ההצבעות על תקציב המדינה לשנתיים הקרובות הסתיימו (ו'), והממשלה אישרה את התקציב פה-אחד בתום ישיבה אולטרה-מרתונית.
בתום ישיבה שנמשכה 20 שעות אישרה הממשלה הבוקר פה-אחד את הרפורמות בתוכנית הכלכלית המוכרת יותר בשמה חוק ההסדרים. האוצר הצליח להביא לאישור מרבית הצעדים שביקש, אך נאלץ לוותר על כוונתו להטיל מס על ביטוחי הבריאות הפרטיים והביטוחים המשלימים - מס שנועד לממן את הגדלת סל התרופות ב-200 מיליון שקל לשנה.
כדי לממן את הגדלת הסל ותקציבים נוספים שהובטחו בישיבת הממשלה לשרים, נאלץ האוצר להעמיק את הקיצוץ הרוחבי בתקציבי הפעילות והקניות של המשרדים השונים ולהעמיד אותו על 4.5 מיליארד שקל לשנה לעומת 2 מיליארד שקל בתכנון המקורי.
הרפורמות בחוק ההסדרים חולקו בהנחיית שר האוצר ל-3 תחומי פעולה מרכזיים: הפחתת יוקר המחיה, צמצום פערים ועידוד הצמיחה.
בתחום הפחתת יוקר המחיה יוזם האוצר רפורמה במכון התקנים שאחראי במידה רבה למניעת יבוא של מוצרים המתחרים בתוצרת מקומית וכתוצאה מכך להתייקרות המוצרים לצרכן הישראלי.
האוצר חשף כי היצרנים הישראלים הגדולים שולטים בוועדות המכון ובדרך זו יכולים להכתיב תקנים שימנעו כניסת מוצרים מתחרים. לכן במרכז הרפורמה עומד שינוי הרכבי ועדות המכון, ובתוכם הוועד הפועל והוועדות המקצועיות שעוסקות בתקינה וכן צעדים נוספים להגברת השקיפות בפעילות המכון.
על מנת לקדם את אימוץ התקינה הבינלאומית נקבע בהצעת החוק, כי סטיות מתקינה בינלאומית שהן ייחודיות לישראל ידרשו את אישור ראש הממשלה, שר האוצר ושר הכלכלה והתעשייה. בנוסף, אושרו צעדים לפתיחה לתחרות של שוק בדיקות העמידה בתקן של מוצרים מיובאים, אשר נבדקים נכון להיום רק על מכון התקנים, תוך מתן כלים וסמכויות אכיפה להבטחת בטיחות הציבור. כמן כן ההצעה מטפלת בחוסר היעילות הקיימת במכון, שבאה לידי ביטוי בין היתר בפעילות הפסדית המתמשכת לאורך שנים בחלק מיחידות המכון.
בנוסף, מציע האוצר להרחיב את רפורמת הקורנפלקס - שנועדה להקל על יבוא מקביל של מוצרי מזון יבשים - לשני תחומים מרכזיים נוספים: יבוא מוצרי החשמל ומוצרי טואלטיקה ותמרוקים. המהלכים אמורים להפחית את העלויות העודפות בהליך היבוא של מוצרי חשמל תמרוקים וטואלטיקה, ובכך לתרום לתחרות בשוק על-ידי כניסת יבואנים קטנים ובינוניים, לצד הפחתה של רמת המחירים לצרכן.
הצעדים בענף הטואלטיקה והתמרוקים אמורים להביא להפחתת הריכוזיות בשוק התמרוקים וכן להפחתת הריכוזיות של רשתות השיווק המובילות בענף הפארמה. שוק התמרוקים מתאפיין בריכוזיות גבוהה במקטע הייצור והיבוא. נתח השוק של שלושת היצרנים והיבואנים הגדולים במוצרים כגון: דאודורנט לנשים ותכשירי שיזוף, נע בין 66% ל-96%.
