היסטוריה בישראל: בקרוב ימונו שתי שופטות מהעדה האתיופית

כ-750 שופטים מכהנים היום בבתי המשפט ברחבי הארץ, אבל איש מהם אינו נמנה עם קהילת הישראלים יוצאי אתיופיה. זאת, אף שבישראל חיים כיום יותר מ-150 אלף ישראלים שעלו מאתיופיה, ואף שהעלייה מאתיופיה החלה לפני שנות דור.

נראה כי המצב העגום הזה במערכת המשפט עומד להשתנות לטובה בקרוב. ל"גלובס" נודע כי בוועדה לבחירת שופטים, שתתכנס עוד כחודש, בסוף ספטמבר, צפוי להתגבש רוב לבחירתן של שתי עורכות דין יוצאות אתיופיה לשופטות. הראשונה, אדנקו סבחת-חיימוביץ', צפויה להיבחר לכהן כשופטת בבית משפט השלום. השנייה, אסתר טפטה-גרדי, צפויה להיבחר לכהן כשופטת בבית המשפט לתעבורה. 

עורכות הדין חיימוביץ' וטפטה-גרדי עברו בהצלחה את קורס ההכנה והמיון לשפיטה שנערך בחודשים האחרונים. גורמים המקורבים לוועדה לבחירת שופטים אמרו היום (ב') ל"גלובס" כי בתום הקורס הומלצה טפטה-גרדי לתפקיד של שופטת תעבורה; וחיימוביץ', שסיימה את הקורס בציונים מעולים, הומלצה בחום לשיפוט בבית משפט השלום.

נראה כי המכשול היחיד, אם בכלל, שעומד בפני סבחת-חיימוביץ' בדרכה לשיפוט, הוא היותה גיסתו של שופט בית משפט השלום בתל-אביב, רמי חיימוביץ' (עו"ד סבחת-חיימוביץ' נשואה לאחיו של השופט). יצוין כי הוועדה קיבלה בעבר החלטה, לפיה תנאי לבחירת קרוב משפחה של שופט לתפקיד שיפוטי הוא שהמועמד לשפיטה יקבל רוב של לפחות שבעה מחברי הוועדה. עוד הוחלט כי השופט לא יכהן באותו מחוז שיפוט שבו מכהן קרוב משפחתו כשופט, וכי הוא לא יהיה נתון למרותו.

לפי המידע שהגיע לידי "גלובס", סבחת-חיימוביץ' צפויה להתגבר על המכשלה הקלה הזאת, שכן חברי הוועדה לבחירת שופטים - בהם יו"רית הוועדה, שרת המשפטים איילת שקד; נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור; שופטי העליון, סלים גו'בראן ואליקים רובינשטיין; שר האוצר, משה כחלון; חברי הכנסת נורית קורן ורוברט אילטוב; ונציגי לשכת עורכי הדין, אילנה סקר וחאלד חוסני זועבי - תומכים במינויה לשופטת. גם ראש לשכת עורכי הדין, אפי נוה, שלו השפעה רבה בוועדה, תומך במינוי.

לשכת עורכי הדין בירכה על מועמדותן של השתיים לתפקידי שיפוט בערכאות השונות, ומסרה כי "שילוב בני העדה האתיופית בצמרת מערכת המשפט מהווה מסר חשוב, שלפיו כל אדם בעל כישורים מקצועיים יכול להתקדם לכל תפקיד במערכת המשפט, ללא הבדל של דת, גזע ומין. זו תפיסת העולם שלנו בלשכת עורכי הדין, ואנו מיישמים אותה הן בתוך הלשכה פנימה והן במינויים שבהם תומכים נציגינו בוועדה לבחירת שופטים".

מינויין הצפוי של עורכות הדין בנות קהילת יוצאי אתיופיה לשפיטה מגיע בעיתוי חשוב ולא מקרי עבור משרד המשפטים. בחודש שעבר פרסם צוות בין-משרדי מיוחד - בהובלת משרד המשפטים - לבחינת דרכי מיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה, דוח מקיף שכלל לא פחות מ-53 המלצות ליישום במשרדי הממשלה השונים.

