אחת ה"אקסיומות" המוכרות בעולם המשפט הישראלי היא, ש-99% מהתיקים הפליליים בישראל מסתיימים בהרשעות, ואין כמעט סיכוי לזיכויים בבתי-המשפט בארץ. אך נתונים שנאספו על אחוז ההרשעות והזיכויים בישראל בשנת המשפט שחלפה, מוכיחים כי האקסיומה הזאת אמנם לא מדויקת, אך גם לא מופרכת לחלוטין.
בשנת 2015 הסתיימו 68% מהתיקים הפליליים שהתנהלו בבית-המשפט בהרשעות שהושגו במסגרת הסדרי-טיעון, ועוד 15% מהתיקים הפליליים הסתיימו בהרשעה על-ידי ביהמ"ש - 83% הרשעות בסך-הכול. 6% מהתיקים הפליליים הסתיימו ללא הרשעה (קביעה של ביהמ"ש כי הנאשם ביצע עבירה אך לא יורשע), ורק 4% מהתיקים הסתיימו בזיכויים או בחזרה של הפרקליטות מכתב האישום.
נתונים אלה, ונתונים סטטיסטיים נוספים על תוצאות המשפטים וההליכים הפליליים שהגיעו אל שולחן הפרקליטויות השונות ברחבי הארץ, יתפרסמו בשבוע הבא בחוברת "סיכום השנה" של הפרקליטות.
הדוח כולל נתונים על תיקים שנגנזו על-ידי הפרקליטות - שהוחלט שלא להגיש בהם כתבי אישום - וכן את הסיבות לגניזת התיק. מהנתונים עולה, כי בשנת 2015 נסגרו במחוזות הפרקליטות הפליליים כ-25,700 תיקים ללא הגשת כתב אישום. 78% מהם נגנזו (נסגרו) ו-22% הועברו לגוף תובע אחר (התביעה המשטרתית למשל). הסיבות המרכזיות לסגירת התיקים בפרקליטות ללא כתב אישום היו חוסר בראיות (59%), או כאשר נמצא כי נסיבות העניין לא הצדיקו הגשת כתב אישום (22%). רק 12% מהתיקים שהגיעו לפרקליטות נסגרו מחוסר אשמה, וב-2% מהמקרים מצאה הפרקליטות כי כלל לא בוצעה עבירה פלילית.
וכמה זמן לוקח לפרקליטות להגיע להחלטה מה יעלה בגורלו של תיק פלילי שהגיע אליה? בסיכום השנתי הקדישה הפרקליטות פרק מיוחד ל"צמצום מלאי התיקים הממתינים לבירור".
רבות דובר על כך, שמרגע פתיחת החקירה המשטרתית נגד חשוד, חייו מתהפכים, והוא תלוי בין שמיים לארץ עד להחלטה אם להגיש נגדו כתב אישום. בעבר ספגה הפרקליטות ביקורת חריפה על התמשכות זמן הטיפול בתיק שמגיע אל שולחן הפרקליטים עד להחלטה על הגשת כתב אישום או על סגירת התיק.
נאשמים טענו, שנגרם להם עינוי דין כאשר החלטות מתקבלות חודשים רבים, ולעיתים שנים, עד שמתקבלת החלטה. אולם בשנים האחרונות מתגאים בפרקליטות על השיפור המשמעותי בצמצום משך הזמן עד לקבלת ההחלטה אם להגיש כתב אישום או לגנוז את התיק.
גם דוחות שחיברה נציבת הביקורת על הפרקליטות שפרשה השנה, הילה גרסטל, בנושא - שאחד מהם פורסם באוקטובר 2015 - הצביעו על שיפור בעניין זה. זאת, לאחר שהפרקליטות שמה לה למטרה מרכזית לצמצם את מלאי התיקים הפתוחים בכלל, ואת מלאי התיקים הפתוחים תקופה של למעלה משנתיים, ולמעלה משנה בפרט.
מדוח סיכום שנת 2015 של הפרקליטות עולה, כי המאמצים מביאים לתוצאות ונכון לסוף שנת 2015, מלאי התיקים הממתינים להחלטה, שהיו פתוחים יותר משנתיים (כפי שנמדדו נכון לסוף שנת 2013) צומצם בכ-90%, ומלאי התיקים הפתוחים בין שנה לשנתיים צומצם בכ-35%.