בתחום התקשורת מוצעת רפורמה המיועדת להגדיל את התחרות בשוק הטלוויזיה הרב ערוצית ובשוק התשתיות פס רחב, דבר שיוביל להפחתת המחירים לצרכן ולהגברת הפיתוח של תשתיות תקשורת מתקדמות לרווחת כל הציבור והמשק. באוצר מקווים שהשינויים יביאו להפחתת העלות לפריסת רשת ולקיצור משך זמן הפריסה ובכך יפחיתו את הסיכון הרב עבור חברות התקשורת, הן בעלות התשתית והן חסרות התשתית.
בתחום האנרגיה מתוכננת רפורמה להגברת התחרות בין ספקי הגז הביתי (גפ"מ) שתקל משמעותית על צרכנים לעבור בין ספקי הגז השונים וכן תסייע לספקי גז קטנים להתבסס במשק. כיום, על מנת לעבור בין ספק גז אחד לשני נדרשת חתימה בכתב של 51% מבעלי הדירות. כך, פעמים רבות לא מצליחים הדיירים לעבור לספק גז זול יותר בגלל קשיים טכניים. במסגרת ההצעה ישונה מנגנון הבחירה כך שיידרש רוב של בעלי הדירות המגיעים לאסיפה הכללית של דיירי הבניין.
באוצר מעריכים כי כיום נהנים ספקי הגז הגדולים מתשלומי יתר בהיקף שנתי של כ-400 מיליון שקל בגלל חוסר התחברות בענף. בתחום התחבורה האוצר מתכנן צעדים לקידום התחבורה השיתופית באמצעות מתן היתר לנוסעים במוניות לשתף את נסיעתם עם אחרים הנוסעים ליעדים סמוכים, וכך לחסוך בעלויות הנסיעה מבלי לפגוע ברווחיות הענף. נוסף להורדת המחיר לצרכן, השירות יגדיל את כדאיות השימוש במונית ביחס לשימוש ברכב הפרטי וכך יביא להפחתת הגודש בדרכים.
על מנת להבטיח שירות איכותי ואמין לצרכן, השירות יינתן בהזמנה מראש בלבד (ללא איסוף מהרחוב), כאשר מציע השירות יחויב להציג לנוסע את המחיר המשוער שהיה נדרש לשלם עבור נסיעה מיוחדת ליעד המבוקש על-ידו, את מועד איסופו וזמן הנסיעה המשוער.
מחיר הנסיעה השיתופית יהיה נמוך משמעותית ממחיר נסיעה מיוחדת. בתחום ההשקעה בתשתיות תחבורה מציע האוצר להתחיל בביצוע החל מהשנה הבאה של 2 קווי רכבת קלה נוספים בתל-אביב (הקו סגול והקו ירוק), קו רכבת קלה חדש נוסף בירושלים (ירוק), הארכה והוספה של קווי המטרונית בחיפה, קו רכבת קלה חדש בין נצרת לחיפה ומסילת רכבת כבדה - המסילה המזרחית לאורך ציר כביש 6 - שתהיה אלטרנטיבית למסילת החוף.
מדובר בתוכנית ההשקעות המשמעותית ביותר לפיתוח התחבורה הציבורית שנעשתה עד כה. בתחום הפיננסי מציע האוצר הסדרה של הקמת אגודות אשראי וקופות גמ"ח שיוכלו לספק ללקוחותיהן שירותים פיננסים שונים כגון: שירותי אשראי, חסכון חשבון עו"ש בבנק, הנפקת כרטיסי חיוב, ניהול חשבונות ניירות ערך ועוד.
ההחלטה צפויה לגוון את מקורות האשראי לציבור ולהוזיל את מחיר השירותים הפיננסים ולעודד כניסה של אגודות אשראי לשוק. באוצר מסבירים כי עד כה התקשו אגודות חדשות להתמודד עם חסמי הכניסה הרגולטוריים ואילו במסגרת ההחלטה צפויים חסמי הכניסה לרדת באופן משמעותי. כך לדוגמה, ההון העצמי המינימלי שדרוש לאגודה צפוי לרדת מ-75 מליון שקל ל- 3 מליון בלבד. עוד קובעת ההחלטה כי נותני אשראי חוץ בנקאים יוכלו להציע מוצר נוסף - מסגרת אשראי ואשראי על גבי כרטיס ובכך לפתוח מגזר זה לתחרות. הסדרה זו מסירה עבור נותני אשראי חוץ בנקאיים חסמים בירוקרטים קיימים ומתאימה את הרגולציה בנושא לתקן האירופאי Payment Services Directive II, אשר מטרתו ליצור סביבה משותפת ואחידה ברחבי האיחוד האירופי בתחום האשראי החוץ בנקאי.