עם פרסום הדוח אמרה יו"רית הצוות, מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור, כי "במהלך עבודתם נאלצו חברי הצוות להיישיר פעם אחר פעם את מבטם אל הראי שהציבה בפניהם קהילת יוצאי אתיופיה בישראל ולהתמודד עם המציאות העגומה. מציאות שבה אזרחינו שחורי-העור הם הבולטים ביותר והמזוהים ביותר במרחב, ולצד זאת, שקופים בכל-כך הרבה מובנים אחרים".

הדברים הללו של פלמור יכולים להיות מופנים גם כלפי מערכת המשפט פנימה, ופלמור ואיילת שקד עושות רבות כדי לקדם ערבים, יוצאי אתיופיה, נשים ומיעוטים אחרים לתפקידי מפתח במערכת המשפט.

יצוין כי את המינוי הצפוי של שתי שופטות אתיופיות יש לזקוף במידה רבה לזכותה של שקד. מיד עם כניסתה לתפקיד שרת המשפטים לפני כשנה וחצי, כשהתברר לה כי בבתי המשפט לא מכהן אף שופט ממוצא אתיופי, היא עשתה מאמצים ניכרים לאתר מועמדים ראויים לתפקיד.

לאחר שאותרו עורכות הדין סבחת-חיימוביץ' וטפטה-גריד, בין היתר בסיועו של עו"ד אייל רוזובסקי, החליטה שקד, בהסכמה עם נשיאת העליון מרים נאור, לקצר להן את תהליכי ההמתנה לקורס ההכנה לשפיטה. עורכי דין שמעוניינים להתמנות לשופטים ממתינים על-פי-רוב תקופה של כשנה-שנה וחצי מרגע שהם מגישים מועמדות ועד שהם מוזמנים לקורס המיון וההכנה לשפיטה. רק מי שעובר אותו, מועמדותו נדונה בוועדה לבחירת שופטים.

במקרה של עורכות הדין סבחת-חיימוביץ' וטפטה-גרדי, זמן ההמתנה היה קצר בהרבה. שקד דאגה לכך שחלפו חודשים ספורים בלבד מרגע שהוגשה מועמדותן ועד שהן זומנו לקורס ההכנה. אמנם השתיים לא היו עורכות הדין הישראליות-אתיופיות היחידות שניגשו לקורס. עורכת דין נוספת ממוצא אתיופי השתתפה בקורס ההכנה, אבל היא לא הצליחה לעבור אותו בהצלחה.

סבחת-חיימוביץ' היא עורכת דין עצמאית פליליסטית מוערכת מאוד, בוגרת אוניברסיטת תל-אביב, המועסקת כפרקליטה חיצונית בסנגוריה הציבורית. את דרכה המקצועית היא החלה כעתודאית וכעורכת דין בפרקליטות הצבאית.

סבחת-חיימוביץ' היא גם חברת הוועד המנהל של עמותת טבקה, שמסייעת משפטית ליוצאי העדה. בזמן מחאת יוצאי אתיופיה, במאי 2015, השתפה סבחת בפגישה דחופה שזימן מפכ"ל המשטרה דאז, יוחנן דנינו, עם נציגי הקהילה בניסיון למנוע את התפרצות האלימות, בעקבות תמונות שתיעדו את הכאתו של החייל דמאס פיקדה.

בראיון שנתנה לתקשורת סיפרה סבחת-חיימוביץ כי "במהלך הפגישה המפכ"ל שאל 'מי מהנוכחים חווה על בשרו אלימות שוטרים'. מתוך 10 משתתפים יוצאי אתיופיה שהיו בחדר, שישה הרימו יד, והאבסורד הוא שבין השישה היו גם שני שוטרים, אחד מהם קצין, שהרימו יד כמי שחוו אלימות משוטרים".

