כך הפכה קרן פימי של ישי דוידי לאימפריית מיזוגים ורכישות

כמה תהליכים מרכזיים שינו בשנים האחרונות את מפת השליטה בעולם העסקים המקומי מהקצה אל הקצה. ראשית היו אלה קבוצות ההחזקה הממונפות של הטייקונים שקרסו בזו אחר זו ויצאו מרשימת המתמודדים על עסקאות לרכישת נכסים. אחר-כך היו אלו הרגולטורים שהחלו להכביד את ידם על המגזר העסקי והבריחו בתוך כך משקיעים פוטנציאלים מחו"ל (למעט אולי משקיעים סינים שכבר רגילים לכך). ולבסוף היה זה חוק הריכוזיות, שגזר על חברות ההחזקה שעוד נותרו במשחק עיסוק אינטנסיבי בקיפול שכבות, צמצום חובות ומימוש ההחזקות בחברות הביטוח ובבתי ההשקעות.

את הוואקום שהותירו אחריהם הטייקונים, ממלאות בשנים האחרונות בעיקר קרנות השקעה פרטיות (פרייבט אקוויטי), המוצאות את עצמן מתמודדות יחידות, או בינן לבין עצמן, על רכישת גרעיני שליטה במפעלים ובחברות. בראשן של קרנות אלו ניצבת, ללא עוררין, קרן ההשקעות פימי עמוסת המזומנים, שהפכה לרוכשת פוטנציאלית מובילה עבור כמעט כל חברה יצרנית (אבל לא רק) שגרעין השליטה בה מוצע למכירה.

רק בחודש האחרון הוזכרה פימי כמי שמנהלת משאים ומתנים מתקדמים לרכישת חברת שירותי האבטחה G4S ישראל (לשעבר "השמירה") תמורת 350-400 מיליון שקל, ולרכישת יצרנית העמילנים גלעם מקיבוץ מענית בכ-300 מיליון שקל. זאת, כאשר במקביל דווח שהקרן מקדמת הצעת מכר בבורסה של מניות חברת אוברסיז קומרס לפי שווי של 400-450 מיליון שקל לחברת שירותי הלוגיסטיקה הימית, וכאשר פימי עצמה דיווחה באופן רשמי על הסכמתה למכור את מניות השליטה (70%) ביצרנית הרכיבים למטוסים ח.ר גבעון תמורת כ-300 מיליון שקל (בעסקה שיצרה לה תשואה של פי שלוש על ההשקעה).

שלל העסקאות הללו מדגימות את המרכזיות של קרן פימי בעולם העסקי המקומי כיום. בארבע השנים האחרונות השקיעה הקרן סכום מצטבר של 1 מיליארד דולר ברכישת שליטה בחברות מהסקטור היצרני בישראל, כך שבממוצע השקיעה הקרן 1 מיליארד שקל מידי שנה ברכישת חברות ומפעלים בישראל.

בשנה האחרונה אף הציגה הקרן היקף השקעות גבוה יותר של כ-1.3 מיליארד שקל. בין היתר, היא שילמה 480 מיליון שקל לחברת ההחזקות המתכווצת כלל תעשיות, תמורת גרעיני השליטה בחברות התעשייה הוותיקות נייר חדרה ומנועי בית שמש, ולאחר מכן השקיעה עוד 90 מיליון שקל בגיוס הון של נייר חדרה. בנוסף, היא גם רכשה ב-110 מיליון שקל מחצית ממניות חברת מוצרי הרובוטיקה והאוטומציה יוניטרוניקס, והשקיעה עוד כ-230 מיליון שקל ברכישת השליטה במפעל פולירם של מושב רם-און, המייצר חומרי גלם לתעשיית הפלסטיקה.

פימי-3 במקום הראשון בעולם

השנה מציינת פימי עשרים שנה להיווסדה, כאשר שווי הנכסים שתחת ניהולה עומד על כ-3.2 מיליארד דולר (שווה ערך לשווי השוק של החברה ה-13 בגודלה בבורסה בת"א). לפי מייסד הקרן ומנהל העסקים הראשי שלה, ישי דוידי, מאז 1996 רכשה פימי שליטה ב-82 חברות ומכרה 52 מתוכן, בהיקף עסקאות של למעלה מ-4.5 מיליארד דולר, אגב יצירת תשואות יוצאות דופן למשקיעים בקרן.