במקביל מפתח האוצר את האפשרות לקבל אשראי באמצעות האינטרנט באתרי הלוואות המונים ( P2P) - חברות P2P הינן פלטפורמות טכנולוגיות המפגישות בין לווים למלווים כך ששני הצדדים יכולים ליהנות מהעסקה. חברות אלו פועלות כבר כיום ומספקות אלטרנטיבה למערכת הבנקאית במתן אשראי, אלטרנטיבה שצרכנים רבים נהנים ממנה כבר כיום. החלטת הממשלה מסדירה את התחום וקובעת כללים להגנה על המשקיעים ולווים בפלטפורמה זו.
הסדרת התחום תעניק לגיטימציה לשחקנים הפועלים בו ואפשרות להרחיב משמעותית את נפח הפעילות בתחום. הסדרת ופיתוח התחום מספקת אלטרנטיבה גם למשקיעים אשר חפצים באפיק השקעה חדש ובעל פוטנציאל רווח. בתחום הדיור מציע האוצר פעולות נוספות על מנת להביא להגדלת היצע הדיור שכלול מנגנון הקמת תשתיות וצרכי ציבור בתוכניות תכנון ובנייה, ייעול רגולציה בחוק התכנון והבנייה וייצוג הולם במועצת מקרקעי ישראל.
בנוסף מציע האוצר קביעת אגרות פיתוח ברמה הכלל ארצית במקום ההליך הסבוך של קביעת אגרות והיטלי פיתוח תשתיות ברשויות המקומיות. לפי נתוני האוצר קיימות לכל הפחות 20 אלף יחידות דיור אשר בנייתן מתעכבת בשל היעדר מקורות לפיתוח תשתיות ברשות המקומית במסגרת הדיון בקבינט, הוצגה גם טבלת דמי הפיתוח אשר על בסיסה ייקבעו התקנות, בהתאם לתחשיב שנערך על-ידי משרד האוצר, אשר בחן את עלויות פיתוח התשתיות המבוצעות על-ידי משרד השיכון ורשות מקרקעי ישראל, וכן את עלות העבודות אשר מבוצעות כיום על-ידי הרשויות המקומיות.
נושא נוסף הזוכה לרפורמה הוא הליכי הקצאת קרקעות למוסדות ציבור על-ידי הממשלה. כיום, הממשלה מקצה מוסדות ציבור באופן מבוזר בין המשרדים השונים. מצב זה יוצר כפל תקצוב, ניצול לא נכון של קרקע, עודף ברשויות מסוימות וחוסר באחריות. על-פי ההצעה, תוקם ועדה בין משרדית בראשות מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, אשר תתאם את פעולות הממשלה בנושא הקצאת מבני ציבור.
כמו כן, יוקם צוות אשר יבחן את יישום הקצאת מבני ציבור במכרזי שותפות פרטית-ממשלתית (PPP) . עוד תחום שבו מוצעת רפורמה הוא משק הביוב - הרפורמה נועדה לטפל בכשלים רגולטורים והעדר יעילות כלכלית הנובעים מראיה מקומית צרה של בעלי האחריות על טיפול בביוב. כיום הטיפול בביוב נעשה בראיה מקומית ולא אזורית, אף שהביוב הינו עניין תשתיתי, חוצה רשויות, המחייב ראייה אזורית- מרחבית, שתיתן מענה ראוי ובר קיימא.
מטרת הרפורמה היא לאפשר, על בסיס וולונטרי, פעולתם של גופים מרחביים שיתכללו את הולכת הביוב ומתקני טיפול השפכים המשמשים רשויות ותאגידים באזור באופן שיחסוך עלויות וייעל את התכנון והקמת התשתיות.