סבחת-חיימוביץ' ייצגה גם קטינים יוצאי אתיופיה מטעם הסנגוריה הציבורית. בראיון ל"מקור ראשון" שנתנה באוגוסט 2015, בעת שייצגה מפגינים קטינים שנעצרו, היא אמרה: "המשטרה עשתה לנו טריק. בהתחלה הם ביקשו הארכת מעצר ל-3 ימים למפגינים. השופט נתן להם יום אחד. באותו שלב הייתה הבנה שהמגמה היא לשחרר את המפגינים. אבל אז בא התובע המשטרתי וביקש הארכה ל-6 ימים. באולם היה צחוק גדול. 6 ימים, על מה? למי?"

"היותה אתיופית זה הערך המוסף שלה" 

מי שמכיר מקרוב את סבחת-חיימוביץ הוא עו"ד אילן כץ, שפגש אותה לראשונה כשהיה סגן הפרקליט הצבאי הראשי, וסבחת הייתה עורכת דין צעירה בפרקליטות הצבאית. "החלטתי לקדם אותה, בין היתר כי יש לי תיאוריה שמי שעלה מאתיופיה, נניח בגיל 6, והיה רועה צאן ולא ידע קרוא וכתוב, ופתאום בגיל 20 הוא עורך דין - אז הוא כנראה יותר מוכשר ממי שגדל בצפון תל-אביב ולמד משפטים. הסיבה היא פשוטה - לבחור או לבחורה מאתיופיה היו התמודדויות הרבה יותר קשות בדרך לרכישת תעודת המקצוע, ולכן הם צריכים להיות סופר-מוכשרים, וכזו היא סבחת".

עו"ד כץ ציין כי סבחת-חיימוביץ' הוכיחה את עצמה במהרה בפרקליטות הצבאית. "אחרי שהיא השתחררה מהצבא, לקחתי אותה אתי ללשכה המשפטית של הביטוח הלאומי (כץ כיהן כיועץ המשפטי של הביטוח הלאומי. ח' מ'), ולאורך כל הדרך הייתי מרוצה מעבודתה. בהמשך פתחתי משרד עצמאי, וגם סבחה עבדה כעצמאית, ועבדנו בשיתוף-פעולה, עד שהיא החליטה שהיא עובדת בעיקר עם הסנגוריה הציבורית, ששיוועה לעורכת דין שיכולה לתקשר עם יוצאי אתיופיה".

כץ אומר שהמינוי של סבחת-חיימוביץ' הוא אובייקטיבי לחלוטין. "היא מתאימה לשיפוט ללא כל קשר להיותה אתיופית. היותה אתיופית זה הערך המוסף שלה. היא תהיה שופטת טובה לכולם ובנוסף תוכל להבין לרגשי הקהילה האתיופית ולמצוקות שלה. יש לזה משמעות. באמת הגיע הזמן למינוי כזה". 

 אדנקו סבחת-חיימוביץ’

עו"ד אסתר טפטה-גרדי, בעלת משרד פרטי בירושלים והסביבה, מהמגזר הדתי, עוסקת בדיני תעבורה וכן בהוצאה לפועל, נדל"ן, משפט מסחרי ועוד. בדומה לסבחת-חיימוביץ', גם גרדי פעילה בעמותת טבקה.

טפטה-גרדי היא בת למשפחה של 8 נפשות, שעלתה ב-1990 ונקלטה בקריית ים, ובהמשך בחדרה. היא הוסמכה לעריכת דין בשנת 2008.

בראיון שנתנה באותה שנה לביטאון "דלתיים פתוחות" של לשכת עורכי הדין במחוז חיפה, סיפרה טפטה-גרדי על הקשיים שבדרך ועל שאיפתה להיות שופטת. "אני לא רוצה לעשות הכללות, אבל אי-אפשר להתעלם מהעובדה שחלקים בחברה שלנו מגלים סימני גזענות, גם אם בודדים, כלפי קהילת יוצאי אתיופיה. קיימות אפליה ודעות קדומות כלפי הקהילה האתיופית. לא בוחנים אותנו על-פי הישגינו אלא על-פי צבע העור".