לאחרונה דיבר ישי דוידי בכנס על קרן פימי-3, שהחלה לפעול בשנת 2006 ושהשקיעה במספר חברות באותה שנה ובזו שלאחריה, בטרם הגיע המשבר העולמי ב-2008. "נכנסנו למשבר שהיה מהיותר מסובכים מעולם, אבל עשינו זאת עם רמות מינוף מאוד נמוכות, ועם מיקוד בפרמטרים הבסיסיים שלנו. והתוצאות מובהקות מדברות בעד עצמן", הוא סיפר.

לדבריו, "בהשוואה לממוצע הקרנות בעולם, מאותו בציר של קרן פימי-3, הקרן השיגה תשואה שנתית של 25% לעומת ממוצע עולמי של 7% ומכפיל על ההשקעה של 2.6 בהשוואה לממוצע עולמי של 1.4. הנתונים האלה מציבים את פימי-3 במקום הראשון בעולם וזה לא דבר של מה בכך. קרנות הפרייבט אקוויטי בעולם מהוות שוק של 4 טריליון דולר, והמחקרים שמציבים את פימי-3 במקום הראשון בעולם, הם של מספר גופי מחקר בינלאומיים אובייקטיביים".

יש לציין כי כל הקרנות של פימי דורגו בין חמש הטובות בעולם (כל אחת בתקופת פעילותה) בידי חברות מחקר בינלאומיות שעוקבות אחר ענף קרנות הפרייבט אקוויטי.

כיום מובילה פימי לא פחות מ-30 חברות, כשמתוכן 12 הן חברות ציבוריות (גילת, אורמת, נייר חדרה, מנועי בית שמש, תאת טכנולוגיות, רקח, תדיר-גן, יוניטרוניקס, מגל, המ-לט, ח.מר ופולירם). ההחזקות הללו הופכות את פימי לכוח המוביל במגזר התעשייתי בישראל ולאחד המעסיקים הגדולים במשק. חברות שבשליטת פימי מעסיקות כיום 18 אלף ועובדים ומפעילות 50 מפעלי ייצור בישראל ועוד עשרות מפעלים בעולם, שחלקם נרכשו תחת הנהגתה של פימי במטרה להרחיב את פריסת החברה ותחומי פעילותה.

בלעדיות במו"מ לפימי ברוב העסקאות

מלבד דוידי, כולל הצוות הניהולי של פימי גם את השותפים הבכירים גילון בק ואלדד בן-משה, וכן את השותפים עמי בם, רונן בן-חיים, עמית בן-צבי וחלי פרדו.

יריית הפתיחה של פימי נורתה ב-1996, עם גיוס של 150 מיליון דולר לקרן הראשונה וחמש שנים אחר-כך גויסו 200 מיליון דולר לקרן פימי-2. שתי קרנות אלו כבר מימשו את מלוא השקעותיהן והחזירו את כספן למשקיעים בתוספת תשואה שנתית של 40% ו-35%, בהתאמה.

בהמשך, ובזכות הצלחותיה, העלתה פימי הילוך בהיקף הגיוסים. בשנת 2005 היא גייסה 300 מיליון דולר לקרן פימי-3, ב-2008 גויסו 510 מיליון דולר לפימי-4 וב-2012 עוד 850 מיליון דולר לפימי-5. שתי הראשונות כבר סיימו את תקופת ההשקעה, כאשר בפימי-3 גם מומשו מלוא ההשקעות, למעט ההחזקה בחברת אינרום, והיא הניבה כאמור תשואה שנתית של כ-25%. הקרנות פימי-4 ופימי-5 טרם השלימו את מחזור חייהן, ובינתיים מניבות תשואה שנתית ממוצעת של כ-30%.