בתחום-העל של צמצום פערים מציע האוצר את המהלכים הבאים: הגדלת סל הבריאות בתוספת של 500 מיליון שקל מתקציב המדינה. הגדלת השלמת הכנסה לקשישים - לאור הגידול ההולך ועולה במספר הקשישים בישראל ובמספר הזכאים לקבלת גמלת סיעוד מהמוסד לביטוח לאומי, ולצורך שיפור רמת חייהם של קשישים בישראל, יוגדלו גמלאות השלמת הכנסה המשולמות למקבלי קצבת זקנה. תוספת תקציב בסך 155 מיליון שקל מדי שנה תינתן לטובת תוכניות לצמצום פערים בדגש על חינוך בלתי פורמלי - חוגים ללימודי אנגלית ומתמטיקה במתנ"סים ביישובים חלשים.
בנוסף יאפשר האוצר למנהלי בתי ספר לנהל "קופה קטנה" בבית הספר כדי שיוכלו לסייע לתלמידים מתקשים, בעיקר בקרב תלמידים מרקע חברתי כלכלי חלש. בתחום התעסוקה מציע האוצר תשלום דמי אבטלה לעצמאיים, במסגרתו ישונו שיעורי דמי ביטוח לאומי לעצמאים בצורה דיפרנציאלית, במקביל להחלת חיסכון פנסיוני חובה ומתן אפשרות למשיכת חלקו במצבי אבטלה. זאת לצד מתן הגדלת ההטבות לחיסכון, על מנת להגדיל את ההכנסה הפנויה של העצמאים.
לגבי מפעל הפיס מציע האוצר כי שר האוצר יקבע בחקיקה ובהיתר מפעל הפיס הגבלות על היקף התקרות של הגופים, הגבלה על היקפו של גודל שוק ההימורים החוקיים, שינוי במנגנוני הקצאת הרווחים וכן קידום המלצות הצוות לבחינת ההסדרה של ההימורים החוקיים, לרבות ביטול של משחקים בעלי פוטנציאל התמכרות גבוה, ובקרה על תחום הפרסום והשיווק.
נושא נוסף בתחום צמצום הפערים הוא מיסוי פיצויי פיטורים לבעלי שכר גבוה והחלת סעיף 14. נכון להיום, בעלות העובד על הכספים שהופרשו על-ידי מעסיק לקופת הגמל לקצבה בגין רכיב הפיצויים אינה ברורה. צו ההרחבה לפנסיה חובה קובע כי הכספים שהופקדו לרכיב הפיצויים שייכים לעובד, והמעסיק אינו רשאי לקבלם בחזרה אלא במקרים קיצוניים של פיצויים ללא פיטורים.
הצעת ההחלטה נועדה להפחית את הטבת המס שלפיה רכיב פיצויי הפיטורים לא הוכר כהכנסה חייבת וזאת ביחס ל-5% מהשכירים המרוויחים את השכר הגבוה במשק וזאת רק על רכיב השכר המבוטח העולה על 3 פעמים השכר הממוצע במשק.
בנוסף, קבלת הצעה זו צפויה להגדיל את הכנסות המדינה בסך של כ-680 מיליון שקל משנת 2017 ואילך. מהלך נוסף המיועד להביא לצמצום פערים הוא חלוקה דיפרנציאלית של הכנסות מארנונה ממשלתית - סך הארנונה שהממשלה משלמת מדי שנה בגין נכסיה עומד על סכום של כ- 850 מיליון שקל.
הארנונה הממשלתית מועברת לרשויות על בסיס מיקום הנכס, כך שמרבית הכספים מועברים לרשויות החזקות בהן נמצאים הנכסים אשר בבעלות המדינה. תשלום על בסיס מיקום הנכס לא מאפשר סיוע ישיר לרשויות הנזקקות לכך, במידה ולא קיימים בהן נכסי מדינה. כעת בעזרת הרפורמה המדינה תעביר את הכספים לקרן, שתקצה סכומים אלו לרשויות המקומיות על בסיס קריטריונים רוחביים ולא רק על בסיס מיקום, כך שתתגבר התמיכה ברשויות הזקוקות לכך. גם מהלכי האוצר בתחום המיסוי מיועדים להביא לצמצום פערים.
