונג.

ב-2011 סגר סרשר את חשבונותיו בבנק לאומי ואמר למנהל שלו כי הוא חושש שחשבונותיו ייחשפו בפני חוקרים אמריקאים, ככל הנראה משום שבאותה עת החלו פרסומים בדבר חקירה של הרשויות האמריקאיות נגד בנק לאומי. במסגרת הסכם הטיעון ירצה סרשר עונש מאסר של שנתיים וישלם 8.3 מיליון דולר וקנס בגובה של 50% מיתרת השיא של חשבונותיו בגין אי-דיווח עליהם.

מבנק לאומי נמסר: "כפי שעולה מהכתבה, מדובר בפרשה ישנה שנידונה בימים אלו בבית המשפט בקליפורניה. בדצמבר 2014 לאומי היה לבנק הראשון והיחיד בישראל אשר חתם על הסדר עם רשויות החוק בארה"ב בנוגע לפעילותו מול לקוחות שהינם נישומי מס בארה"ב, ובכך שם את הפרשה מאחוריו. כפי שניתן לראות בכתבה, בפרשה מעורבים שני בנקים ישראליים נוספים, שבגינם הפרשה עדיין עומדת בעינה. כיום לאומי פועל בהתאם לדרישות הרגולטוריות המחמירות ביותר בתחום של מדיניות כסף מוצהר".

בתוך כך, נראה שלאומי, בניהולה של רקפת רוסק עמינח, מתמודד עם ספיחים נוספים של החקירה. במסגרת ההסדר שגובש עם הרשויות בארה"ב, נקבע כי נציג של הרגולטור הפיננסי של מדינת ניו יורק יעקוב בתקופה הקרובה אחר פעילות הבנק, יוודא כי הוא עומד בנהלים המחמירים של הרגולציה בארה"ב וכי הפיק לקחים מהפרשה הזו.

במסגרת פעילות זו, נציגי אותו רגולטור נפגשו עם עובדי הבנק, וככל הנראה חלק מאותן פגישות נעשו באווירת תחקיר. בעקבות כך הפיץ ועד העובדים מכתב ובו הוא קורא לעובדים לסרב להתייצב לפגישות התשאול. "אנו רואים בפעילות זו אפשרות שבה העובדים שיעברו תשאול יסתכנו ויסכנו את עתידם המקצועי. לפיכך אנו מבקשים מכולכם לסרב לכל פנייה או בקשה לפגישה", כתבה יו"ר ועד העובדים מירי רובינו.