אליהן הצטרפה השנה פימי-6, לה גויס סכום עתק של 1.1 מיליארד דולר, לאחר שהביקוש מצד המשקיעים בארץ ובעולם היה גבוה בהרבה. רכישת השליטה במנועי בית שמש הייתה ההשקעה הראשונה של הקרן השישית.

הכסף הזה מבטיח לדוידי את האפשרות להמשיך ולהוות גורם מרכזי ודומיננטי בכל עסקה חדשה שתעלה על השולחן בשנים הקרובות, כאשר 30 החברות שכבר בידיו, מבטיחות כי במקביל יעסקו מנהלי פימי גם במציאת רוכשים לחלק הוותיק יותר של השקעותיהם הקיימות.

ההתפתחויות במגזר העסקי בישראל בשנים האחרונות, הוציאו כאמור מהמשחק את חברות ההחזקה הממונפות. כך, שכיום המתמודדות העיקריות בעסקאות רכישה הן חברות עסקיות שמבקשות לצמוח באמצעות רכישות, או קרנות פרייבט אקוויטי שרואות פוטנציאל ליצירת ערך באמצעות השבחת הפעילות של החברה הנרכשת.

היתרון המרכזי של פימי הוא שבזכות הצלחותיה בעבר ובהיותה הקרן המובילה בישראל, בוחרים המוכרים לנהל עימה על פי רוב משא ומתן בלעדי על העסק הנמכר, ומבלי לקיים מכרז בין כלל הרוכשים האפשריים. פריבילגיה זו, כך מספרים בענף, מאפשרת לפימי לוותר על עסקאות, בהן מחליט המוכר לערוך מכרז במטרה למקסם את הערך עבורו.

מצב זה אינו צפוי להשתנות בשנים הקרובות. קרנות הפרייבט אקוויטי הישראליות, ופימי בראשן, ימשיכו להוות שחקן מרכזי בפעילות המיזוגים והרכישות, בשעה שעל חברות ענק במונחים מקומיים, דוגמת תנובה, כתר פלסטיק ונטפים, ימשיכו כנראה להתמודד קרנות בינלאומיות הגדולות, שנוהגות לבצע רכישות ממונפות.

הנוסחה של דוידי

עבור מנהלי קרנות ההשקעה בישראל, ופימי בראשן, שם המקצוע הוא השבחת חברות. ומי מביניהן שתדע להמשיך ולהציג קבלות על ביצועיה, גם תזכה ליהנות מזרם של הצעות אטרקטיביות חדשות. בכנס "פסגת ת"א 100" של העיתון "כלכליסט" שנערך בחודש שעבר, סיפר דוידי כי בתקופה של טלטלות עולמיות ולאור חוסר היכולת לחזות אותן, מנהלי פימי שואלים את עצמם שתי שאלות מרכזיות: אילו חברות כדאי לרכוש בסביבת מאקרו בלתי צפויה, ומהי הדרך הנכונה לניהולו בסביבה שכזו.

דוידי הסביר בהרצאתו בכנס, כי הדרך שבה פימי מתמודדת עם אי הוודאות ברמת המאקרו, היא על-ידי מיקוד בנתוני מיקרו, כלומר בהסתכלות על חברות באופן ספציפי. "מתחילת הקמתה של פימי, התמקדנו תמיד בחברות עצמן, מתוך מטרה להשביח אותן ולייצר חברות חזקות שיודעות לחצות משברים", הוא הדגיש.

לדבריו, הניסיון של מנהלי הקרן הוכיח שישנם מדדים חשובים להצלחה ולחוסן של חברות, והם כוח אדם איכותי ומחויב, השקעות במחקר ופיתוח ובציוד מתקדם, יצירתיות, חשיבה מחוץ לקופסה, תזרים מזומנים חזק, קיומם של מנועי צמיחה, רמות מינוף נמוכות ופיזור גיאוגרפי וענפי רחב.