בהמשך הראיון חשפה טפטה-גרדי את שאיפותיה המקצועיות: "הייתי רוצה מאוד להתקדם בקריירה שלי, אפילו בתחום השפיטה", אמרה, "אך בעיקר אני רואה את עצמי במגזר הציבורי, לאו דווקא במשפטים, אולי בפוליטיקה".

היום, 8 שנים מאוחר יותר, היא צפויה להגשים את שאיפותיה וחלומותיה כשתתמנה לשופטת. 

 אסתר טפטה-גרדי / צילום: יונתן זינדל/פלאש90

הנשיאה ביניש: "ישנם עורכי ועורכות דין מצוינים בני העדה האתיופית"

נשיאת בית המשפט העליון לשעבר, דורית ביניש, רואה במועמדות לשיפוט של עורכות הדין אדנקו סבחת-חיימוביץ' ואסתר טפטה-גריד "התפתחות יפה מאוד", כהגדרתה.

ביניש אמרה היום ל"גלובס" כי "תמיד חשבנו שצריכים להיות מועמדים לשיפוט שמשקפים קבוצות שונות באוכלוסייה הישראלית, ובלבד שיהיו בעלי הכשרה מתאימה ושיהיו מתאימים מקצועית". לדבריה, בעבר היו שנים שבהן לא היו מספיק מועמדים מתאימים לשיפוט מקבוצות אוכלוסייה שונות.

לדברי ביניש, "אמנם יש שילוב בהיקף גדול של נשים בשירות המשפטי ובבתי המשפט, אבל מדובר בתהליך שלא היה מובן מאליו מלכתחילה. ישנם היום עורכי דין ועורכות דין מצוינים בני העדה האתיופית, ואין ספק שצריך להביא את המוצא בחשבון כאשר בוחנים מועמדים שמתאימים מקצועית".

- האם שופטת מהעדה האתיופית תהיה רגישה יותר למצוקות בני העדה שענייניהם יידונו בפניה?

ביניש: "שופט לא צריך להתנסות על בשרו בחוויה מסוימת כמו אפליה, כדי להיות רגיש למי שסבל מאפליה. שופט צריך להיות אובייקטיבי, ורצוי שלכולם תהיה רגישות. אבל בדרך-כלל שופט מביא עימו את המטען האישי. זה טבעי. בהחלט יש ממד כזה".

מי שסומנה בעבר כמועמדת המובילה להיות השופטת הראשונה בת העדה האתיופית היא עו"ד אמירה אמרה, 39, שעובדת בפירמת עורכי הדין מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל. בראיון שערכנו עם עו"ד אמרה - שהייתה חברה בצוות ההגנה של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט במשפט פרשת טלנסקי - במארס 2015, היא סיפרה כי "פנו אליי כמה פעמים והציעו לי להגיש מועמדות לשפיטה, ואני בהחלט מתכננת לעשות את זה בעתיד. אבל בינתיים אני רוצה למצות את הקריירה של הליטיגציה שאני מאוד אוהבת. כרגע טוב לי איפה שאני נמצאת, והשיפוט, אני מאמינה ומקווה, יבוא בשלב יותר מאוחר".

היום בירכה עו"ד אמרה את חברותיה שהגישו מועמדות לשיפוט לפניה. "זה דבר מבורך. כי יש חשיבות רבה לנראות. ברגע שרואים שופטת יוצאת אתיופיה, אז הרבה אנשים יכולים להיות חשופים לקהילה בהיבטים חיוביים".

לדבריה, "זה שיהיו שופטים אתיופים, זה חלק חשוב מהשילוב של הקהילה בחברה הישראלית. ילדים יוצאי אתיופיה יכולים לשאת עיניהם לשופטות האלה ולשאוף כמוהן להגיע רחוק וגם להאמין בזה".

