רוכשי דירות במגדלי הלאום בראשל"צ תובעים את גינדי החזקות

בעלי דירות בבניין בן 22 קומות ברחוב ישראל גלילי 21 בשכונת קריית הלאום במערב ראשון-לציון, הגישו תביעה בסך 3.8 מיליון שקל נגד גינדי החזקות, בטענה כי החברה איחרה במסירת הדירות בתקופות שנעות בין 9-17 חודשים, ולא שילמה להם את הפיצוי המגיע להם על-פי חוק המכר.

מדובר בבניין אחד מתוך 10 בניינים בפרויקט שנקרא "גינדי מגדלי הלאום". בכתב התביעה, שהוגש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב באמצעות עו"ד עירד באומל, טוענים הרוכשים כי חתמו על הסכמי רכישה בין מארס למאי 2011 והחברה התחייבה למסור את הדירות עד סוף יוני 2014 . קבוצת רוכשים אחרת שהתקשרה בהסכמי רכישה בין ינואר לאפריל 2012 קיבלה התחייבות למסירת הדירות עד סוף אוגוסט 2014. לאחר ביצוע העסקאות, התובעים נטלו משכנתאות, מכרו דירות מגורים, רכשו ריהוט ורשמו את ילדיהם למוסדות חינוך בסביבה החדשה.

התובעים טוענים כי לא עודכנו על-ידי החברה כי צפוי איחור במסירת הדירות, וכשהגיע מועד המסירה הראשון ביוני 2014, התברר להם כי הבניין רחוק מלהיות מוכן. "הבנייה התנהלה בעצלתיים תוך מחסור חמור בכוח-אדם", מציינים התובעים. לטענתם גינדי לא פעלה לזירוז הבנייה והעלימה עין מהמחדל המתמשך. לטענתם מבחינתה, לאחר שקיבלה את מרבית התמורה, סיימה את חלקה בפרויקט ומאותו רגע עברה האחריות לקבלן הביצוע - א. דורי. "כך נוצרה מסכת דחיות שהובילה לאיחור בן 9 חודשים למסירת הדירה הראשונה, אשר גדל עד לאיחור עצום בן 17 חודשים למסירת הדירה האחרונה", הם טוענים.

הם מתארים תקופה ארוכה שבה מצאו עצמם ב"סיוט מתמשך". לטענתם, הם נקלעו למצוקת דיור קשה עמדו בפני הפרת הסכמי שכירות ומכר, נאלצו להתגורר אצל קרובים בצפיפות "על ארגזים" ובחוסר וודאות לגבי העתיד. כמו כן נקלעו למצוקה כלכלית עקב הצורך לשאת בהוצאה כפולה בגין דיור ומשכנתא במקביל, הוצאות אחסנה והוצאות ריבית והצמדה כבדות וכו'.

"מעבר לגרייס"

לטענתם, במשך קרוב לשנה גינדי סירבה לפצות אותם בגין האיחור, ורק כאשר קמה צעקה גדולה מצד דיירים רבים, הואילה החברה "לפנים משורת הדין" להציע להם חלק מהפיצוי שהייתה מחויבת לשלם על-פי החוק. אלא שהחברה לא הסתפקה בכך, ולטענת התובעים התנתה את תשלום הפיצוי החלקי בחתימה על כתב ויתור המנוגד לחוק שכל מטרתו לקפח את זכויותיהם. למעשה, הם טוענים כי החברה החזיקה אותם כבני ערובה והציבה בפניהם שתי אפשרויות: לחתום על כתב הוויתור ולקבל את הסכום שהוכתב להם, או לא לקבל דבר.

התובעים טוענים כי לאחר שכל הדירות אוכלסו, גינדי סירבה לשלם את מלוא הפיצוי, ולמרות פניותיהם אליה לעשות זאת הם נתקלו בחומה. הם מפרטים כי בתי המשפט כבר הבהירו את החשיבות בהגנה על רוכשי דירות מפני איחורים במסירה במסגרת פסיקות שונות הקשורות בחוק המכר ובחוק חוזים אחידים, ואף המחוקק מצא לנכון להכניס תיקון לחוק מכר הדירות שנכנס לתוקף באפריל 2011.

על-פי החוק, יזמים מחויבים בתשלום פיצוי רטרואקטיבית החל ממועד המסירה החוזי, במקרה של איחור במסירת דירות מעבר לתקופת "גרייס" בת חודשיים. במקרה הזה מציינים התובעים כי האיחור היה מעבר לתקופת הגרייס, וגינדי מחויבת בפיצוי החל ממועד המסירה החוזי. למרות זאת בחלק מהמקרים ובניגוד לדין היא לא כללה את תקופת הגרייס בתחשיב הפיצוי.

בנוסף, גינדי הוסיפה בחוזים סעיף גורף ואחיד שמאפשר לה 3 חודשי איחור במסירה כתוצאה משינויים שמבקשים הרוכשים לבצע בדירות. סעיף זה, לטענת התובעים, אינו חוקי לאחר שהחוק קבע במפורש שחייב להיות קשר בין השינויים המבוקשים לתקופת האיחור, ובכפוף לכך שמדובר בשינויים החורגים משינויים צפויים בקרב רוכשי דירה סבירים.

עוד טוענים התובעים כי לאלה מהם שגינדי הסכימה לשלם להם פיצוי חלקי, שעל-פי חוק צריך לשקף את שווי שכר הדירה של הדירה שרכשו, הסכימה גינדי לשלם רק פיצוי המשקף שכר דירה של דירות קטנות מאלה שקנו, במיקום נחות יותר, שאינו מביא בחשבון שמדובר בבניין חדש, בשכונה מובילה.

מגינדי החזקות נמסר: "מדובר בתביעה קנטרנית שהוגשה בחוסר תום-לב על-ידי רוכשי דירות שקיבלו מהחברה פיצוי בגין איחור במסירה, ששולם להם ברובו לפנים משורת הדין, וכעת מבקשים לבצע מקצה שיפורים בדיעבד ולקבל כספים נוספים שאינם זכאים להם. החברה לומדת את כתב התביעה ותגיב לגופן של טענות התובעים במסגרת כתב ההגנה שיוגש על-ידה".