דוידי הוסיף כי "כבר בתחילת הדרך, כחלק מהתהליך הזה, קיבלנו החלטה שאינה דומה לשאר קרנות הפרייבט אקוויטי בעולם. שיעורי המינוף של פימי הם מהנמוכים בעולם. לשם השוואה, קרנות פרייבט אקוויטי בעולם מסתייעות בשיעורי מינוף של בערך 50%-60%. אנחנו בפימי מסתייעים בממוצע בעשרים השנה האחרונות בפחות מ-10%, כשבעשר השנים האחרונות זה אף פחות.

"זה הבדל מאוד משמעותי. היכולת שלנו לבנות חברות חזקות שיודעות לעמוד בטלטלות ובשינויים, מאפשר לנו גם כשאנחנו עושים טעויות, או גם כשאנחנו לא חוזים חלק מהדברים שקורים, לעשות שינוי ולדעת להתמודד עם המשבר שנמצא לפתחנו. אנחנו קונים שליטה בחברות ומתמקדים במימוש הפוטנציאל שלהן כדי שיהיו מוכנות לכל תרחיש, גם הגרוע ביותר".

תום עידן הטייקונים: מותן של חברות ההחזקה הממונפות

העלייה המהירה בכוחן של קרנות הפרייבט אקוויטי, ופימי בראשן, התרחשה בד בבד עם היעלמותן המהירה של חברות ההחזקה הממונפות, שהיו מחוללי מרבית עסקאות הרכישה הגדולות במשק בשני העשורים הקודמים.

רוב רובם של בעלי ההון ("הטייקונים") שעמדו בראש אותן חברות, חוו בשנים האחרונות קריסה בעסקיהם, שהוציאה אותם מהמשחק: נוחי דנקנר (אי.די.בי), אליעזר פישמן (כלכלית ירושלים), לב לבייב (אפריקה ישראל), יוסי מימן (אמפל), יוסף גרינפלד (קרדן), אילן בן דב (סאני), מוטי זיסר ז"ל (אלביט הדמיה), דודי ויסמן ושרגא בירן (קבוצת אלון) - כולם חוו קריסה בעסקיהם, הסדרי חוב ואף הסתבכות אישית בחובות.

מי שעדיין נותר לשגשג מאותו דור של טייקונים, בעל השליטה בקבוצת דלק יצחק תשובה, פועל בשנים האחרונות להיפטר מהחזקותיו ולמקד את פעילות הקבוצה בתחום האנרגיה בלבד.

את מקומם של הטייקונים, תפסו קרנות הפרייבט אקוויטי המקומיות - פימי ועימה קרנות נוספות, דוגמת פורטיסימו, טנא, סקיי, ויולה וקדמה. הראל בית-און, שותף בקרן ויולה פרייבט אקוויטי, טען לאחרונה בראיון למגזין G של "גלובס", כי מדובר בתופעה גלובלית: "המשבר הפיננסי העולמי גרם למכירה של נכסים, שהובילה לגידול במעמד ובתפקיד של קרנות ההשקעה הפרטיות ולכן בחמש-שש השנים האחרונות נוכחותן מורגשת הרבה יותר".

היעלמות חברות ההחזקה: ישראל מצטרפת לעולם

בית-און הוסיף כי "בישראל מודל חברות ההחזקה שרד הרבה מעבר לעולם, שם כבר בשנות ה-70 של המאה הקודמת החל תהליך היעלמות של אותן חברות. לא היה יתרון בהחזקת עסקי ביטוח, תעשייה ונסיעות תחת קורת גג אחת. זה אפיין עולמות לא מפותחים, כיוון שהיה יתרון בגישה להון מהעסקים הקודמים. בעולם המודרני אין בעיית זמינות הון. אם יש השקעה ראויה או פרויקט ראוי, ניתן לגייס אליו כסף.

"חברות עברו להתמקד בתחום מסוים, ובמקביל התפתח מודל של יזמי קרנות השקעה ומקורות הון עבור ההשקעות האלה. השינוי משתקף גם בתוצאות העסקיות. עסקים בשליטת פרייבט אקוויטי, מגיעים בממוצע לביצועים עסקיים טובים יותר מאשר עסקים שהניהול שלהם חבוי במטות של חברות החזקה".

 הקרנות של פימי 18.8.16

 פרמיית פימי בחברות הציבוריות