הצעד המרכזי בתחום זה הוא הטלת מס שנתי על בעלי דירות מגורים שלהם 3 דירות ומעלה, בעד כל אחת מהדירות החל מדירה שלישית. ההחלטה צפויה להביא לגידול בהכנסות בהיקף של כ- 800 מיליון שקל לשנה בהכנסות המדינה ממסים, לצנן את ביקוש המשקיעים לדירות והיא חלק מאסטרטגיה כוללת של שר האוצר לטיפול בשוק הדיור.
צעדים נוספים בתחום המיסוי כוללים הפחתת מס הכנסה בדגש על מעמד הביניים - במסגרת זו תבוצע הפחתה רוחבית של נטל מס ההכנסה על-ידי ריווח מדרגות המס, באופן שמיטיב בעיקר עם העובדים בעלי הממוצע (עובדים בעלי שכר נמוך אינם משלמים מס), כאשר בעלי השכר הגבוה ישלמו יותר באופן יחסי.
צעד מעניין נוסף שמקדם האוצר הוא השוואת תנאי המיסוי לחברי קיבוצים - השוואת אופן מיסוי ותשלום דמי הביטוח הלאומי של הקיבוצים המתחדשים בדומה לשאר אזרחי ותושבי מדינת ישראל, וכן הסדרת תשלומי הביטוח הלאומי בקיבוץ השיתופי.
התיקון צפוי להגדיל את הכנסות המדינה ממסים ומתשלומי הביטוח הלאומי בכ--500 מיליוני שקל בשנה. בנושא חברות ארנק מציע האוצר תיקון פקודת מס הכנסה וחוק מיסוי מקרקעין, כן שייסגרו פרצות המס הקיימות המאפשרות ליחידים להשתמש במנגנון של רישום כחברה לשם הימנעות משתלום מס אמת.
בתחום המלחמה בהון השחור מוצעים תיקוני חקיקה המיועדים להסדיר פרצות מס ותהליכי עבודה של רשות המסים כולל חוקי המס שונים. החוק יטפל בין היתר בנושא חישוב ערך המלאי בענף היהלומים, קביעת חובת רישום תיעוד ודיווח על פעילותם הגלובלית של תאגידים רב לאומיים הפועלים בישראל.
בתחום עידוד הצמיחה והפריון במשק מציע האוצר הפחתת מס חברות שעומד כיום על 25%, בשני אחוזים; החל משנת 2017 יעמוד שיעור המס על 24%, והחל משנת 2018 יהיה 23%. על-מנת לסייע למגזר ההיי-טק ולמשוך השקעות זרות לישראל מציע האוצר שיעורי מס חדשים אשר יטיבו עם חברות שיפתחו וירשמו קניין רוחני בישראל, ובכך בעצם פועלת במטרה לתמרץ את תעשיית ההיי-טק בישראל.
רישום קניין רוחני בהיקפים גדולים בישראל אמור לתרום להצמחת התעשייה עתירת הידע ולהגדלת הכנסות המדינה ממסים מתעשייה זו. לפי התוכנית, חברות היי-טק גלובליות שהכנסותיהן השנתיות גבוהות מ- 10 מיליארד שקל ייהנו ממס חברות של 6% על ההכנסות המיוחסות לקניין הרוחני. חברות קטנות יותר, ייהנו משיעור מס של 12% (לעומת 25% מס החברות המלא). כמו כן, מס המיוחס לדיבידנד שנמשך לחברת האם (ולא למחזיק מניות פרטי) הנובע מהקניין הרוחני יירד לשיעור של 4%.
מס רווחי הון בעת הוצאת קניין רוחני מישראל לחברה קשורה יהיה זהה למס החברות. שיעורי מס אלה יחולו רק על חברות שיפתחו את הקניין הרוחני בישראל או ירשמו בישראל את הקניין הרוחני שפותח בישראל בעבר. חברות שלא ירשמו בישראל את הקניין הרוחני, ימשיכו לשלם את שיעורי המס הקבועים בחוק.
