ביהמ"ש: לא כל אמירה שוביניסטית נחשבת להטרדה מינית

בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב דחה היום (ב') תביעה בגין הטרדה מינית שהגישה עובדת משרד התחבורה נגד מנהלה לשעבר, שלטענתה הטריד אותה, ונגד המשרד, שלטענתה פעל בניגוד לדין בטיפול בעניין. השופט אורן שגב כתב בפסק דינו כי לא כל אמירה שוביניסטית או גסת-רוח צריכה להיחשב כהטרדה מינית.

העובדת עבדה במשרד התחבורה כמזכירה של המנהל. לטענתה, מיד עם תחילת עבודתו בסניף בו עבדה, החל המנהל לומר לה: "איזו יפה את היום. את יפהפייה, איזו מנוצנצת את היום, את בחורה פשוט יפה".

עוד היא טענה כי לא אחת היה המנהל שואל אותה אם בכוונתה להגיע לעבודה ביום המחרת, ואמר כי "אני כמו אוויר וחמצן בשבילו, וכי הוא מחכה כל יום להגיע לעבודה כדי לראות אותי".

כן ייחסה התובעת למנהל שתי אמירות נוספות. הראשונה, עת פנו אליה וביקשו כי יעבירו את המזגן לקירור, אמר לה כי "לא ברור לו איך לאישה כמוך קר". בפעם אחרת אמר: "איזו יפה את ומנוצנצת, תעשי סיבוב, שנראה את היופי שלך". העובדת סיפרה כי כאשר פנתה למנהל האגף וסיפרה לו כי היא מוטרדת מינית, הוא פטר אותה בכך שייעץ לה להבליג.

בהמשך בעקבות פגישה בנושא שנערכה במשרד התנצל בפניה המנהל והסביר כי לא פנתה אליו בעבר בדרישה כי יפסיק. עוד אמר לה כי אם לא תסיר את התלונה בדבר הטרדה מינית נגדו, הוא ידאג שהיא לא תקודם בעבודה. מאוחר יותר נעשה ניסיון למצוא פתרון תעסוקתי לעובדת, והוחלט כי תעבור לעבוד בתחום ההדרכה ותבצע עבודות מזכירות שונות.

השופט אורן שגב דחה את התביעה, לאחר שקבע כי לא כל האמירות שטענה העובדת כי המנהל אמר לה אכן נאמרו. עם זאת, המנהל הודה בשלוש מהאמירות: "איך לבחורה צעירה כמוך קר", "את חונקת אותי" (בהתייחסו להעדרויותיה של העובדת מהעבודה) ו"איזו שמלה יפה. איזה נצנצים! תסתובבי - תראי את השמלה".

השופט נזף במנהל על שלוש אמירות אלה וכתב כי מדובר באמירות בלתי הולמות בנסיבות העניין, שראוי היה כי לא תיאמרנה במערכת של יחסי מרות בעבודה. עם זאת, השופט כתב כי לא כל אמירה שוביניסטית או גסת-רוח תיחשב או צריכה להיחשב כהטרדה מינית.

לדבריו, זאת - דווקא משום חשיבותו הרבה של החוק למניעת הטרדה מינית, שנועד לשמור על כבוד האדם. לדברי השופט, כדי לקבוע האם אמירה מסוימת עולה כדי הטרדה מינית או לא, יש לבדוק אותה הן מבחינה לשונית והן על רקע הנסיבות בהן נאמרה.

השופט ציין כי אמירות גסות-רוח ולא ראויות צריכות להיות מטופלות במישור משמעתי, ולא באמצעות החוק למניעת הטרדה מינית. בנוסף, נקבע כי העובדת לא הוכיחה כי משרד התחבורה נהג בניגוד להוראות החוק למניעת הטרדה מינית או התקנות בנושא.