הדוח כולל גם בחינה של מספר הערעורים שהוגשו בשנת 2015 על הכרעות בתיקים פליליים: מי הגיש אותם - הפרקליטות או הנאשם - ומה הייתה התוצאה. על-פי הדוח, בשנת 2015, טופלו בפרקליטות 3,405 ערעורים פליליים שהוגשו לבתי-המשפט המחוזיים בארץ ולבית-המשפט העליון. הערעורים הוגשו הן בתיקים שנוהלו בערכאה הראשונה על-ידי הפרקליטויות השונות (1,227 ערעורים), והן בתיקים שנוהלו בערכאה הראשונה על-ידי התביעה המשטרתית, ובערעור הועברו לטיפול הפרקליטות (2,178 ערעורים).
מהנתונים עולה, כי מרבית הערעורים, 86%, הוגשו מטעם הנאשמים ולא על-ידי המדינה. נתון לא מפתיע כאשר מקשרים אותו לאחוז ההרשעות במדינה, יותר מ-80%. מרבית הערעורים שהוגשו על-ידי הנאשמים הוגשו נגד חומרת גזר-הדין שהוטל עליהם - 73%; 21% מערעורי הנאשמים הוגשו על גזר-הדין והכרעת הדין המרשיעה יחד; ו-6% הוגשו על הכרעת הדין בלבד. בצד של המדינה, המצב עוד יותר מובהק - כאשר 89% מהערעורים שהגישה הפרקליטות ערערו על גזרי-הדין שהוטלו על הנאשמים.
ומי יצא מבתי-המשפט של הערעורים כשידו על העליונה? על-פי נתוני הפרקליטות, 53% מהערעורים שהגישה המדינה נדחו, 30% התקבלו, 11% התקבלו חלקית, 4% נמחקו ו-2% הוחזרו לערכאה הנמוכה לדיון חוזר. המצב דומה בערעורים שהגישו הנאשמים - 58% מהערעורים נדחו, אולם רק 16% התקבלו, 18% התקבלו חלקית, ועוד 8% נמחקו.
בשנת 2015 ניתנה גם ההכרעה באחד הערעורים ההיסטוריים שהגיעו לפתחו של בית-המשפט במסגרת החלטת שופטי בית-המשפט העליון לקבל באופן חלקי את ערעורו של ראש-הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, על הרשעתו בפרשת הולילנד. ביהמ"ש העליון הקל באופן משמעותי את העונש שהוטל על אולמרט, כמו גם על נאשמים אחרים בפרשה.
ובינתיים באזרחי: פרקליטות מחוז דרום מככבת בבתי המשפט למשפחה; פרקליטות מחוז תל-אביב עוסקת רבות במיסוי
הסיכום השנתי של הפרקליטות מתייחס גם לעבודתן של פרקליטויות המחוז האזרחיות, העוסקות בייצוג המדינה בכל הערכאות, בתחומי המחוז (בתי-המשפט לתביעות קטנות, בתי-משפט השלום, בתי-משפט לענייני משפחה, בתי-הדין האזוריים לעבודה, בתי-משפט לעניינים מנהליים ובתי- המשפט המחוזיים), ובכל סוגי ההליכים האזרחיים והמנהליים שבהם נדרש ייצוג של רשויות המדינה.
מהדוח עולה, כי בדומה לשנים קודמות גם בשנת 2015 נפתחו במחוזות האזרחיים של הפרקליטות כ-20 אלף תיקים. 40% מתיקים אלה נוהלו בבתי-המשפט המחוזיים, 28% בבתי-משפט השלום, 23% בבתי-המשפט למשפחה, ו-9% בבתי-הדין לעבודה.
תיקי הפרקליטות האזרחית מחולקים באופן גס לשמונה נושאים - המשקפים את התביעות המרכזיות: נזיקין, מקרקעין, נכים, עבודה, חיובים, מסים, מינהלי ומעמד אישי.
19% מהתיקים שנפתחו בשנת 2015 על-ידי הפרקליטות האזרחית עסקו במעמד אישי, 15% במשפט מנהלי, 10% במסים, ו-10% במקרקעין. במחוז דרום בלט במיוחד תחום המעמד האישי, ש"כיכב" בכמות התיקים שנפתחו במחוז אשתקד. בתל-אביב כיכב גם תחום המסים.
הדוח כולל גם את הנתונים על תיקי המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, המטפלת בתיקים המתנהלים בביהמ"ש העליון, הן בייצוג המדינה בערעורים והן כיוזמת הליכי ערעור. ב-2015 - 7% מהתיקים שבהם ייצגה המחלקה האזרחית הוגשו ביוזמת המדינה, ו-93% מהתיקים הוגשו על-ידי צדדים אחרים.
תוצאות ערעורים
תוצאות ערעורים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