בנוסף, הוחלט על ביצוע שינויים במסגרת מסלול "מועדף מיוחד" במטרה להגביר את האטרקטיביות להשקעות של חברות בינלאומיות גדולות, שאינן בהכרח חברות מו"פ. זאת בין היתר על-ידי הפחתת תנאי הסף, כגון מחזור המכירות של החברה, וכן הפחתת המס על הדיבידנד ל-5%. במקביל הוחלט על קביעת תנאים להבטחת התרומה המהותית של החברה המוטבת למשק הישראלי כתוצאה מכניסה למסלול. צעד זה יביא להתרחבות פעילות ההיי-טק בישראל תוך העמקת המחקר והפיתוח ועידוד החדשנות, וכן צפוי להגדיל את הכנסות מדינת ישראל ממסים בטווח הארוך.
מהלך נוסף במיועד להביא להגברת הצמיחה הוא מתן תמריצים למעבר לגז טבעי בתעשייה ובתחבורה. בתחום הקלת נטל הרגולציה ועשיית עסקים מציע האוצר להסמיך מכוני בקרה פרטיים לרישוי עסקים. במסגרת זו תבוטל חובת אישור כיבוי אש מסוגי עסקים רבים והיא תתחלף בהתחייבויות עצמיות כמקובל בענף. בנוסף גובשו הקלות בהליך רישיון העסק בעירייה, וזאת בין היתר באמצעות הסמכת מכוני בקרה שיוסמכו על-ידי שר הפנים לטובת בדיקת תנאי אישור להשגת רישיון עסק, עבור סוגי עסקים לגביהם נקבע מפרט אחיד. צעדים נוספים מיועדים לפשט ולקצר את הליכי רישום הנכס.
בין היתר מדובר על אישור מקוון מרשות המסים לטאבו, קבלת אישור לטאבו מיד עם התשלום. ההצעה מתמקדת ב-3 פרמטרים שיקלו על עשיית עסקים בישראל - פתיחת עסק, רישום נכס ואכיפת חוזים. תמיכה בעסקי המסחר והשירותים להעלאת הפריון, עידוד המחקר והפיתוח בתעשייה המסורתית, תוכנית לעידוד עסקים חדשים ותקציבים ניכרים לעידוד היצוא, בדגש על יצואנים קטנים.
כמו כן מכילה הצעת התקציב הפחתת מסים משמעותיים לחברות היי-טק. בנוסף כוללת העלאת התקציב כלי סיוע נוספים לעידוד המגזר העסקי. כמו כן משרד האוצר ימשיך להפעיל קרן הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים בערבות מדינה אשר תעמיד הלוואות בהיקפים גדולים.
בתגובה לאישור הרפורמה במכון התקנים, במסגרת חוק ההסדרים, נמסר ממכון התקנים כי " הכנסת הרפורמה במכון התקנים לחוק ההסדרים מהווה הימור ממשלתי על בריאות הציבור, כל זאת עבור רפורמה פופוליסטית שכל הגורמים המעורים בפרטים יודעים כי לא תפחית את יוקר המחיה.
"כל מה שמהלך זה ישיג הוא חשיפת הציבור לפגיעה ממוצרים פגומים ומסוכנים ולכך כל אזרח ונבחר ציבור צריך להתנגד בתוקף. מדובר ברפורמה מסוכנת, לא אחראית ובלתי סבירה בעליל החושפת את הציבור הישראלי לשורה ארוכה של סכנות, בריאותיות ובטיחותיות , שלעומתן פרשת יוניליוור תהיה רק קצה הקרחון.
"רפורמה כה מורכבת וסבוכה, שמשמעותה נוגעת בדיני נפשות ממש, ראוי כי תזכה לדיון ציבורי מעמיק בכנסת ולא תועבר כ'רפורמת החאפרים' במחשכים, ללא שקיפות או תהליך בחינה מקצועי".
כתבות
ני"ע