אמרה ציינה כי גם היא שואפת עדיין להיות שופטת, וכנראה תגיש בעצמה מועמדות לשיפוט בעתיד. 

 אמירה אמרה /צילום: איל יצהר

הבוס של אמרה, עו"ד אייל רוזובסקי, ממייסדי עמותת טבקה ואביהם של שני ילדים מאומצים בני הקהילה האתיופית, אמר היום כי שתי המועמדות לשיפוט, סבחת-חיימוביץ' וטפטה-גרדי, הן מאוד ראויות. "מאוד חשוב שנראה שופטים ממוצא אתיופי בבתי משפט, ולא נחשוב באופן אוטומטי שהם השומרים או המנקים של בתי המשפט".

רוזובסקי ציין כי "הדרך לשוויון ולשילובם בחברה של יוצאי אתיופיה כוללת מינוי למשרות בכירות לרבות של שופטים. המינויים הצפויים מהווים סימן לצעירים בני העדה שיש להם לאן לשאוף, ושאפשר גם להגיע. הם מסמלים את זה, שאנשים מצליחים להגיע לתפקידים חשובים לפי כישורים, ולא חסומים בגלל שהם הגיעו מעדה מסוימת".

- איך זה שלקח כל-כך הרבה זמן למינוי שופטים בני העדה?

רוזובסקי: "העובדה שאין כיום יוצאי אתיופיה במשרות בכירות זו תעודת עניות לחברה. פעם יכלו לחשוב 'למה חשוב שימנו שופטת אישה לבית המשפט העליון'. בשנות ה-70 הייתה מרים בן-פורת האישה הראשונה שמונתה לשופטת בבית המשפט העליון. היום לא היית מעלה על דעתך לשאול דבר כזה. אני מקווה שבעתיד יהיו שופטים בני קהילת יוצאי אתיופיה גם בבית המשפט העליון. בשביל שזה יקרה צריך לעשות את הצעד החשוב הראשון ולמנות שופטים לערכאות היותר נמוכות". 

שאפו לשקד

אם אכן ימונו עורכות הדין סבחת-חיימוביץ' וטפטה-גרדי לשופטות - שרת המשפטים, איילת שקד, ומנכ"לית משרדה, אמי פלמור, יוכלו לסמן עוד ניצחון בקרב שהן מנהלות נגד האפליה ובעד קידום מיעוטים לעמדות מפתח במערכת המשפט.

המהלך - לשוויון מלא בתעסוקה - שהתחיל בתקופתה של השרה לשעבר ציפי לבני ונמשך עד היום, הביא לכך שבמשרד המשפטים מועסקות כיום יותר מ-2,600 נשים, והוא מדורג במקום הראשון בהעסקת נשים בתפקידים בכירים בדירוג נציבות שירות המדינה.

לצד הנשים, ישנה גם עלייה מתמדת בהעסקת ערבים, דרוזים ומיעוטים אחרים במשרד. לאחרונה עמדה פלמור בראש צוות בין-משרדי שהוביל משרד המשפטים ופרסם שורת המלצות למלחמה באפליה של בני הקהילה האתיופית.

שקד ופלמור מוכיחות שוב שהן לא רק מדברות על שוויון בתעסוקה, אלא גם עושות הרבה לשיפור המצב, ועל כך מגיעות להן מחמאות. 

חברת הכנסת נורית קורן מסרה בתגובה: "מיום היבחרי לחברה בוועדה למינוי שופטים, עמד לנגד עיניי קידום מעמדם של בני העדה האתיופית אשר אין להם ייצוג הולם בבתי המשפט בישראל. אני שמחה שלאחר תהליך ממושך של מיונים, הוועדה למינוי שופטים, ובראשה שרת המשפטים שקד, קיבלו את המלצתי לכלול ברשימת המועמדים לשיפוט את שתי עורכות הדין בנות העדה האתיופית. אמשיך לפעול למען ייצוג הולם בבתי המשפט של כלל המגזרים בחברה הישראלית".