להשאיר יותר כסף למשפחה

מהלך של הפחתת נטל המס חייב להיבחן בשלושה ממדים: תרומתו לחברה, תרומתו לצמיחת המשק ותרומתו ליצירת מערכת מס שיוונית יותר. אני סבור שתוכנית שר האוצר כחלון להפחתת המסים עונה על שלושת היעדים המרכזיים האלה. טעות היא לחשוב כי התוכנית מכוונת לעודד באופן ממוקד דווקא את היצוא.

אם נבחן את המערכת התומכת היום בהגדלת היצוא של ישראל, ניווכח שאנו כבר משקיעים סכומי כסף אדירים לתמיכה ביצוא, דרך הטבות מס מופלגות, בהתאם לחוק עידוד השקעות הון וגם באמצעות הרכישות המאסיביות של דולרים ע"י בנק ישראל.

מדיניות בנק ישראל לרכישת דולרים והחלשת השקל מתנהלת כשגרה זה שנים בלי שמישהו עשה חשבון רציני כמה זה באמת עולה לקופת המדינה. הגענו כבר לרמת שיא היסטורי של צבירת 97 מיליארד דולר.

הפחתת מס החברות והפחתת המס על הכנסת יחידים נועדו לקדם את המגזר העסקי כולו וכדאי שכולנו נפנים שמנוע הצמיחה החזק ביותר של המשק הוא המגזר העסקי כולו ולא רק ענפים סלקטיביים או מועדפים בו. כל עסק, ואין זה משנה מה טיבו או מהותו, כל עוד הוא עסק לגיטימי התורם ליצירת מקומות עבודה ולהעלאת התוצר העסקי, הוא חלק בלתי נפרד ממנוע הצמיחה של המשק.

צמיחה חזקה של משק לאומי נוצרת כאשר המגזר העסקי כולו נע קדימה. צמיחה עסקית אינה טל היורד מן השמים, זוהי פעולה של יחידים המונעים מהרצון לבנות ולפתח עסקים. אם שוחקים מוטיבציה זו, נשחק גם מנוע הצמיחה של המגזר העסקי.

צעדים מעודדי צמיחה בעלי עוצמה הם צעדים הפועלים באופן שוויוני על המגזר העסקי כולו, וזוהי בעיקרה התוצאה של הפחתת מס החברות והפחתת המס על יחידים. הפחתה זו לא רק חשובה כתומכת צמיחה, היא חשובה גם בראייה חברתית.

בישראל 868,000 יחידים המשלמים מס ישיר (מס הכנסה, מס בריאות וביטוח לאומי) גבוה מאוד על הכנסה נמוכה וממוצעת. במדרגת המס שבין 9,001 עד 13,990 שקל, סך כל המס הישיר הוא 33%; ובמדרגת המס שבין 13,991 ל-19,980 שקל, שיעור המס הישיר עולה ל-43%, כמעט מחצית מההכנסה.

אלה הם שיעורי מס קטלניים הנוטלים חלק גדול מדי מההכנסה הפנויה של התא המשפחתי. אם אנו רוצים לשבח את איכות החיים של התא המשפחתי, עלינו להשאיר יותר הכנסה פנויה בידי המשפחה, יותר למזון בריא, יותר לחינוך ויותר לתרבות. צריכת הציבור ברמה גבוהה יותר מרמתה הנוכחית תניע חזק יותר את גלגלי המשק, גם בתחום הייצור וגם בתחום המסחר והשירותים.

אסור לטפח תפיסת עבודה פטרנליסטית, שעל פיה הממשל נוטל את חלק הארי מפרי עמלו של הפרט, ודרך המערכת הביורוקרטית שלו והתפיסה הסלקטיבית השוררת מחליט היכן להשקיע עבורו את המשאבים.

בנקודת איזון מסוימת, חייבים לדעת היכן נטל המס על היחיד הוא גבוה מדי, פוגע במוטיבציה לעבוד ובלתי הוגן, ושם לעצור.

נטל מס גבוה אינו עניין למדידות של השוואות מקרו-לאומיות כפי שעושה בנק ישראל, כמו מהו נטל המס הכולל יחסית לתוצר הלאומי. זוהי ראייה מוגבלת. חייבים לבחון את השפעת מערכת המס על היחידים ועל המגזר העסקי וגם לבחון מי הם אלה הנושאים במלוא נטל המס, על מנת לממן את הטבות המס המופלגות למעטים. גם להפחתת מס החברות חשיבות חברתית מהמדרגה העליונה.

בישראל 406,900 עסקים אשר רמת הפדיון בהם אינה עולה על מיליון שקל בשנה. אלה הם בעיקרם עסקים משפחתיים, שבהם הבעלים הם גם המנהלים והנושאים ישירות בסיכון לעסק; והם גם אלה המשלמים היום את מלוא נטל המס: מס חברות של 25% ומס על משיכת רווחים של 30%. גם כאן נטל המס הוא גבוה מדי ופוגע בשדרה רחבה של בעלי עסקים בישראל, שהכנסתם אינה גבוהה. פחות מסים ויותר משאבים כספיים בידי החברות הוא מאיץ צמיחה.

כל אימת שמדברים על הפחתת מסים, אחת השגיאות השכיחות היא הדיון על הבור התקציבי. ביטוי של תפיסת יסוד מוטעית, כאילו הפחתת שיעורי המס מקטינה את הכנסות המדינה. הקטנת שיעורי המס אינה מפחיתה את הכנסות המדינה אם היא משפיעה על צמיחת המשק. היקף הכנסות המדינה אינו פועל יוצא של גובה שיעורי המס, אלא של היקף הפעילות הכלכלית.

אם נתבונן לרגע בסעיף הכנסות המדינה, הנובעות ישירות מרכישת רכבים בישראל והשימוש בהם, נבין מייד עד כמה הכנסות המדינה נסקו, בהיעדר כל מעש מצד רשויות המדינה. מדובר בתוספת להכנסות המדינה ברמה של מיליארדים, בין השנים 2013 ל-2014 עלו הכנסות המדינה ממיסוי על יבוא רכב והשימוש בו מ-24,152 מיליארד שקל ל-26.703 מיליארד שקל, ללא רכיב המע"מ. מגמת גידול זו נמשכת גם בשנה הנוכחית. מספר כלי הרכב המיובאים במחצית 2016 נסק ל- 183,362 לעומת 122,903 בתקופה המקבילה אשתקד.

אין צורך להעלות את מס ההכנסה במדרגת המס העליונה כדי לפצות על ההפחתה ברמות השכר הנמוכות. יבוא הרכבים והשימוש בהם פותר אוטומטית בעיה מדומה זו של גירעון תקציבי.

זוהי דוגמא בלבד המצביעה עד כמה היקף הצריכה משפיע על הכנסות המדינה. ההכנסות אינן נובעות רק מהגידול בגביית המסים העקיפים; צריכה מוגברת מגדילה אף את היקף הייצור ומשפיעה על כלל שרשרת הפעילות העסקית.